עידוד צריכה במסעדות טבעוניות לא כשרות – ראוי?
לכבוד הרב מיכאל היקר שלום רב!
א. אכילת בשר חולין בתורה נחשבת "זביחה" – "וזבחת". על האדם לאכול לשם שמים. האכילה איננה מעשה המנותק מאיזו מערכת נורמטיבית. כחלק מהמערכת הזו ישנם דיני כשרות.
ב. ישעיה מוחא על הקורבנות שמקריבים בעוד חוטאים חטאים מוסריים, והכוזרי מוחא על קיום מצוות שמעיות ללא המצוות השכליות.
ג. הרב כותב שלא בטוח שכל התורה נתנה מסיני. האם אין זה אומר שיכולה להיות קדימות לוגית למנהג שנקבע מתוך מערכת נורמטיבית אנושית על ההלכה הפסוקה?
השאלה –
האם לדעת הרב במידה והגבלה על צריכה ממסעדות טבעוניות שלא בודקות את מוצריהן וללא תעודת כשרות גורמת לעוול מוסרי לאומי ברמה של התעללות בבעלי חיים, ראוי ללכת על פי עקרונות מטא הלכתיים, המורים לבטל את ה"זביחה" בדיני כשרות לטובת התיקון המוסרי של חיזוק הטבעונות, ולהורות שלא צריך כשרות במסעדה טבעונית כלל, עד שהמצב המוסרי הלאומי יתוקן, כך שדתיים ידאגו למסעדות טבעוניות כשרות? (ונראה לי שאכן המצב היום מחפיר לגבי מסעדות טבעוניות כשרות בהשוואה ללא כשרות.)
רוב תודות!
אופיר
נדמה לי שלא האכילה נקראת זביחה אלא השחיטה. אבל המונח זביחה אין פירושו משהו שקשור לקודש ולשמים. זה שימוש מושאל בגלל זביחת קרבנות. זביחה היא פשוט שחיטה.
לא הבנתי את הקשר בין שני חלקי השאלה. אין לאכול מוצר לא כשר. נקודה. בלי שום קשר לשיקולים שהעלית. דרישת הכשרות לא גורמת להתעללות בבעלי חיים. שיקפידו על כשרות במסעדות ההן.
לא דרישת הכשרות מהמסעדות גורמת להתעללות אלא הדרישה שלא לאכול במסעדות טבעוניות (שבקושי יש כאלו כשרות).
הקשר בין חלקי השאלה הוא כמובן שמפספסים את המהות של הצורך באכילה ראויה. לדוגמא "לא תבשל גדי בחלב אמו" הוא איסור שלדעתי (נדמה לי כדעת הרב קוק) מורה לא להיות אכזרי. "הרצחת וגם ירשת" גם להרוג את הגדי וגם לקחת את החלב שהיה צריך להיות מיועד לו. אבל אם זו המהות של הכשרות – רחמים על בעלי החיים – אז נראה לי שזה מגוחך לשמור על כשרות ובגלל זה להמנע מהשוק של המסעדות הטבעוניות.
ודאי שלא דרישת הכשרות עושה זאת, וגם לא כתבתי את זה. אבל זה שהם לא מקיימים את דרישת הכשרות גורמת לא לאכול אצלם. ואין שום סיבה לוותר להם על כך בשביל בעלי החיים. תתאפק ואל תאכל במסעדה או שתחפש כשרה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer