על הטיות קוגניטיביות וודאות

שו”תקטגוריה: אמונהעל הטיות קוגניטיביות וודאות
שואל שאל לפני 6 שנים

בס”ד
 
שלום הרב,
בוויכח שהיה לי עם חבר דתל”ש הוא טען לי שא”א אף פעם לטעון דברים בביטחון, כיון שכל אחד מושפע מהחינוך שהוא קיבל מינקות ומהערכים שהוא גדל עליהם, ולכן דעתו מוטה לצד שבו הוא נמצא, ולא שוקל את הדברים באופן שכלי טהור. לדבריו זה גם מסביר את העובדה מדוע רוב האנשים בעולם נשארים קבועים באמונתם ובדתם, נוצרים מוסלמים וכו’, משום שכך הם נולדו והתחנכו ואינם מסוגלים לצאת מהקופסא ולחשוב באופן אחר. וכך גם לגבינו ה”דתיים” שבטוחים כי האמת אצלנו.
מה כבודו חושב על טענה זו, האם לפי זה באמת לא ניתן אף פעם להגיע למצב שהוא לפחות קרוב לוודאות סבירה ביותר, אא”כ אדם ילך וינסה לדוגמא לחיות תקופה כנוצרי ואח”כ כמוסלמי וכחילוני וכו, עד שינסה את כל הדתות בעולם, או לחילופין יקרא ויחקור אותן באופן מעמיק. או שמא ניתן להגיע לאמת ולוודא אותה באופן סביר מאוד, גם אם נולדתי שם ואני רואה שמעשיה ישרים ומתוקנים. (הסברא לדעתי נותנת שכן, משום שכל עוד בן אדם חושב בעצמו ומבקר את מעשיו ודרכיו סביר שיגיע לאמת), הייתי שמח שתחדד לי כיצד מתמודדים עם טענה זו באופן הנכון. 
תודה רבה.
בברכה

