עמדתך ביחס למסלול ההסדר

שו”תקטגוריה: כלליעמדתך ביחס למסלול ההסדר
י' שאל לפני 3 שנים

שלום הרב,
בתשובה שהתפרסמה בעבר באתר, כתבת שלדעתך חזרה לישיבה חשובה יותר מהארכת השירות הצבאי לטובת תפקיד פיקודי. דברים ברוח דומה כתבת בתשובות לשאלות דומות, כאשר טענתך המרכזית הייתה התרומה של מסלול ההסדר לבניין העם והרוח שלמענם נלחמים.
כאחד שעומד בצומת ההחלטה הזו, אני מתקשה לקבל את ההצדקה הזאת בלב שלם (אני לא דוחה אותה, רק קשה לי איתה). האם מספיק להיות תלמיד בינוני בישיבה בכדי לטעון שאתה מועיל למדינה? האם זה משנה לדעתך מהן מטרות הלימוד של אותו בחור, ומהו אופי לימודו?
אני סקרן לשמוע מה דעתך.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 שנים

שלום.
ראשית, אני מכיר רק כלל גורף אחד שנכון בכל הנסיבות ולכל האנשים, והוא שאין כלל גורף שנכון בכל הנסיבות וכל האנשים. ברור שלכל אדם יש תשובה שמתאימה לו. כשנשאלתי לעמדה כללית, עניתי שלדעתי אם נזקקים להוראה כללית עדיף הלימוד בישיבה.
אקדים שמניסיוני, יש לבחורים רבים רגשי תסכול וחוסר נחת כלפי עצמם מאי השוויון בנטל הצבאי. הסברתי באתר לא פעם שהדבר אינו מוצדק. להיפך, הם נושאים בנטל יותר מחייל רגיל (משרתים יותר שנים ובמשימה לא פחות חשובה ואולי יותר).
ראשית, את המשימה הזאת יש פחות מועמדים למלא מאשר את התפקידים בצבא (ששם כלל הציבור שותף בנטל). שנית, המשימה של הישיבה בעיניי הרבה יותר חשובה כי היא העברת הלפיד הלאה ובניית החיים היהודיים שלך הלאה. אמנם החיים הם דבר חשוב, אבל מטרת החיים לא פחות חשובה. הצבא שומר על החיים, אבל התורה היא מטרת החיים. מה עוד שהשירות המקוצר מאפשר לבחורים להיות זמינים וכשירים לעת הצורך (מלחמה), ולכן הם נותנים את חלקם בנטל השמירה על החיים לגמרי. רק בבט”ש יש אי שוויון כלשהו, אבל הוא הדין בלימוד (החילונים ואלו שלא בישיבות לא נושאים בנטל החשוב הזה). והוא הדין כמובן גם לחיילים שלא משתתפים בלחימה עצמה. לבישת המדים אינה קדושה, ואף אחד לא ישכנע אותי שלשרת בשקם או בלהקה צבאית או להיות פקיד זה יותר חשוב מלימוד בישיבה רק בגלל שהם לובשים מדים שלוש שנים.

י' הגיב לפני 3 שנים

תודה על התשובה המהירה.
לגבי טענתך על הזמינות של בני הישיבות – שוחחנו עם המ”פ (דתל”ש מבית של הסדרניקים) שלנו לאחרונה והעלנו בפניו את הטענה הזו. הוא ענה שאפילו כשמקפיצים ביינישים מהר ייקח לפחות שבוע (!) עד שהם יהיו רלוונטיים ללחימה. כלומר, השותפות שלהם בנטל השמירה על החיים לא שווה לזו של הלוחמים בסדיר.

אם דיברת על תפקידם של הלומדים כמעבירי הלפיד אני מוכרח לחזור על השאלה עליה לא ענית – האם אין משמעות לתוכן ומטרת הלימוד? האם אין הבדל בין לימוד לשם חיפוש עצמי, לשמה או לשם הרחבת האופקים למשל? האם לדעתך כל מטרה מעין אלו יכולה להצדיק קיצור שירות?

והערה קטנה נוספת: גם אני לא מאמין בקדושת המדים, ובטח לא בקדושת 3-שנות-שירות-נשגבות-בשק”ם. זה לא דומה בכלל להתלבטות בין ישיבה לבין שירות כמפקד שיכול להשפיע על המקצועיות של חייליו, ולתרום באופן לא רחוק לביטחון המדינה. לכן, הסגנון בסוף קצת צרם לי (וכן, קראתי את המאמר שלך על תוכן וסגנון, ואני גם מסכים איתו).

