מנהג אבות
שלום הרב,
שאלתי הכללית היא כיצד נכון לקבוע על פי איזו פסיקה הלכתית ללכת.
1. האם על פי מנהג אבותיי? ואם כן, למה? מה ההיגיון בזה? מדוע לא ללכת על פי רב אחר (שהפסיקות שלו נראות לי יותר הגיוניות)?
2. מדוע אי אפשר ללכת על פי רב א' ובמקום אחר על פי רב ב'? אני מכיר ש'עשה לך רב' זה גם במובן של לנהוג על פי רב אחד. אם אני לא מסכים עם שיקול הדעת של הרב, האם אני יכול ללכת לפי רב אחר?
- התפרצת לדלת פתוחה. לשיטתי הפסיקה נסמכת על סברתך והכרעתך בסוגיא, בלי שום מחויבות למנהגים. אם אינך בר הכי בחר רב. ורק אם הלכה רופפת בידך הלוך אחר המנהג.
2. בהחלט אפשר. רק לא לבחור רב לפי התשובה שהוא נותן (מקולי ב"ש ומקולי ב"ה – רשע). אם אינך מסכים לשיקול דעתו אז אתה בר הכי, ולכן אין שום צורך לשאול רב (אפשר להתייעץ איתו). אם מראש שאלת שאלה הלכתית, יש מקום רב לטענה שאתה חייב לציית. חכם שאסר אין חברו רשאי להתיר, ולכאורה גם השואל עצמו בכלל.
תודה
1. מדבריך אני מבין שיש 3 מדרגות. האם ההבדל בין השנייה לשלישית הוא שבשנייה יש לי את הכושר להבין מה היסודות של הפסיקה של הרב שאני בוחר בו (ואז להסכים או לא להסכים עם היסודות) ובשלישית אין לי ולכן ללכת אחר המנהג?
2. הסיבה לחיוב לציית אחרי שאלה היא כדי לא להגיע לאותה רשעות שציינת בהתחלה?
1. הפוך. בשלישית מדובר שיש לך כלים, אבל מסקנתך מסופקת (אין לך עמדה ברורה. זה יכול לקרות גם לפוסק מובהק). במצב כזה ניתן ללכת אחרי המנהג.
2. לא בדיוק. הסברתי שהרשעות היא חיפוש קולות ולא אמת.
תודה רבה על התשובות
אז אין משמעות למנהג אבות? אני יכול לבחור לשנות פסיקה כרצוני? בהנחה ואני משנה פעם אחת ולא כל יומיים.
(נניח ואני ספרדי ומחליט שמעתה אני הולך לפי השוע ולא לפי הרב עובדיה, כי יותר חשובה לי המסורת של אמי)
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer