מה הבעיה בראיה אונטולוגית

קאנט תוקף את הטיעון בכך שהאנליטי ריק ולא יכול להמציא דברים חדשים.
אינטואיטיבית זהו חוסר האימון הראשוני בכזו ראיה, איך לעזאזל הגדרת משהו ואתה מחליט שהוא קיים.
אבל אני לא מבין, סיבתיות היא הנחה שלי על העולם, ואני נוקט בוודאות שכך העולם מתנהג, אפילו שלא ראיתי את זה אף פעם כפי שהאריך הגר"ד יום.
עכשיו, נניח שהסיבתיות לא הייתה לי כ"כ פשוטה, אלא הייתי צריך להוכיח בהוכחה לוגית שכך אני תופס את המציאות, זו הייתה הוכחה אונטולוגית? אם כך, מה בעצם שונה תפיסת הסיבתיות שיכולה להניח הנחה על העולם מראיה אונטולוגית? ה'בעיה' היחידה שיש בראיה היא שהיא לא נגישה לי ישירות ואני צריך לעשות ניתוח מושגי כדי להבין שכך אני תופס.
ל"א קאנט טען שניתוח מושגי לא יכול להוסיף נתונים על העולם, והתשובה היא שבאמת הניתוח לא מוסיף שום נתון, הוא בס"ה מראה לי שכך אני תופס את העולם, מי שרוצה לטעון שאני תופס ככה אבל במציאות זה אחרת שיתכבד לערער קודם על הסיבתיות.
מה לא נכון בזה?