מיכי צוות הגיב לפני 3 שנים

שלום י’.

ראשית, נראה לי שלא הבנת את הטענה. אני דיברתי על זמינות במילואים ולא בשנות הישיבה שלהם. אבל גם בשנות הישיבה הם זמינים יותר ממילואים, וההערכה של שבוע נראית לי אגדת עם. אפילו מילואימניקים מגיעים מהר יותר משבוע מהבית שלהם. מגייסים אותם מהישיבה ביום אחד, בטח כשיש מצב חירום (ברוב המקרים יש התרעה מספיקה מראש).

התוכן ומטרת הלימוד פחות חשובים. עצם העובדה שלומדים תורה היא החשובה. זה לא לימוד שמיועד להשיג מטרה קונקרטית כלשהי.

לא הבנתי מה היה רע בסגנון שלי בסוף. כתבתי על שק”ם לא כטענה שכל החיילים משרתים בשק”ם. הבאתי זאת כדוגמה לסוג אחר של שירות שנתפס כלגיטימי (בוודאי כשמדובר על פקידות ואפסנאות), שהלימוד בישיבה ודאי לא נופל ממנו (כאמור, לדעתי הוא לא נופל גם משירות קרבי). משום מה תלמידי הישיבות מתייסרים כל הזמן בייסורי מצפון על השוויון בנטל, כאשר חיילים לובשי מדים שברובם המכריע לא משרתים שירות קרבי (דומני שהיחס הוא משהו כמו 1 קרבי ל-10 אחרים) לא מתייסרים בזה. על כך כתבתי.

י' הגיב לפני 3 שנים

שלום.
בעקבות תגובתך קראתי שוב את מה שכתבת, ונוכחתי לראות שאכן לא הבנתי אותו נכון. סליחה, ותודה על ההבהרה.
לגופו של טיעון, נראה לי שהמצב הראוי הוא שגם השקמיסטים וגם הביינישים ישאלו את עצמם האם הם ממצים את יכולת התרומה שלהם, ולא שאלו ואלו יימנעו מייסורי מצפון. אני לא חושב שייסורי מצפון צריכים להוביל את ההחלטה, אבל כן כדאי להתחשב בהם, ולבחון את השאלה המצפונית.

שאלה צדדית: בחתימה שלך אתה מבקש לשלוח שאלות דרך המערכת של הבלוג. המטרה היא פרסום השאלות בבלוג, או הורדת העומס מתיבת המייל האישית? נשאל תכל’ס – לעבור לשאול משם? אני מעדיף שהשאלות שלי לא יתפרסמו..

מיכי צוות הגיב לפני 3 שנים

השאלות מתפרסמות שם כך או כך, אבל באנונימיות מלאה של השואל.
נוח לי יותר שהשאלות תבואנה משם כדי לא להעמיס את המייל וכדי להקל עליי את ההעברה לשם.

י' הגיב לפני 3 שנים

אין בעיה, להבא אשאל דרך שם.
בהזדמנות זו אני רוצה להודות לך על כתיבתך המקיפה והשיטתית, על הישירות והחדות בהן אתה מציג את עמדותיך, ועל המענה המהיר והבהיר שלך לכל פונה ושואל.
אתה מתעסק בנושאים היסודיים והתשתיתיים ביותר, גם כאלו שכמעט ולא נפתחים לדיון רציני.
עד שנתקלתי בספרים שלך יכולתי לפעמים להסתכל על ספריה תורנית מלאה, ולגלות שאין אפילו ספר אחד שמעניין אותי. פתחת בפניי עולמות, ואני חייב לך תודה ענקית על כך.

מיכי צוות הגיב לפני 3 שנים

תודה ובהצלחה.

לוי הגיב לפני 3 שנים

לדעתי הסדר הוא התקמבנות דתית מהסוג הבזוי ביותר. לא רק לדתיים יש ערכים שחשובים להם לא פחות מהשירות הצבאי. תלמד תורה על חשבון עצמך ולא על חשבון השלוש שנים שאחרים נותנים. הקב”ה לא אוהב דתיים קומבינטורים..

מיכי צוות הגיב לפני 3 שנים

אתה מערבב בין שיקולים של המדינה לשיקוליו של אדם פרטי. השאלה היתה האם ראוי לבחור דתי לשרת במסגרת ההסדר, ועל כך עניתי. השאלה האם ראוי שהמדינה תאפשר זאת – היא שאלה אחרת שתלויה בשיקולים רחבים יותר. אני חולק עליך גם כאן, אבל זה דיון אחר.

השאר תגובה