מוטיבציה אתיאיסטית
צהרים טובים.
בסוגיית קיומו של אלוהים, האקדמיה והקהילה המדעית מחזיקים ברוב אתיאיסטי מוחץ. "המאמינים הם כסילים פתיים והאתיאיסטים מבינים את האמת הפשוטה והברורה שכ"כ סכלות שלא לראות אותה"
זה לא נראה כמו תופעה שקורית רק בגלל הרציונליות שלהם, לי דווקא נראה מאוד פשוט ואינטואיטיבי להסיק אלוהים, לפחות דאיסטי, הפשטות של המסקנה הזאת רחוקה מלהיות מיוצגת. אני חושב שמדובר במוטיבציה לאתיאיזם. גדלתי על "הם מפחדים ממחויבות דתית" וכדו' – פחות נראה לי העניין, מחויבות דתית זה שלב נוסף. יש לי כמה כיוונים, כמו "סחף סוציולוגי" שהנה "אנחנו נאורים".
יש לך תובנות בעניין? מהי המוטיבציה/ות אם יש כאלו?
איני יודע מניין אתה שואב את הנתונים על הרוב המוחץ. בכל אופן יש לתופעה כמה וכמה הסברים.
בראש ובראשונה, מדענים אינם בהכרח פילוסופים טובים, אפילו בתחומיהם (ראה ספריי מדעי החופש ואלוהים משחק בקוביות). שנית, יש לכולנו נטייה להפוך הנחות מתודולוגיות לטענות עובדה (ראה בטורים 586 ו-593). המתודולוגיה המדעית מתעלמת מאלוהים ובצדק. כך נכון לנהל מדע. אבל זו הנחה מתודולוגית והפיכתה לטענת עובדה היא טעות פילוסופית.
יתר על כן, כבר אמר מי שאמר שיש שטויות כה גדולות שרק אינטלקטואלים יכולים לומר אותן. התחכום הדרוש כדי להיות כופר הוא גדול, ולכן מדענים ופילוסופים הם שמגיעים אליו. יש להם משיכה לתיאוריה מתוחכמת, גם אם היא סותרת את השכל הישר.
בנוסף, הקורלציה בין אתאיזם למדע יכולה גם להיות הפוכה. מי שאתאיסט הולך להיות מדען, ולא להיפך. בעולם היהודי זה ודאי כך, שכן בחברה הדתית רבים מהטובים עוסקים בתורה.
כמובן יש גם השפעה סביבתית וסחף, אלא שזה לא יכול להיות ההסבר היסודי כי עדיין נותרת השאלה מדוע מראש הלחץ החברתי הוא לכיוון האתאיסטי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer