סמכות חכמים
שלום רב
1 – לשיטתך מדוע לחז"ל יש סמכות הלכתית ? לא נכון יותר שנחשוב עצמאית ( בעזרת כללי הדרש הנתונים ) כפי שחז\"ל עשו בעצמם ונסיק את המסקנות שיוצאות לנו מתוך הכתובים ?
2 – ונניח שיש להם סמכות הלכתית , למה שלא נרחיב את הסמכות ( לא רק בהתחשבות בדבריהם ) גם לדברי הראשונים והאחרונים ?
אם תשובתך היא שסמכות דברי חז\"ל נובעת מקבלת העם , אשמח שתסביר לי את הסברא בזה , ומדוע זה שונה מהקבלה דה פקטו שהציבור קיבל את הראשונים והאחרונים
תודה רבה .
1. השאלה מדוע נתנו להם וה שאלה האם ראוי לתת להם הן שתי שאלות שונות. עובדתית נתנו להם סמכות. התורה עצמה כותבת "לא תסור". אתה יכול כמובן לשאול מה ההיגיון בזה, אבל זאת באמת שאלה מוזרה. למה שבחוק הישראלי לא כל אחד ינהג כפי שהוא רוצה? למה צריך כנסת או בתי משפט?
2. אולי יש היגיון להרחיב. אבל מה לעשות שלא הרחיבו. הציבור לא קיבל את הראשונים והאחרונים. מה פירוש בכלל "לקבל את הראשונים והאחרונים"?
אני ארחיב את השאלה השניה או אולי אדייק, כפי שאני מבין את שיטת הרב, הרב לא מרחיב את הסמכות החז"לית לאחרונים ואפילו לא הראשונים, והטיעון שהציבור לא קיבל את הראשונים לא נכון, הציבור לא קיבל ראשון מסוים כשיש ראשון אחר שסותר אותו, בדיוק כמו שהראשונים החליטו כאיזו דעה לפסוק בגמרא, אך מנין הסמכות לחלוק על ראשון ללא מקור ראשוני.
לא נכון. אחרונים חולקים על ראשונים גם בלי למצוא שיטת ראשונים אחרת. נכון שממעטים בכך כי לדבריהם יש משקל. גם אני נותן להם משקל.
אני אכן מכיר אחרונים שחלקו על ראשונים מסויימים (החזו"א בפסיקותיו, ר משה פיינשטיין, הקצות וכו'), אך מה אם מצב של קונצנזוס הראשונים והאחרונים? האם גם שם אפשר לסטות מהם? מה שונה בין זה לבין לסטות מדברי הגמרא?
גם אם אתה צודק (ואני בכלל לא בטוח), זה שונה בגלל הגמישות. מה פירוש קונצנזוס? כשיש רק ראשון אחד שהתבטא בעניין, זה קונצנזוס? ושלושה? ואולי יש ראשונים אחרים שנעלמו מעינינו? אבל הגמישות הזאת משקפת משהו עמוק יותר. לא באמת יש כאן קבלה. בלשון המשפטנים זה שיקול של משקל, אבל לא מחייב.
אתה יכול לשאול את עצמך מניין למדו אותם אחרונים שהזכרת לעשות זאת? למה שלא יחילו שם את דיני ספיקות (ספיקא דרבוותא)? כי הם עצמם הבינו שזה בידם והם יכולים להחליט כהבנתם.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer