פנאנתאיזם‎

שו”תקטגוריה: אמונהפנאנתאיזם‎
א' שאל לפני 2 שבועות

שלום לכבוד הרב,
זה לגבי פנאנתאיזם (לא פנתאיזם)

אחת מהסיבות שהרב קורה לפנתאיזם “נונסנס” היא שזה הבדל סמנטי לאתאיזם. אכן אין הבדל אמיתי.הרב מכנה כך גם את הפנאנתאיזם, ולא ברור למה.

בניגוד לפנתאיזם, פנאנתאיזם מייצג אלוקות אינסופית, כאשר הטבע הוא רק מימד אחד שלה. שונה מאד מפנתאיזם/אתאיזם.

המשמעות עבורנו :
א. הכל אחדותי.
ב. יש “מעל הטבע.” הטבע הוא המסך שאנו מכירים, אך מסתיר את השאר.
שאר המסכים (“מסכים רוחניים”) הם שורשיים לענף הסופי – “הטבע”.

מה זה בעצם אומר?
נניח שהתרחקות עם ישראל מאלוקיו מגיעה לשיא באמצע המאה ה 20, על ידי התבוללות או חילוניות או ציונות שלא במסגרת אמונית דתית (יוצא שגם הדתיים וגם החרדים צודקים, כהסבר לשואה).
הרב מציע בספרו אלטרנטיבות:
1. התפיסה “הרזה” – אין התערבות אלוקית כלל. הנאצים בחרו מעצמם להיות אכזריים, והיהודים חסרי מזל.  
2. תפיסה “דתית קלאסית” – הקב”ה מוליך את ההיסטוריה בכל המאורעות האלו.
3. עוד תפיסה דתית – הקב”ה כן מתערב, ומנווט את ההיסטוריה, אבל בשואה היתה נקודתית “הסתר פנים”.

הפנאנתאיסט יכול להציע :
יש אור אינסוף (שפע אלוקי שכולו טוב, ששוטף את כל המציאות). בעולם הזה, השפע מתבטא, למשל, במולקולות החמצן שנושמים. אם נזהם את כדה”א, לא ננשום את החמצן האלוקי .

כמו שישנם חוקי טבע (פיזיקלים), כך ישנם חוקים “רוחניים-אחדותיים”, שכאמור הם שורשיים לחוקי הטבע (חוקי הטבע כפופים להם). כאשר עם ישראל מתרחק מאור אינסוף (שחלק מהיעוד שלו הוא דווקא להשיגו ולגלותו), החוקים הרוחניים גורמים לכך שהטבע יפעל נגד עם ישראל (הטבע כאמור הוא ענף של חוקי הרוח).

איך בא לידי ביטוי, נניח, בשואה?
עם ישראל, שאמור להוליך את הבריאה להתקרבות לאלוקיו, דווקא מתרחק ממנו, החוקים הרוחניים גורמים לכך שהטבע האכזרי של הגרמנים יתפרץ בתוכם. קרי, מבחינת הטבע, המוח הגרמני ידבק בהתנהגות טבעית-חייתית לחלוטין שמאחוריה תאוריות כמו “החזק שורד” וכו’.
זה בדיוק משקף את הביטוי “ישראל באומות כלב באיברים”. כאשר יש בעיה בזרימת הדם בלב, תהיה לזה השפעה על “האיבר” שמייצג את גרמניה.

בעולם “פנתאיסטי” (אתאיסטי), לעומת זאת, לא צריכה להיות השפעה “רוחנית” בין שתי קצוות (נניח יהודי-גרמני), כי הכל הוא רק טבע פיזי. 

שאלות שעלולות לצוץ:
1. האם לגרמנים בעצם לא היתה בחירה חופשית?
יכול להיות שהיה מרחב בחירה, אבל אלוקים (היהודים בהתנהגותם) הקשו את ליבם.
כמו שקשה להאשים ב”רצח” חיילים שהרגו שבויים של הצד השני.  האם היתה להם בחירה חופשית? כן, אבל כנראה שליבם כבר נטה לכיוון של בחירה להרוג את השבווים, בשל המצב הנפשי בו נתונים בזמן מלחמה (למיטב ידיעתי קרה גם ללוחמי צה”ל במהלך כמה ממלחמות ישראל).   

