מקור תקנת חכמים
פעם אחרונה שאלתי אותך שאלה וכתבת שהיא לא מובנת אז אנסה להסביר. דין מוקצה ודיני עירובין הם דינים מחודשים "שהמציאו" חכמים. ב63 מסכתות שיש בידינו ישנו ידע תורני. צריך להיות מקור אלוקי לידע הזה, אז בשלמא דיני התורה ומצוותיה המקור לידיעות הנובעות מהן והעומק שבהן הוא מהתורה עצמה אבל דין מחודש כמו מוקצה או נטילת ידיים מאיפה שאבו חכמים את החכמה והידיעות והעומק ההלכתי ורעיוני לחדש אותם אם הם "לא נמצאים בתורה עצמה"?
למה צריך עומק רעיוני? יש בעייה והם מתקנים תקנה בהתאם. זו סמכותם, ומה שצריך זו סמכות ולא עומק רעיוני.
האם כבוד הרב סבור שאין עומק רעיוני באותן תוספות לתורה?
האם הם היו רשאים להוסיף גם כשאין בזה כל עומק או תועלת?
ברור שיש בזה תועלת. אבל יש תועלות פשוטות שלא צריכות עומקים מיוחדים. לדוגמה, הוסיפו איסור עוף בחלב כגזירה אטו בשר בחלב. האם יש בזה עומק מיוחד? לא בהכרח. זה פשוט נראה להם נחוץ ולכן גזרו.
בגדול כן.
כן ודאי.
עיין במחברת החמישית שכתב בנושאים הרלוונטיים לשאלתך על המסורת:
וכאן עיין (מציע בעדיפות) את התגובות 26 שלמטה:
https://mikyab.net/%d7%9b%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%9d/%d7%9e%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%90%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%94/
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer