על בנות צלפחד

שו”תקטגוריה: עיון תלמודיעל בנות צלפחד
שואל שאל לפני 4 שנים

לגבי הסיפור של בנות צלפחד, ישנן שתי פניות לקב”ה לבירור דין, אחת של בנות צלפחד בעצמן, והשניה של אחי צלפחד (מטה בני יוסף), ובשני המקרים הקב”ה מודה לדבריהם. השאלה מה היה הדין לולא הפניות לבירור? וכי לפני הפניות לבירור הקב”ה לא ידע שהדין כך? ואולי עצם הפנייה הביאה לשינוי הדין? מדוע התורה לא התייחסה למקרה של בנות ללא אח בדיני ירושה לפני הפניות לבירור? לכאורה נראה שלקב”ה לא ממש משנה מה יהיה הדין לגבי בנות צלפחד ואחיו (ובכלל למקרים דומים להם של בנות יורשות), ורק כאשר פונים אליו, הוא מצדיק אותם, ואם לא היו פונים, הם היו נשארים בקיפוחם. אולי אפשר ללמוד מכל הסיפור הזה שמצוות בין אדם לחברו הן לא מצוות קשיחות, וניתן לשנות אותן בהתאם למציאות המשתנה ולהיגיון?

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 4 שנים

איני חושב כך. הרי אם לפני הפנייה לקב”ה הדין היה פשוט שבת לא יורשת, מדוע משה בכלל פונה לקב”ה? הוא היה צריך לענות להן בשלילה וזהו. לכן נראה שלמשה היה ספק כבר בהתחלה כשהם באו אליו, כי התורה לדעתו לא היתה חד משמעית בעניין. ומשעה שהן עוררו את הנושא הוא הפנה זאת לקב”ה. ואז הקב”ה הבהיר למה הוא התכוין מעיקרא.
השאלה מדוע הוא לא כתב זאת בצורה חד משמעית בתורה כך שתתייתר הפנייה אליו, היא שאלה אחרת. אולי הוא רצה להראות שפרשנות של אנשים פשוטים יכולה גם היא לקלוע לאמת (חשיבות השכל הישר). או שרצה לזכות אותן בכך שתתגלה הלכה על ידן. איני יודע.

השאר תגובה