כמה שאלות

שלום הרב
תודה רבה
שלומי בסדר גמור. אחרי 9 חודשים בהם עבדתי חזרתי ברוך השם ללמוד בכולל עם חברותא מצוינת ואני מקוה שבעזרת השם זה ימשיך לעוד שנים רבות (הלימוד וגם החברותא). אני התחלתי להיפגש בשידוכים (עד עכשיו נמנעתי כי רציתי לסיים לשלם את הכתובה לגרושתי וגם היה לי מאוד לא נח לצאת לשידוכים שאני עובד,(אל תכעס בבקשה, אבל חשוב לי להתחתן עוד פעם עם מישהי שחשוב לה התורה)), אבל בנתיים עוד לא יצא מזה משהו רציני.

רציתי לשאול עוד 2 שאלות ששכחתי אתמול.
1. השאלה מבוססת על כמה הנחות שאני מבין בתפיסת העולם שלך אז או ששם הטעות שלי או שיש כאן שאלה ואשמח לתשובה.
כתבת לי שיש דבר כזה גניזת הדעת (מאמר של הרב הוטנר) וכן כתבת לי במאמר על האוקימתות שכל משנה זה אמירה מסוימת בעלת אופי אוביקטיבי אמיתי שאיזה עולם עליון. עכשיו-ישנם משניות שיש מחלוקת תנאים לגבי שיעור של בגד 3 על 3 אצבעות של ארגמן שנמצא בפח אשפה האם הוא מטמא או לא, ורבי שמעון חולק ואומר שבודאי הוא טמא ולא נאמר שיעור זה אלא להשבת אבידה. אני נתקלתי כמה פעמים במשניות כאלו ומשמע מהם ש"שהלך לאיבוד" ההלכה האמיתי האם זה בהקשר של טומאה או השבת אבידה ונחלקו תנאים בזה. עכשיו- אני מבין שבודאי מישהו מהם טועה ורק אחד צודק ז"א שיש כאן משנה שהיא מיותרת ברגע שתתגלה האמת. אז אין יכול להיות שכל משנה מבטאת רעיון רוחני מעולם עליון אם היא לא באמת צריכה היתה להיות?
2. ישנה משנה מעניינת במסכת נידה שם יש מחלוקת של רבי יהושע ורבי אליעזר האם 4 נשים דיין שעתן או רק בתולה, וכתוב על כך שכל חייו של רבי אליעזר הורו הלכה כמו רבי יהושע ורק במותו חזרו לפסוק כמוהו- כי חששו בחייו שמה יפסקו בעוד דברים כמותו ולא יוכלו למחות בהם משום כבודו של רבי אליעזר. אני לא מבין איך זה יכול להיות אם אתה סובר שכך צריכה להיות ההלכה איך נכנס שיקול כזה לפסיקת הלכה?
תודה

שלום י'.
ראשית, מה פתאום לכעוס? למה שאכעס על טעמך בשידוכים? שנית, גם אם אני כועס, אז מה? אתה אמור לעשות מה שאתה חושב. בהצלחה רבה.

לשאלותיך:
1. לא הבנתי את השאלה. משנה שלא קולעת לאמת אינה בהכרח בגדר משהו שאינו תורה. גם פן שלא נפסק להלכה הוא תורה, ובפרט שלפעמים פסיקת ההלכה אינה משקפת אמת אלא שיקול אחר (כמו בסעיף 2 אצלך). אין ספק שהתלמוד וההלכה מלאים שגיאות, כדרכם של בני אדם. אז מה? האם בגלל זה הם לא תורה? אני מצרף שלושה מאמרים שנוגעים בזה:
https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%AA/

https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%AA/

https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%90-%D7%93%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%9F-%D7%91%D7%95-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90-%D7%94%D7%95%D7%94-%D7%99/

2. יש שיקולים רבים בפסיקת הלכה, ולא כולם שיקולים של אמת או לא אמת. למשל זילותא דבי דינא (דאגה לכבודם של פוסקים קדמונים), כמפורש בש"ס בכמה מקומות. כך למשל (ראה במאמר השני שלינקקתי אליו למעלה) בגמרא בעירובין יג שלא פסקו כר' מאיר מפני שלא ירדו חבריו לסוף דעתו. כלומר הוא היה חכם מהם ואם חלקו עליו הם כנראה לא הבינו אותו. ובכל זאת לא פסקו כמוהו. הסברתי זאת בכך שיש ערך של אוטונומיה שגובר על ערך האמת. כך גם בדרשות הר"ן (כמדומני דרוש י') שדן בשאלה למה חכם שהגיע ללהוראה צריך לציית לבי"ד הגדול אם הוא יודע שהם טועים. הרי הוא יסבול מנזק רוחני בגלל העבירה שהוא יעשה. והוא עונה שגם אי שמיעה לבי"ד מביאה נזק רוחני. הוא הדין לנדון דידן. גם השמירה על כבודם של חכמים ושיקולים צדדיים נוספים הם שיקולים בעלי ערך הלכתי, כמו עיקר ההלכה שבה עוסקים. לכן מתחשבים גם בהם בפסיקה.

