על סמכות חז"ל בהלכה

שו”תקטגוריה: מטא הלכהעל סמכות חז"ל בהלכה
אליעזר שאל לפני 8 חודשים

ברצוני לברר היאך הגעת למסקנה שיש לתלמוד סמכות פורמלית לקבוע הנהגות, הלא קביעה זו גופא כתובה בתלמוד, ומניין שהיא נכונה?
ובפרט אחר המשתמע בתנ\”ך שלצורכי המשפט לא נהגו להתייעץ עם תופסי תורה [אם היו כאלו], אלא השופטים שהצליחו בגבורתם להושיע את ישראל נהפכו לשופטים את העם, וביניהם עמי וקלי הארץ, וכן נשים הועמדו כשופטות על העם אע”פ שאסור להם בכלל ללמוד תורה, וכן בקשת המלוכה הייתה כדי שישפוט אותנו ככל הגויים וכו\’, וכן שלמה ביקש \’חכמה\’ לשפוט את העם חונן באיי קיו גבוה ולא שירדה עליו ידיעת התורה בין לילה, ובכלל לא מוזכר מוסד הסנהדרין בתנ\”ך [אם כבר ה\’כוהנים\’ היו מורי ההוראות, מה שתמוה מאימתי והיאך עוברת התורה בגנים הכוהניים].
ובאמת באותו דור בו התחילה סמכות הרבנים קמה גם התנועה המורדת שלא הכירה בסמכותם זו, ומדוע ולמה בחרת לאחוז בזה דווקא בשיטת הפרושים הרבניים, כנגד המשתמע בתנ\”ך גופא?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 8 חודשים

הסכמת כל הפוסקים והציבור הנאמן להלכה שיש לתלמוד סמכות. זו עצמה הסכמה בדומה למעמד הר סיני. זה לא בגלל שכתוב בתלמוד, ולו רק מפני שזה לא כתוב בתלמוד.
איני בקיא מאד בתנ”ך, אבל שופטים במינוח המקראי אינו שופט במובן המשפטי אלא מנהיג. מוסד הסנהדרין מוזכר בתורה (שבעים זקנים, ו”לא תסור”).
אין איסור על נשים ללמוד תורה. הן לא חייבות בתלמוד תורה. עובדה היא שלמדו, וגם בדורות אח”כ היו שלמדו. דעת תוס’ במקום אחד שנשים אפילו כשרות לדון.

אליעזר הגיב לפני 8 חודשים

“זו עצמה הסכמה בדומה למעמד הר סיני” – ???

ברור שבתורה זה כתוב, הפלא הוא איך מוסד שאמור להיות כה עיקרי וקובע לא מוזכר כלל מזמן יהושע והלאה, זה אומר חשדני.
תוס’ כותבים בכמה מקומות שהלכו לדבורה מדין ‘קיבלו עליהם’ לדון על פיה, השאלה היא היאך קרה שקיבלו עליהם לדון שלא ע”פ דין תורה, ומה הקשר בין נביא או מושיע לבין ‘דיין’ – כפי שקורה בתקופת התנ”ך.

mikyab צוות הגיב לפני 8 חודשים

בתנ”ך לא מוזכרים עניינים הלכתיים ומסגרות הלכתיות בכלל. ניתן לומר שהם לא היו אז או שהתנ”ך משום מה לא מתייחס לזה.
למה שלא יקבלו לדון שלא עפ”י דין תורה? אם יש אישה חכמה הולכים אליה. כאמור בדבריי למעלה, בתי’ אחד בתוס’ הלכו אליה לדון בדין תורה רגיל שכן נשים כשרות לדון. בפרט שלא היה אז מלך בישראל ולכן דין מלך היה לשופט, ואין פלא שהוא יכול לדון כמו שמלך דן (כדרשות הר”ן דרוש יא).

הספקן הגיב לפני 8 חודשים

עם ישראל מעולם לא הסכים לקבל את התורה וכפר בה מראשיתה. הספרות ההילכתית היא התוצאה של הכפירה בתורה.

דורון הגיב לפני 8 חודשים

הספקן,
אמירתך מעניינת.
איך אתה מגבה אותה?

השאר תגובה