2. אז אלוקים זה בעצם “אור אינסוף” או “מערכת אינסופית”?
לא ממש.
תפיסת הבורא מתחלקת לשניים –
א. המאור (כפי שהרב תיאר בספרו לפי הרבי מלובביץ’). מדובר באלוקים עצמו – “עצם הבורא”, עליו נאמר “לית מחשבה תפיסא בך כלל”. אין לנו מושג מה זה, וגם אין אנחנו יכולים לתפוס אותו בכלל. יתרה מכך, ככל הנראה אסור כלל להתעסק בזה.

ב. האור (“אור אינסוף”)  – השפע האלוקי שכולו רק טוב, והוא מרכיב את כל העולמות כולם (שהאחרון שבהם הוא הטבע שלנו), שכאשר אנחנו משיגים אותו (כנראה עם מרחב מסויים של בחירה חופשית), אז אנחנו במצב האופטימלי. וזה בעצם כל מהות החיים שלנו – לרדוף אחרי אור אינסוף (מסע שלא נגמר :)) – לדעת את ה’.

3. איפה נכנסת לכל זה השגחה פרטית?
בגלל שהכל אחדותי, כמו שישראל באומות הם “כלב באיברים”, כך גם היהודים באותה סירה. זה שדבקות הרוחנית של עם ישראל באור אינסוף במצב רע, כך זה פוגע בכולם.
בדיוק כמו שאם בצבא נגנב ציוד בגלל שחייל אחד פישל, כל המחלקה נענשת (ובצדק). 

 
 
בברכה, 

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 2 שבועות

תחושתי היא שפנאנתאיזם שמדבר על כך שהכל באלוהים ולא הכל אלוהים, זה משחק מילים בעלמא. זה לא נונסנס במובן של סתירה אלא במובן של אמירות לא מוגדרות. מה פירוש שהכל באלוהים? שאנחנו עצמנו אלוהות? זו ממש עבודה זרה. יוצא מכאן גם שהוא מורכב ולא פשוט, וזה ודאי לא מתיישב עם התפיסות המקובלות בו (אם כי אני לא חש מחויב אליהן). תכל’ס, אני לא רואה הבדל מוגדר בין האמירות הללו לבין האמירות שאנחנו נפרדים ממנו.
כל השאר ארוך מכדי להתייחס בפירוט. ככלל, אני לא רואה בדבריך מאומה שהוא תוצאה של הפנאנתאיזם, וחלק מהדברים כלל לא מובן לי.

א' הגיב לפני 2 שבועות

שלום,
“הכל באלוקות” –
נניח שכל מה שקיים זה בניין ואנוכי. אם אני אומר משפט כמו “אני בתוך הבניין” האם זה הגיוני? לדעתי כן (אשמח אם כבוד הרב יכתוב אם הוא חושב אחרת).
האם זה אומר שהבניין הוא אני? לדעתי לא.
האם זה אומר שאני הבניין? גם לא.
חוץ מזה, כולנו חלק מאור אינסוף, אך יש גם חלק אלוקי (“המאור בכתבי הרבי מילובביץ’), שהוא חיצוני לנו. ז”א, היהדות היא שילוב של פנאנתאיזם ומונותאיזם.

חוץ מזה, אשמח אם כבוד הרב מוצא לנכון לשאול עוד משהו.

רק להבהיר – “מאור” – עצם הבורא.
“אור אינסוף” – השפע האינסופי שהוא מפיץ.
אפשר לחשוב על זה בדיוק כמו מנורה אצלנו בחדר.
אנחנו כולנו חלק מהאור האלוקי, ולא מהמאור עצמו.

בברכה,

מיכי צוות הגיב לפני 2 שבועות

כפי שכתבתי, מדובר באמירות שאין להן פשר ברור. להימצא בתוך בית זה תיאור בנאלי, ובמובן הזה ניתן לדבר על כך שאנחנו נמצאים בתוך הב”ה במובן כלשהו (עד כמה שהוא מצוי בחלל, או במובן מושאל כלשהו), אבל אין לזה תוכן קונקרטי. אפשר לומר את האמירה הפשוטה והעמומה הזאת גם בלי להתערפל עם מושגים כמו פנאנתאיזם.
המשל שלך על מצב שבו קיים רק הבניין ואני בתוכו, הרי מניחה את המבוקש. אני קורא למצב כזה שלא קיים רק הבניין אלא גם אני. אם אתה קורא לזה מצב שרק הבניין קיים הנחת משהו מעיקרא. אין לדיבור כזה שום טעם.
גם אורות ומנורות לא נשמע לי מובן ובהיר יותר. אלו דיבורים שאין להם תוכן קונקרטי ולכן איני רואה טעם לעסוק בהם.

השאר תגובה