עיון בגמרא

שלום הרב
למדתי קצת מתוך השיעורים של הרב באתר, וראיתי שהסגנון שהרב מעביר את הדברים הוא מאוד 'מתוך הסוגיא'. כלומר נראה שאין שם חשיבה אפריורית קודמת, אלא רק לאחר גיבוש מספיק חומרים מבפנים ומעבר על חלק משיטות הראשונים הרב מסדר את הדברים ומעלה את השאלות העקרוניות (מקווה שזה משקף את הדברים, יכול להיות שלא קראתי מספיק). רציתי לשאול אם הרב לומד כך, או שזה רק המתודה בה הרב מעביר את השיעורים?
בעצם עיקר השאלה היא איך הרב ממליץ ללמוד, כשאני לומד עיון אני בד"כ משקיע הרבה זמן במחשבה על הכיוונים האפשריים בסוג', ומנסה לפתח אותם בעצמי ו'לצפות' מה תהיינה ההשלכות של ההבנות השונות, ורק אח"כ צולל לתוך הסוג'. האמת שהרבה פעמים יוצא שככל שאני מפתח בצורה פחות תלותית בגמ' (דהיינו קודם שקראתי אותה) את הכיוונים שעלו לי אני רואה בסוף שיש פספוסים יותר גדולים (גם אם הכיוונים ביסודם נכונים), ומאידך נראה לי מאוד חשוב לבחון את יכולת החשיבה העצמאית, ולא לחכות שהראשונים 'יגלו' את ההבנות השונות. אני משער כמובן שצריך להיווצר איזון, אבל אני לא בטוח איפה לשים את המשקל. אשמח אם הרב יוכל לעזור בעניין.
תודה