מהות המצוות

שו"תקטגוריה: פילוסופיהמהות המצוות
עלמה שאל לפני 4 שנים

שלום הרב,
לאחרונה עלו לי כל מיני שאלות (או בעצם שאלה אחת ארוכה) ואשמח אם הרב יוכל להתייחס.
כשהתורה מצווה על מצווה מסויימת, האם היא באה להדריך אותי לגבי מהות כלשהי או שהציווי הוא על מעשה ספציפי שאינו מרמז דווקא על מהות כללית?
אתן דוגמא, למשל מצוות שבת, ניתן ללמוד אותה כאוסף של פרטים טכניים שהאדם צריך לעשות או לא לעשות או כאיזשהו ציווי על דרך חיים של "להתנתק, לעצור כדי להתמלא וכו'" וממילא מתוך כך כל ההתייחסות אל השבת היא אחרת?
דעתי נוטה לומר שהתורה מכוונת אל המהות (וישנן הרבה דוגמאות שיוכיחו, כיבוד הורים, לא תרצח, לא תגנוב…)
אבל בכל זאת ישנם מקרים ביהדות שנראים סותרים רעיון זה, פרוזבול (שמבטל במקום מסויים את הרעיון המהותי של שמיטת חובות), כבילה של המערכת ההלכתית משפטית למצב בו אף פעם לא ייסקל מחלל שבת, נתינת אפשרות לנשים להעיד אם בעלי הדין מאפשרים זאת (אופציה זאת לא הייתה אפשרית אם הייתה בעיה מהותית בעדות אישה).
מתוך הקדמה זו יש לי שלוש שאלות:
1. איך ניתן לדעת אם הסקה מהותית כלשהי היא אכן כוונת התורה? אם היא מתיישבת אצלי? אם גדולי הרבנים סוברים ככה?
2. ‏האם ניתן לפסוק לפי הסקה מהותית שנובעת מהתורה למרות שהיא לא הלכה מפורשת?
3.האם זה תלוי מצווה? יש מהותיות ויש נקודתיות?
השאלה נובעת בעיקר מהיחס ללהטבים, אני חושבת שבעצם נעשה איזשהו היסק מהתורה שהציויים הנוגעים לדבר מביעים משהו יותר עמוק ומהותי על יחסים בין איש לאישה, משפחה ונישואין.
השאלה היא אם אין איזשהו מקום להגיד שאולי במקרה זה מדובר על איסור נקודתי (שהוא אכן איסור) אבל לא צריך להשליך ממנו הלאה ולאסור כל קשר של זוגיות כזה (שלא חייב לכלול את האיסור עצמו).
האם אי אפשר לומר שיש בידינו בחירה כיצד לפרש את האיסור (כמהותי או נקודתי)?
האם הרב חושב שבחירת הפירוש עשוייה להיות תלויה בגורמים חיצוניים,נניח היהדות מנסה ליצור קונטרה לתרבות המערב ולכן בוחרת ללכת לכיוון השני ממנה? השאלה נובעת בעיקר בגלל העובדה שיש לנו תקדימים לדברים שפורשו בעבר כמהותיים אבל כיום מנסים לטעון שהם לא כאלה (בעיקר בתחומים של יחס לנשים)
כיוון שהשאלה ארוכה אבין אם לא יהיה ניתן להתייחס אליה במסודר, אם לא אפשרי אשמח להפניה למקורות שונים בנושא.
תודה רבה בכל מקרה ויום טוב.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 שנים

שלום רב.
אקדים שתי הקדמות:
1. לא ברור מדברייך האם כוונתך למהות כללית או למהות בכלל (פשוט טעם למצווה). טעם ברור לי שיש, אבל מהות כללית איני בטוח מה זה אומר.
ככלל, ההלכה קובעת שלא דורשים "טעמא דקרא", כלומר לא פועלים על בסיס השערות מהו טעם המצווה. אפשר לפרש את המצווה כרצוננו, אבל זה לא אמור ליטול חלק בקבלת ההחלטות ובפרשנות. זו אמירה כללית ויש לה סייגים, אבל כהנחייה כללית כדאי לדעת זאת.
2. איני רואה מדוע צריכה להיות תשובה אחת בכל המקרים. אולי יש  הלכות שיסודן במהות כוללת ויש אחרות שהן הוראה ספציפית.
הדוגמאות שהבאת אינן סותרות את ההנחה שיש מהות כללית (הגם שאיני יודע לומר האם יש או לא). פרוזבול יכול לפגוע במהות השמיטה אבל יש ערך אחר מנגד שבכל זאת מצדיק זאת. זה לא אומר שיש מהות. מעבר לזה, גם אם את צודקת לא מדובר על מהות כללית אלא על טעם המצווה (למה הוא כללי? השאלה האם יש או אין טעם). הוא הדין לגבי עדות נשים. בהחלט אפשרי שיש עיקרון שנשים פסולות, אבל אם אדם מקבל על עצמו זו זכותו לעשות חוזה ולהתחייב לשני גם בלי שהוא חייב. נניח שאישה  מעידה שאני חייב לך כסף. אני מקבל את עדותה על עצמי, אם כן, זה כמו לתת לך מתנה. וכי למה שיהיה אסור לי?
מכאן תוכלי להבין שאין לשאלות הללו שום השלכה. יש חובה לקיים את המצוות שקיבלנו וזהו. מה  זה משנה אם יש להן מהות כללית כלשהי וכדומה?
באשר לשאלות:
1. אני לא יודע לענות על השאלה האם לסמוך על גדולי הרבנים (מיהם בכלל). עלייך להחליט אם את נותנת בהם אמון או לא.
2. עניתי שעקרונית לא ניתן לפסוק, אבל יש סייגים שבהם ניתן לדרוש טעמא דקרא. אפשרר לקרוא עליהם בספרי השלישי בטרילוגיה, או בספרו של הרב שמואל אריאל "נטע בתוכנו". 
3. בהחלט יש מקום לפרשנות לגבי הלהטב"ים, וגם כתבתי זאת כאן. לכל אחד יש חופש לפרש, אבל כאמור לא דורשים טעמא דקרא (למעט מקומות מסוימים). מי שאומר שמטרת היהדות לצאת נגד תרבות המערב זו השערה שלו ואיני רואה שום סיבה לקבלה. אנשים ורבנים נוהגים להפריח סיסמאות כאלה בביטחון מופרז, ולא צריך לקחת אותם/ן יותר מדיי ברצינות.

בחורה הגיב לפני 4 שנים

תודה רבה

השאר תגובה

Back to top button