ספק ספיקא

ירוחם שאל לפני 2 שבועות

בסוגיית ס\”ס אנו רואים התייחסות באחרונים לספק באפשרויות (possibilities), ואין התייחסות לספק בסיכויים (probabilities).
איך בהסתכלות מודרנית, כשברור שהאפשרויות הן לא הדבר המשמעותי שמשחק תפקיד (אני תמיד יכול למצוא עוד אפשרות דחוקה שאין בה חזקה הפוכה), צריך להסתכל כל הדברים?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שבועות

כשיש ספק בסיכויים זה דין רוב. אם הספק הוא שקול אז זה ספק באפשרויות. ברור שברוב המקרים אין לנו דרך לקבוע את המשקל שכל צד (ההסתברות, הסיכוי) ואז הולכים אחרי האפשרויות. כך גם עושים בסטטיסטיקה.

ירוחם הגיב לפני 2 שבועות

אם ספק בסיכויים זה תמיד דין רוב אז למה אין התייחסות בס”ס ל”מיעוט” שצברנו מהספק הראשון לספק השני? (או שברגע שהכרענו בספק הראשון אז ‘המנצח לוקח את הכל’)

mikyab צוות הגיב לפני 2 שבועות

זו שאלה נפרדת. הפעלת דיני ספק אלו כללים הלכתיים. אבל הסתברותית לא הבנתי את שאלתך. בס”ס באמת הולכים לקולא. אתה שואל מה עם ספק על גבי רוב?

ירוחם הגיב לפני 2 שבועות

א. מה הפשט “כלים הלכתיים”?
ב. לכאורה בספק ספיקא אנחנו הולכים לקולא אפילו אם סטטיסטית הרוב יוצא לחומרא (לדוג’ בספק הראשון היה בין הצדדים 70 30 ובספק השני 60 40 לטובת הצד החמור יותר), אבל בגלל שלא מתחשבים בסיכויים להתממשות אלא במספר הצדדים יוצא שמקילים

mikyab צוות הגיב לפני 2 שבועות

א. טענתי היא שגם אם דיני הספק הם סטטיסטיים, הפעלת הכלים הללו נעשית לפי עקרונות הלכתיים. כך הוא גם בעולם המשפטי (ראה למשל בטורים 227-8). ברור שמשפט והלכה אינם מתמטיקה. ועדיין ייתכן שדיני הספק כן צמודים לחישובי הסתברות.
ב. לדעתי בדרך כלל לא (למעט מקומות שבהם כללי ההלכה מורים לנו לא ללכת לפי הסטטיסטיקה. ראה דבריי בסעיף א). אם הספק אינו שקול זה לא ספק אלא רוב. ספק ספיקא הוא כשיש שני ספיקות שקולים. בספק על גבי רוב יש דיון ארוך, אבל לדעתי באמת זה לא ספק ספיקא במצב הרגיל. עליך לזכור שלפעמים אין לנו חישוב הסתברותי ולכן גם אם יש חשש לרוב לאחד הצדדים נתייחס לזה כספק שקול ונספור צדדים. אבל כשיש חישוב קונקרטי שאומר שהצדדים אינם שקולים, נדמה לי שבד”כ לא נראה זאת כס”ס. בטח לא לכל הדעות ולא בכל המצבים.

השאר תגובה

Back to top button