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 6 שנים

ראשית, אי אפשר לטעון שום דבר בביטחון גם בלי ההטיות שתיארת. אין לנו דרך לדעת בביטחון שום דבר. הכל אצלנו תלוי בהנחות יסוד ובתפיסות שונות ובמגבלות אנושיות שיש לנו. כל מי שטוען משהו עלי אדמות בביטחון אינו יודע מה הוא שח (אלא אם מדובר בנביא או אדם חריג אחר שאין לי הבנה איך זה עובד אצלו).
כל מה שניתן לצפות לו הוא סבירות ולא וודאות. אבל אם משהו נראה לך סביר, גם אם אינו וודאי, אז נראה לי שאין מניעה מלאמץ אותו. הרי גם על מדע אתה יכול לטעון שאנחנו מוטים ואולי זה לא נכון. מדע אינו וודאי. וכך כל דבר עלי אדמות (כל הטענה לגבי ההטייה, שהיא בעצמה אולי לא נכונה ונוצרת מהטיות שיש לנו).
לעצם הטענה, אציג אותה בצורה חדה יותר כדי שאוכל להסביר. אנחנו רואים שמי שנולד בבית דתי בד”כ נעשה דתי ובבית חילוני בד”כ נעשה חילוני. זה כמובן לא הכרחי ולא מוחלט (וחברך הדתל”ש יוכיח), אבל יש קורלציה גבוהה. יש שמסיקים מכאן שהאמונה (כמו גם חוסר האמונה) אין בהם ממש. זהו תכנות שבא מהבית והחברה. זוהי בעצם מסקנה פלורליסטית מהקורלציה העובדתית (שזה עצמו כשל, שמכונה בפילוסופיה “הכשל הנטורליסטי”, שכן מסיקים כאן מסקנה נורמטיבית מעובדות).
על כך אומר שלושה דברים: 1. חשוב להבין שלפי הטענה הזאת כל תפיסת עולם היא תכנות, לא רק הדתיות. כך גם החילוניות, והסוציאליזם והקפיטליזם והפשיזם וכל מה שתרצה. 2. עובדה שאנשים לעיתים משנים את אמונותיהם (חוזרים בתשובה או יוצאים בשאלה), ולכן אין כאן תכנות ממש. 3. גם אם כולם היו יוצאים כמו שנולדו, עדיין הפרשנות הפלורליסטית אינה היחידה האפשרית לקורלציה שתיארתי (בין הבית והסביבה לאמונתו של מי שגדל בהם). יש עוד פרשנות אפשרית למצב הזה. ייתכן שכדי להבחין באמונה ובמחוייבות הדתית דרוש טיפוח. כך למשל כדי להיות נגר אמן צריך להיות שוליה של נגר, וכך לגבי חוקר מדעי או רופא. האם זה אומר שהרופא לא יודע יותר ממני ברפואה? הרי הוא מתוכנת להיות רופא כי זה הוא שהוא עוסק בו, ואני לא. ברור שהוא חושב אחרת ממני בגלל ידע ויכולות שהוא צבר. ההבדל כאן לא  מוליך למסקנה פלורליסטית-ספקנית. כך גם יכולת ספורטיבית או פילוסופית שתלויה באימון. גם “יכולת דתית” תלויה באימון, ואם הסביבה והבית מסייעים לה היא מתפתחת, ומי שלא קיבל את הסיוע הזה קשה לו יותר להתגבש בכיוון הזה. הרי אפילו המוסר שנחשב יותר אוניברסלי ומובן מאליו, עדיין דורש טיפוח וחינוך והשפעה סביבתית. האם זה אומר שמי שמוסרי צודק כמו מי שלא מוסרי? לא. זה רק אומר שבלי חינוך וטיפוח קשה יותר להתגבש ולפתח את המוסר שלנו. הוא הדין לאמונה והמחוייבות הדתית.
זו לפחות אפשרות פרשנית טובה כמו זו הפלורליסטית, ולפיה יוצא שהאמונה היא הדרך הנכונה (גם אם לא וודאית), והחילוניות היא סוג של תכנות (או חוסר פיתוח הכושר הדתי).
ניתן היה כמובן לטעון את ההיפך, שהחילוניות היא הנכונה והדתיות היא חוסר פיתוח וטיפוח. אבל קודם כל צריך להבין שכל הפרשנויות הללו אפשריות, ולא רק זו הפלורליסטית. ומעבר לזה, לדעתי הפרשנות שאני הצעתי היא סבירה יותר, שהרי חילוניות היא ריק (לא שהחילוני הוא בהכרח אדם ריק, אבל החילוניות היא ריקה. מדובר בהיעדר אמונה, ותו לא). לכן כאן לא נדרש טיפוח. לעומת זאת, דתיות היא משהו מאד לא טריביאלי, ולכן סביר שבלי סיוע וחינוך קשה יהיה לגבש זאת (כמו המוסר).
——————————————————————————————
שואל:
כל טוב
בס”ד 
תודה רבה על האריכות והפירוט,
ניתוח מעמיק בהיר וממצה.
רק נקודה קטנה, אם תוכל תסביר לי איך זה עונה על כך שיש נוצרים ומוסלמים אדוקים שמטפחים את דתם ומאמינים בה, הרי שם לכאורה אין זה ריק מוחלט כמו בחילוניות.

——————————————————————————————
הרב:
אני יכול לראות שתי אפשרויות עקרוניות:
1. שם זו באמת טעות (להערכתי שלי). לא אמרתי שאין תכנות, אלא שמצב כזה לא בהכרח מצביע על תכנות. כשתרחיב את התיאור שלי ותכניס לתוכו יותר משתי אפשרויות (בהנחה שכולן סותרות), תקבל פרשנות שאחת מהאפשרויות הללו נכונה וכל האחרות שגויות. המודל של שתי אפשרויות בא רק לחדד את טענתי, אבל בפועל יש יותר אפשרויות כמובן.
2. יש אמת גם בשיטתם, ואלו ואלו דברי אלוהים חיים, אם כי נספחו אליה תוספות בעייתיות (גם אצלנו זהו המצב).
——————————————————————————————
שואל:
טוב תודה רבה,
עזרת לי להרחיב את הדעת בעניין זה.
 