שלום הרב
יש לי בבקשה כמה שאלות בנושאי קבלה.
1. שני אנשים שונים שכל אחד לומד קבלה בשיטה שונה שבאחת הצמצום הוא לא כפשוטו ובשנייה הוא כן, אמרו לי את אותו משל:שיש שמש ויש לכלוך על החלון (או שיש לנו משקפי שמש).
לכאורה זה נשמע שזה לא בפשוטו, אז קצת קשה לי על אותו אחד שלומד שזה כן והביא את המשל הזה בפרט שמכנגד גם הביאו אותו.מה דעתך?
2. האם השאלה האם הרע הוא רק העדר טוב או בריה בפני עצמה תלויה במחלוקת השאת?
3. קראתי שהיה מקובל גדול בשם הרב עמנואל חי שריקי שכתב שלא יכול להיות שהצמצום הוא לא כפשוטו כי כל העולם החומרי הוא ודאי לא השם. אבל ממה שאני בדקתי אף אחד לא טוען זאת
גם מי שאומר שהצמצום הוא לא כפשוטו, האם זה נכון?

שלום רב.

1. הטענה שהצמצום לא כפשוטו היא שטות על פניה. זה אומר שהכל אלוקות ושום דבר לא קיים. אז מה כל מה שאני רואה וחווה? אשלייה? של מי (הרי אני לא באמת קיים, אז האשלייה אינה שלי)? אלה פטומי מילי בעלמא.
2. אני לא מבין את השאלה הזאת. לדעתי אלו מילים ללא מובן. מה ההבדל בין האפשרויות? אין דבר כזה רע במובן של יישות מטפיזית כלשהי, אלא רק מעשים רעים וטובים או אנשים טובים ורעים (לפי מעשיהם). רע הוא קטגוריה ולא יישות.
3. הרב עמנואל חי ריקי (ולא שריקי). ראה סעיף 1. החסידות גורסת שהצמצום לא כפשוטו, ומקובל לחשוב שזו מחלוקת בינם למתנגדים. אני מצרף איגרת של הרבי מלובביץ בנושא זה:
https://drive.google.com/open?id=1u06O9nWOR04sU05YP8IoDt1ZQPv0-mpH

שלום הרב

מה שלומך? יש לי בבקשה כמה שאלות.

1. מה ההגיון של לכתוב במשניות סתם ואחר כך מחלוקת והפוך ולא פשוט ישר לכתוב את המשנה שלדעת רבי היא הנכונה? כמו כן מישהו אמר לי שמיכוון סתם ומחלוקת אין הלכה כסתם אז לא יתכן שרבי יסתם כחכמים ואחר כך יכתב מחלוקת של חכמים ותנא בודד כי אז משמע שהלכה כמותו נגד חכמים וזה לא יכול להיות. האם זה נכון?
2. איך היתה מגדיר את המושג אמת הלכתית? הרי לכאורה ישנם כמה פרמטרים לקביעת ההלכה ולא כולם הם השאיפה לדבקות באמת עצמה כמו בדוגמא של המשנה במסכת נידה שמה פסק רבי יהושע לא כמו רבי אליעזר בחייו וכן פסק כך במותו,ולכן אם זה נכון אז אם ההלכה לא שואפת בדווקא לאמת עצמה אז למה כן?(אני מקווה שהסברתי את עצמי טוב).
3. מישהו שאל אותי מה ההגיון בגזרה שווה. ז"א הוא מנסה להבין את ההגיון המטה הלכתי בנושא מתוך סקרנות. האם יש לך במקרה מאמר או הסבר מתומצת בזה?
4. אני עדיין לא מצליח להבין אחרי כל מה שלמדתי את ה"סתירה" בין הבת קול של בית שמאי ובית הלל לבת קול של רבי היושע וברי אליעזר בתנורו של עכנאי. איך פעם אחת מתחשבים בה והיא קובעת הלכה לדורות ופעם אחת לא מתחשבים בא כלל?
5. מישהו טען לי שבבעל הלשם כתוב שבתחילה הספירות נבראו ואז הם נהיו אלוקות והוא מבין מזה שבעל הלשם לומד שהצמצום לא כפשוטו, האם זה נכון?(אני יודע שלמת את הספר הלשם ושאתה חושב שהצמצום כן כפשוטו ולכן זה היה נשנע לי מוזר).
6. האם אתה חושב שיש סתירה בין שתי הממרות "הבא להטהר אומרים לו המתן" ו"פתחו לי פתח כחודו של מחט ואפתח לכם פתח רחב כאולם"? לכאורה זה נראה סותר כי אם מספיק לפתוח פתח קטן מדוע מיד עוצרים אותי ולפעמים אפילו יש מניעות לבדוק את האדם כמה הוא רציני?

