ערכאות של גויים

שו”תקטגוריה: מטא הלכהערכאות של גויים
אהרן תבורי שאל לפני 8 חודשים

יש את דברי הר”ן (בדרשות יא) המפורסמים, שדיני בן אדם לחברו שבתורה הם למען ‘חול הענין האלוקי’ ולאו דווקא לשם סדר חברתי תקין וז”ל-ולפיכך אני סובר וראוי שיאמן, שכמו שהחוקים שאין להם מבוא כלל בתיקון הסידור המדיני, והם סיבה עצמית קרובה לחול השפע האלהי, כן משפטי התורה יש להם מבוא גדול, וכאילו הם משותפים בין סיבת חול הענין האלהי באומתנו ותיקון ענין קיבוצנו. ואפשר שהם היו פונים יותר אל הענין אשר הוא יותר נשגב במעלה, ממה שהם היו פונים לתיקון קיבוצנו, כי התיקון ההוא, המלך אשר נעמיד עלינו ישלים ענינו, אבל השופטים והסנהדרין היה תכליתם לשפוט העם במשפט אמיתי צודק בעצמו, שימשך ממנו הידבק ענין האלהי בנו, יושלם ממנו לגמרי סידור ענינן ההמוני או לא יושלם. ומפני זה אפשר שימצא בקצת משפטי ודיני האומות הנ”ל, מה שהוא יותר קרוב לתיקון הסידור המדיני, ממה שימצא בקצת משפטי התורה. עכ”ל. זה מסביר הרבה. אבל דומני שבבגמ’ תפסו דינים אלו כמתאימים לסדר חברתי תקין. לדוג’-
בגמ’ (ב”ק טו.) שדנה על חצי נזק- אתמר: פלגא נזקא – רב פפא אמר: ממונא, רב הונא בריה דרב יהושע אמר: קנסא. רב פפא אמר ממונא, קסבר: סתם שוורים לאו בחזקת שימור קיימן, ובדין הוא דבעי לשלומי כוליה, ורחמנא הוא דחס עליה דאכתי לא אייעד תוריה; רב הונא בריה דרב יהושע אמר קנסא, קסבר: סתם שוורים בחזקת שימור קיימי, ובדין הוא דלא לשלם כלל, ורחמנא הוא דקנסיה כי היכי דלנטריה לתוריה. עכ”ל
וכן בתנחומא משפטים- לפניהם לפני ישראל ולא לפני כותים שכל מי שמניח דייני ישראל והולך לפני עכו”ם כפר בהקדוש ברוך הוא תחלה ואחרי כן כפר בתורה שנא’ (דברים לב) כי לא כצורנו צורם ואויבינו פלילים, מלה”ד =משל למה הדבר דומה= לחולה שנכנס הרופא לבקרו אמר לבני ביתו האכילוהו והשקוהו כל מה שרוצה אל תמנעו ממנו כלום נכנס אל אחר אמר לבני ביתו הזהרו שאל יאכל דבר פלוני ואל ישתה דבר פלוני, אמרו לו לזה אמרת לאכול כל מה שהוא רוצה ולזה את אומר אל יאכל, אמר להן החולה הראשון אינו של חיים לפיכך אמרתי להם אל תמנעו לו כלומר בין יאכל ובין לא יאכל ימות, אבל זה שהוא של חיים אמרתי אל יאכל דבר פלוני שלא יכביד את חוליו, וכן חוקות עכו”ם שנא’ (ירמיה י) כי חוקות העמים הבל הוא וכתיב וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם (יחזקאל כ) אבל לישראל נתתי להם מצות וחוקים טובים שנא’ (ויקרא יח) ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם עכ”ל
ואני מניח שאם הייתי מתאמץ הייתי מוצא עוד (בדיני שומרים וכו’) 
איך לדעתך  הר”ן יבאר מקורות אלו? האם זה רק לא מחייב שיצא מהם סידור חברתי? אם כן מדוע הגמ’ מניחה שזה כנראה הגיוני וניתן ללמוד מסברות אלו האם ח”נ זה ממון או קנס?
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 8 חודשים

קח לדוגמה את איסור לא תרצח. ברור שהוא בא למנוע רצח, אלא שמניעת רצח היא לא רק ערך מוסרי-חברתי אלא גם ערך דתי. לכן כל הדוגמאות הללו לא אומרות כלום בשאלה האם עוסקים בערך מוסרי-חברתי או דתי. לדוגמה, חצי נזק קנס כי היכי דלינטריה לתוריה, בא לוודא שאדם ישמור את שורו התם. אבל השמירה הזאת עצמה יש לה ערך דתי ולא רק ערך מוסרי. לפעמים אפילו הגדרים יוצאים זהים ולפעמים לא. ובאופן כללי, תיקון החברה הוא ערך דתי ולא רק מוסרי. אגב, הר”ן עצמו בקטע שהבאת כותב שבמשפטי התורה מעורב הערך החברתי עם הערך הדתי, ולכן יש ‘חורים’. אבל הוא רואה בזה גם ערך מוסרי-חברתי. אני חושב שאין צורך להגיע לזה, שכן אפשר לומר כדבריי (שזה רק ערך דתי, אבל שמיר תהחברה היא היא הערך הדתי). ואולי לזה גופא כוונתו.

השאר תגובה