על הבדלי התייחסויות של דתיים וחילוניים

לפני שאתייחס לשאלתך על הסאבטקסט, אני חייב לומר שאני חולק לגמרי על הסאבטקסט שאני רואה בדברייך (קישורים שאת מניחה כמובנים מאליהם בין תפיסות שונות לבין דתיות או חילוניות). אנסה להבהיר זאת בתוך תשובותיי לנקודות השונות.
 
1. ראשית, יש אליי פניות מכל סוגי האנשים (בפרט בנושא מדעי המוח וחופש הרצון שעליו כתבתי ספר), ואני לא תמיד אני יודע את השקפותיו של הפונה בוודאי בנושאים שלא קשורים ישירות לשאלה. ובכל זאת אומר בזהירות שמניסיוני אין הבדל משמעותי בין דתיים לשאינם כאלה בדיונים הללו. כמה מחריפי המטריאליסטים והדטרמיניסטים ששוחחתי איתם היו דתיים, ולהיפך. יתר על כן, ככל הזכור לי לא פגשתי אצל הפונים הדתיים פחד אלא פשוט רצון לברר את העניין. אגב, גם אצלי זהו המצב. אני לא מפחד משום דבר כזה. אני פשוט מנסה לברר את הסוגיא ואת עמדתי לגביה.
וכעת לסאבטקסט. להתרשמותי, הפחדים סביב העניין זה (כמו גם לגבי שיבוטים וסוגיות משיקות נוספות) מאפיינים יותר חילוניים מאשר דתיים. אני יכול לתלות זאת בכמה הסברים (כאן אני מצוי כמובן במחוזות ההשערה והספקולציה): א. לדתיים ברור שזה לא נכון אז מה טעם לפחד. ב. לדתיים יש את אלוהים שישמור עליהם מפני החייזרים והדמונים הרובוטיים. ג. לדתיים יש עקרונות הלכתיים ומחשבתיים שעל פיהם הם דנים בסוגיא הזאת ובכלל (לדעתי הם בד"כ הרבה יותר רציונליים מהחילוניים). לעומת זאת, הדיון האתי בעולם החילוני הוא בדרך כלל רגשי (לפעמים מדברים במונחי סל עמומים כמו "מידתי" או "לא מידתי", שמחביאים מאחוריהם בדרך כלל תחושות בעלמא). פחד, כידוע, שייך לעולם הרגשי.
 
2. גם אני לא חושב שזה טרגי להתאהב במים ולשיר להם סרנדות מתחת לחלון באישון ליל (כל עוד הם מחזירים לך אהבה כמובן, אחרת זו טרגדיה קלסית), אלא שלדעתי זה פשוט לא יקרה, וגם אם כן יקרה שם משהו זו לא תהיה אהבה במובן האנושי הרגיל. אנשים מתאהבים בבני אדם ולא בסימולציות שלהם או באבנים או עננים (וכן, ראיתי את הסרט she. בעולם הבדיוני יש גם סיפורים קדומים יותר, כמו פיגמליון).
ועוד שתי הערות לסאבטקסט: א. הנה דוגמה לערבוב מושגים רגשיים בדיון אינטלקטואלי. את שאלת האם זה נורא להתאהב במים?, לעומת אני עוסק בשאלה: האם אפשר להתאהב במים? והאם זו אהבה? ב. למה את קושרת את זה להיותך חילונית? את גם אישה ואני גבר, אז אולי ההבדל נעוץ בזה? או אולי סתם הבדל בטעמים או בפילוסופיה שיש בינינו. אם תשאלי לדעתי, אני ממש לא חושב שזה קשור לחילוניות ודתיות.
 
3. לא אמרתי שיש לנו כוח להבחין. איני שולל מצב שבו לא נוכל להבחין (להיפך, זה דווקא נראה לי לא רחוק כל כך). מה שטענתי הוא שיש הבחנה, כלומר שמדובר ביצורים שונים מהותית. לא טענתי שדיאגנוסטית כל אחד מאיתנו יוכל להבחין ביניהם. זהו הדיון של מבחן טירינג. להיפך, כתבתי לא פעם שגם אם she תעבור את מבחן טיורינג היא עדיין לא אדם. ואם אני אדע שהיא מחשב על אף שהיא עברה את מבחן טיורינג, אני לא אתאהב בה וגם אם אראה מישהו שכן התאהב בה אני לא אגדיר זאת כאהבה אלא כהזיה או הפרעה כלשהי נוסח פיגמליון.
 
4. החופש להגדיר הוא כמובן אינסופי. אפשר גם לדבר על עמוד חשמל שמתאהב בענן. וזה אפילו לא חייב להפריע לי את מישהו ידבר על כך (בטח לא אם זה נעשה בשיר). ועדיין לדעתי זה לא יקרה, וזו לא אהבה במובן המקובל.
 
5. נוירונים שמתרוצצים כנמלים זה בסדר גמור. אבל כפי שרואים בדוגמה של ג'ון סרל זו התרוצצות אבל לא חשיבה. אם זו חשיבה, אז גם זרימה של מים (בין אם את מאוהבת בהם ובין אם לאו) היא חשיבה (במוחו של מי?). ושוב, חזרנו לחופש ההגדרה בעידן הנונסנס הפוסטמודרני שבו מטפורות הופכות למציאות. פעם חשבו שהנסך המאושר הוא סיפור מטפורי על בני אדם. אבל כעת את מציעה לראות אותו כסיפור אמיתי על פסל (שהוא מוסרי ואוהב ורגשני ומדבר). אני יודע שזה נראה פטרנליסטי, אבל בכל זאת אומר שנדמה לי שזה סוג של בלבול ולא עמדה פילוסופית.
להבנתי, הנוירונים מבצעים פעולה של חשיבה אבל לא חושבים. השכל הוא שחושב, והמוח רק מבצע את הפעולה עבורו. כמו ששרירי הרגליים מבצעים פעולה של הליכה אבל לא הולכים. האדם הוא שהולך וחושב. המוח והרגליים הם איברים שבאמצעותם אנחנו מבצעים את הפעולות הללו.
 
6. לא הבנתי את ההבחנה "בינינו" שעליה דיברת בסוף. את מתכוונת להבחנה בין דתי לחילונית או בין מיכי לגיתית? זה כמובן מבחין בין מטריאליסט-דטרמיניסט לבין מי שאינו כזה (דואליסט אינטראקציוניסטי, כמוני). אבל לא בהכרח בין דתי לחילוני, כי יש דתיים כאלה וכאלה וחילוניים כאלה וכאלה. שוב הסאבטקסט.
——————————————————————————————
שואל (אחר):
מההתכתבות שלך מסתבר שאתה לא שולל שרובוט יכול להיות יצור תבוני וחכמה יותר מאדם רק שבן אדם הוא לא, לפי זה קשה על אלו שסוברים שצלם אלוהים פירושו השכל כי הרי ודאי שאין לרובוט צלם אלוהים
——————————————————————————————
הרב:
1. לא הבנתי את ההערה. לשיטתם לרובוט יש צלם אלוהים.
2. למה אני צריך להגן על דעות של אחרים?
3. למיטב הבנתי רובוט לא יכול להיות יצור תבוני כמו שמים לא יכולים להיות תבוניים. אין לו תבונה כי הוא מתוכנת ולא מכריע ושוקל.