שלום י'.

1. המשנה בעדויות שואלת מדוע הביאו דעות שאינן להלכה במשנה ועונה שזה כדי שנדע את מקור הדעות שאנחנו עשויים להיתקל בהן. מעבר לזה נראה שיש טעם בזה כי גם דעות שאינן להלכה יש בהן אמת וכדאי ללמוד גם אותן. לא הבנתי את השאלה בהמשך הסעיף.
2. יש בפסיקת הלכה עוד קריטריונים פרט לאמת. למשל, מה שחכמים חושבים. כך לדוגמה בעירובין מצינו שזה שלא פסקו חבריו כר"מ מפני שלא ירדו לסוף דעתו. אם הוא היה כזה גדול אז סביר שהאמת איתו. אז למה לא פסקו כמותו גם בלי להבין? מפני שסברתם שלהם היתה שונה ויש עניין לעשות מה שסברתך אומרת גם אם זו לא האמת. ראה מאמרי כאן:
https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A7%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94/
וגם כאן:
https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%AA/
לפעמים פוססקים מה שנכון למציאות הנוכחית גם אם זו לא האמת הצרופה. לפעמים פוסקים לא לפי האמת בגלל סילותא דבי דינא (שלא יבואו לזלזל בבי"ד קודם שפסק אחרת). וכן הלאה.
3. ראשית, מדוע שיהיה בזה היגיון? זו מידה שקיבלנו מסיני. כמו קוד שהתורה כתובה על פיו. לא חייב להיות בזה היגיון. אבל מעבר לזה, יש בזה היגיון מילולי-מילוני. אם משתמשים באותה מילה סביר לפרש באותה צורה. נכון שזה מסביר יותר גילוי מילתא ולא גז"ש. ראה אנצי"ת ע' 'גזרה שוה' על ההבחנה בין שני אלו.
4. זו שאלת תוס' בעירובין ו, ע"ש. לדעתי ההבחנה היא פשוטה: בד"כ לא בשמים היא, אבל משמעו תהכלל היא שיש ללכת אחרי כללי ההלכה ולא אחרי בת קול. ומה עושים כשכללי ההלכה לא נותנים מענה? שם כן הולכים אחרי בת קול. זה מה שהיה במחלוקות ב"ש וב"ה. תוס' בעירובין מסביר שהמחלוקת לא הוכרעה מפני שב"ש סברו שהולכים אחרי הרוב האיכותי (רוב החכמה. הם היו מחודדים טפי), וב"V סברו שהולכים אחרי רוב האנשים. בשאלה כזאת אי אפשר להכריע, כי גם הצבעה עליה תיתקע באותה נקודה עצמה. לכן יצאה בת קול, ולכן הלכו אחריה.
5. ממש לא. בעל הלשם מתעקש בכמה מקומות שהצמצום כפשוטו, כשיטה המתנגדית. אני גם לא רואה שום קשר בין הטענה שהספירות נבראו קודם לפרשנות הצמצום. להיפך, אם הספירות היו קיימות בלי להיות אלוקות, פירוש הדבר שיש מציאות שאינה אלוקות, כלומר הצמצום כפשוטו. אני לא רק חושב שהצמצום כפשוטו אלא שהטענה שהצמצום לא כפשוטו היא נונסנס חסר פשר.
6. יש גם מימרא שהבא ליטהר מסייעין אותו. אני לא מכיר מימרא שהבא ליטהר אומרים לו המתן. "אומרים לו המתן" מובא בירושלמי לגבי אשם ולגבי ייבום.

שלום הרב
מה שלומך?
יש לי כמה שאלות בבקשה.
דיברתי עם אדם דתי שמאוד מאמין בתורת האבולוציה והוא טען כמה טענות רציתי לשאול מה דעתך עליהן.
1. הוא אמר שדרווין לא היה כופר או לא היתה לו מוטיבציה כזו כמו שאומרים עליו אלא הפוך ובספר שלו 7 פעמים הוא כותב שהוא מנסה להסביר איך הקב"ה יצר ועשה אצ העולם. האם זה נכון?
2. הוא טען על פי המודל של ה"תפארת ישראל" שבעבר היינו מגולגלים בתוך הדינוזאורים ומה שהמדע גילה זה נכון ומוכח ממדרשי חז"ל וזוהר ומאמרי האר"י ז"ל והעולם קיים מיליארדי שנים ופעם היה עולם של דינודאורים ונשמותינו היו מגולגלות בהם ואחר כך השם החריב את העטלם וברא עולם חדש שבו אנו נמצאים וכו'. זאת על פי ההסבר של ה"תפארת ישראל" על המדרש שהשם ברא והחריב עולמות אל מול גילויי המדע בתקופתו. מה דעתך?
3. כמו כן הוא אמר שמי שרוצה לטעון שהשם שם את עצמות הדחנוזאורים בקרקע העולם בתור ניסיון אמוני שיגע דור שהכפירה תתחזק ויהיו דברים שיסתרו את האומנה ועצמות הדינוזאורים השם שם אותם בכוונה שם כדי לנסות אותנו עושה (כהגדרתו) את הקב"ה שקרן חס וחלילה, וכן שהוא מבין שהעולם שייך לסטרא אחרא ומנתק אותו מהשם. מה דעתך?
4. חיפשתי ואני לא מצליח למצוא מייל ששלחת לי בנושא אהבת השם אני רק זוכר שהפנת אותי למאמר שכתבת על כך ועל הרמב"ם וכזכור לי דייקת שם שזו מצווה שכלית והתעסקות בתורה והיו תגובות של אנשים באתר (אני זוכר אחת כזו) שזה לא משמע מהרמב"ם אלא משמע ממנו שזו מצווה של רגש ולא של שכל והתווכחת על הרמב"ם. אני הבנתי ממך אז שזו מצווה שכלית ובאחד המיילים האחרונים שכתבת לי משמע שאתה לא חושב כך ולכן אני אשמח בקצרה להבין איך אתה תופס את המצווה של אהבת השם. כמו כן אמנם אתה סובר שנשים צריכות ללמוד תורה אבל מי שמבין את מצוות השם שהיא שכלית ולא רגשית האם אתה חושב שזה בהכרח מתנגש עם זה שנשים פטורות מלמוד תורה (לפחות עד לא מזמן) ולא לומדות כמעט כלל אז איך הם יקיימו את המצוהה. האם זה ראייה שאולי זו כן מצווה רגשית שלא תלויה בשכל? או בניסוח אחר, איך הרמב"ם הבין את חיוב ודרך הקיום של מצוות אהבת השם בדורו עם כל מה שהוא חשב על נשים?(השאלה הזו חשובה לי במיוחד כי התחלתי לכתוב טור בעלון לשבת פה
במעלות שעוסק במצווה הזו ,ז"א התבקשתי לכתוב טור במשך כמה שבתות לעלון על המצווה של אהבת השם ולכן אשמח מאוד לעזרתך).

לסיום רציתי עצה קטנה בבקשה. אני מקבל כל מיני הצעות לשידוכים בכל מיני גילאים מ32 ועג 40 (שזה בגיל שלי) מבחינת חובת ההשתדלות למצוא בת זוג שאפשר להביא איתה ילדים יש גיל מסוים שאתה חושב שכדאי להגביל אותו?
תודה רבה

1. אני לא מספיק מכיר. אכן דרווין היה דתי בהתחלה, אבל איני יודע מה היו דעותיו בסוף. למה זה חשוב? השאלה מהי האמת ולא מה חשב דרווין.
2. זה הסבר בעייתי. המדע כיום מראה שהיו חיים לפני עשרות ומאות אלפי שנים. וזה בעולם שלנו ולא בעולמות אחרים שנחרבו.
3. התירוץ שהקב"ה שתל את העצמות נראה לי לא משכנע, אבל אני לא חושב שהמסקנה היא שעושים כאן את הקב"ה שקרן. הוא גם יצר מגיפות ורוע, אז הוא רשע? הוא גם עשה ניסיונות לאברהם אבינו, אז למה הניסיונות הללו לא יכולים להתרחש?
4. אני מצרף את המאמר על הרגשות בהלכה:
https://drive.google.com/open?id=1UqgalPwakD2p8pHrwkev_ArXsy-p3E5T

כדאי להתייעץ עם מומחים לגבי גיל הפוריות. זה כמובן משתנה מאישה לאישה, והכי טוב לשאול את הנשים עצמן מה תכניותיהן והאם יש להן מגבלות. בררו שצעיר יותר זה יותר טוב, אבל זה לא השיקול היחיד למציאת בת זוג.