לגבי הספר המצוי הראשון

שו”תלגבי הספר המצוי הראשון
יוסף שאל לפני 3 שנים

בשבת היה לי זמן לעלעל בספרך המצוין, אך התעוררו לי מספר תהיות בנוגע לחלק החמישי בהתגלות האלוהית והרגיש לי אפילו שיש שם כמה חורים בטענות. 
ראשית, אתה מניח שם שאכן לא ניתן “להאניש” את אלוהים ולכן לא מחייב שהיה מבחינתו יעוד ליקום וכו’ אולם אתה מפריך את הטענה בגלל שהסברה הפשוטה לדעתך היא, שכן יש סיבה לצאת מנקודת הנחה שלכל דבר יש מטרה, כפי שהנחה זו תקיפה באפריקה ובכל היבשות ואצל כל האנשים. האם טענה זו לא חוזרת להאנשה? 
ואני שוב מתקשה להבין (שאלתי על כך בעבר) איך משל העיוור והפיקח דומה ולו במעט לאדם הטוען להתגלות אלוהית. הרי במקרה הראשון העיוור יודע שהוא החריג וכי אכן האדם השני בעל חוש שאצלו לא קיים (כך הוא יודע מעוד אנשים). במקרה של התגלות שמימית הספקנות מערערת על עצם האפשרות שהאנשים אז חוו בכלל התגלות. יש כאן ערעור על עצם ה”חוש” הזה ולא רק על העובדה המוצגת על פיהם.
יתירה מזאת, כאן הם מוצגים כחריגים גם לדעת הטוענים לקיום התגלות כזאת ונטל ההוכחה הוא עליהם בעניין הזה.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 שנים

הסברתי שזה הכי סביר ולכן כל עוד לא הוכח אחרת אני מניח זאת גם לגבי יצורים שאינם אנושיים. לא הבנתי מה השאלה.
אני גם לא מבין את השאלה לגבי ההתגלות. מישהו חווה התגלות ואחר לא חווה. אם אותו שחווה משוכנע במה שחווה, אז מבחינתו האחר הוא עיוור. זה הכל. ספקנות יכולה לערער על כל דבר, כולל חוש הראיה.

יוסף הגיב לפני 3 שנים

לא נתת הסבר למה זה מה שהכי סביר להניח גם על אלוהים ולא רק על אנשים (או לא הבנתי בכל מקרה… ואשמח להבין) הרי מהותו היא עצם היות משהו שמעבר למושגים המוכרים לנו. אז גם אם אנחנו יודעים עליו משהו אחד, כיצד ניתן להקיש מזה למשהו אחר?

ב. אני מקשה על עצם המשל שיש בו לטעמי כשל בהשוואה.
גם את המסקנה שרשמת כאן אני מתקשה להבין. הרי גם היום אנו עדים לאנשים שחושבים שהם חוו משהו שלגביו אני “עיוור” (ניסי אדמו”רים למיניהם ועוד ועוד ועוד…) ברגע שזה חוש חדש שטרם נראה כמותו, לא מספיקה לי הידיעה וההרגשה והמחשבה של אותו אדם. לא רק מכוח ספקנות, אלא מכוח חשיבה רציונלית.
אני שואל באמת בשביל להבין ולא בשביל לקבל תשובה ש”הודפת” את הטענות ומותירה אותי רק יותר מבולבל…
תודה.

mikyab צוות הגיב לפני 3 שנים

א. אני לא צריך להסביר. אתה צריך להסביר. העיקרון הפשוט הוא שכל מי שעושה משהו, אם הוא אדם או לא, עושה זאת מתוך סיבה/תכלית. זה הכל. אני מניח את זה על כל יצור שמחליט לעשות (לאפוקי ממי שטבעו לעשות משהו, שאז הטענה יכולה להיות רק על היוצר שלו).
ב. אם מישהו טוען לחוויה מיוחדת שאחרים לא תופסים, העניין חוזר לאמון שאתה נותן בו. אם אתה מאמין לו אז גם אם אינך מבין אתה עיוור (כמו טביעות עין של ת”ח). אם אינך מאמין לו, אז אתה לא מאמין לו והשאלה מעיקרא ליתא. אבל אם אתה מאמין לו שאינו משקר ואינו הוזה, אז זה שאתה לא מבין אינו קושיא. אולי אתה עיוור. לחלופין, אם יש לך הסבר חלופי זה גם משנה את המצב.

השאר תגובה

Back to top button