רא הערה קטנה אם יורשה לי, אני מנסה להבין על אלו תוספות בעייתיות כבודו מדבר, אם על תקנות ומנהגים שנוספו במהלך הדורות, הרי על אף שהם לא מן התורה ממש, יש להם בהחלט מקום של כבוד ביהדות הן מבחינת התורה (ועשית ככל אשר יורוך) והן מבחינה מציאותית (לשמר את את הגחלת ואת החברה הדתית), ואם על סגולות, אמונות תפלות, ותפיסות כוזבות, הרי שאלו לא מייצגים את היהדות הנאמנה שגדולי הדורות דגלו בה, ולא נחשבות כלל כחלק מקבלת הדת היהודית, ולכן לדעתי לא שייך לומר אותם בחדא מחתא עם התוספות הבעייתיות החמורות שנוספו לנצרות ששם הם חלק מהאמונה ממש שגם גדולי מאמיניה דוגלים בה (כגון על אם אותו האיש שהתעברה מהשכינה). ודו”ק.
(ואני מניח שכוונת דבריך היא להשוות רק בעניין זה שישנן תוספות כלשהן. לא בכמות ולא באיכות.)
 
תודה רבה.
——————————————————————————————
הרב:
בדבריי לא התכוונתי להשוות אלא להצביע על דמיון. אבל אם כבר עוררת את הנקודה, לדעתי יש תוספות שנכנסו לליבת האמונה היהודית בגדר זה. לדוגמה, האמונה בהשגחה פרטית ואולי עוד כמה אמונות שאיני בטוח עד כמה הן מבוססות (כמו עוה”ב, ביאת המשיח וכדומה). אגב, גם בנצרות יש תפיסות שונות ומגוונות ולא כולם מסכימים על מה כלול ומה לא (כולל אותו עיבור שהזכרת, שכעין זה תמצא גם אצלנו כמובן ביחס לקוב”ה ושכינתיה).
——————————————————————————————
שואל:
אכן שמעתי מחבריי בבר אילן על דעותיך בעניינים אלו, אך מעולם לא שמעתי או קראתי אמירה ברורה שלך לגבי כך, אמנם בהסתכלות ראשונית לא ראיתי מקום להתעמק בזה משום שברור לי שאלו דברים שהם אמרו על סמך המסורת שהם קיבלו, ולא מתוך ראייה שכלית (רק אסמכתאות מהפסוקים), וכיון שחז”ל נאמנים עליי בהעברת המסורת באופן אמיתי ומדויק, איני רואה סיבה למה לא לסמוך עליהם גם בזה.
נ.ב. אשמח לתגובתך אך איני רוצה להלאות אותך בהתכתבות ארוכה מעין זו, בוודאי זמנך קצר, כך שתרגיש בנוח לסיים כאן.
——————————————————————————————
הרב:
גם עליי הם נאמנים, אבל לא ראיתי בדבריהם שמדובר במסורת. בהחלט ייתכן שמדובר בסברא דילהון. וכידוע, גם כשמציגים דברים כמסורת לפעמים זה רק בא לחזק הדבר (וכבר עמדו על כך הראשונים).
——————————————————————————————
שואל:
לא מסתבר בעיני שכל חכמי ישראל באופן גורף יסכימו בסברא בלבד על עניינים אלו שמנבאים את העתיד, ללא אף חכם שחולק על כך, זו הוכחה לדעתי שהם קיבלו כן במסורת שכך יהיה. 
(ואפילו לגבי המשיח שהלל חולק וסובר שכבר אכלוהו וכו, אין הוא חולק על עצם העיקרון שאמור להיות משיח כלשהו.)     

——————————————————————————————
הרב:
ראשית, זה שמשהו לא מסתבר לא אומר שהוא לא נכון. כאן המסורת הפכה לסברא, ועל סברות יש מקום לדון ולהתווכח. הרי גם אני כתבתי שאיני בטוח.
שנית, אחרי שהדבר נכנס כדוגמה (בחולם) מחייבת, אנשים חשבו שמדובר במסורת שבהכרח יש לקבלה.
ושלישית, אתה עצמך הבאת את רבי הלל, ואם האמונה במשיח יכולה להתיישב עם תפיסה שכבר אכלוהו, אז מדוע אמונה בעוה”ב לא מתיישבת עם תפיסות שמדובר במטפורה או במשהו שכבר היה, או בכל משהו אחר?
ורביעית, כבר ידועים דברי הראב”ד על אמונת הגשמות (שרבים טובים מהרמב”ם האמינו בה), ודברי ר”י אלבו על העיקרים לרמב”ם.

השאר תגובה

Back to top button