כל מה דעביד רחמנא- לטב?
שלום לרב !
באשר לכלל: 'כל מה דעביד רחמנא לטב עביד' האם הוא כלל לגבי כל מה שקורה במציאות או שהוא מוגבל לתחום מסוים במציאות. אתן דוגמא . אדם שבנו נהרג בתאונת דרכים חלילה ניתן להחיל משפט זה?
בנוסף אם כל מה דעביד רחמא לטב עביד לכאורה אין לנו על מה להתלונן כי הכל לטובה.
אנסח שאלתי באופן אחר באיזה שלב במציאות אני יכול להלחם נגד עוולה ומתי מתחיל השלב שאני אומר שהוא לטובה ולכן מפסיק להלחם בו?
לדעתי הקב"ה לא מעורב כיום בעולם (אולי במקרים ספורדיים ונדירים מאד), ולכן השאלה לא קיימת. מה היה בעבר? איני יודע. אפשר כמובן עדיין לומר שכל מה שהקב"ה עושה הוא לטובה אלא שהוא לא עושה כלום. במינוח לוגי ניתן לומר שזה נכון באופן ריק (כמו הטענה: לכל הפיות יש כנפיים, שגם היא נכונה באופן ריק כי אין פיות. הטענה היא שאין פיה בלי כנפיים, ולו היו פיות היו להן כנפיים).
ולעניין מעשה, הכל תלוי בהשתדלות שלנו וצריך להילחם נגד עוולות. אעיר שלזה כולם יסכימו כמובן, אלא שיש שיתלו זאת בתזת ה"השתדלות" המופרכת וההזויה, שכבר כתבתי עליה כאן כמה פעמים בעבר. ראה למשל כאן, כאן, כאן וכאן (על ה"השתדלות", ראה בעיקר במקור השלישי).
האמונה צריכה להיות שהכל לטובה. ומי שמאמין בכך לא מתלונן אלא שמח בחלקו.
אלוהים עשה אותך בשביל להילחם נגד עוולות. להילחם נגד ולהתלונן אלו דברים שונים.
כלומר, העוולות והמלחמה בהן זה הכל לטובה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer