קושיה על הסתמכותו של הרב על האינטואיציה ככלי הבסיסי לבחינת אמיתות

שו”תקטגוריה: תורה ומדעקושיה על הסתמכותו של הרב על האינטואיציה ככלי הבסיסי לבחינת אמיתות
עמיכי שאל לפני 8 חודשים

שבוע טוב הרב,
רציתי לשאול על הטוענים כי לאינטואיציה האנושית (או היהודית) יש מעמד מיוחד.
כמדומני מתוך קריאת הרבה מכתביך, כי זו גם עמדתך, ואם איני מדייק אשמח לאבהרה.
ע”פ תפיסה זו, מדובר במעין חוש שישי, כוח/כישרון רוחני, כזה המאפשר למתבונן דרכו לצפות באמיתות רוחניות הקיימות ברובד רוחני המצוי באינטראקציה עם המציאות הפיזית.
אלא שניסויים רבים כבר הראו מכיוונים שונים כי האינטואיציה האנושית היא מוגבלת ביותר, ואף מובילה להרבה טעויות מביכות. 
למעשה, היא כולה תוצר של מבנה המוח שלנו והאינטראקציה שלו עם גירויי הסביבה. ניסויים בהשראת כהנמן לדוגמא הראו שהמח מגיב לשאלות עוד לפני החשיבה המודעת, ושיש במוח מערכות חשיבה מהירה (=אינטואיציה?), מערכות חשיבה איטית, ואינטראקציה כלשהי בין המערכות.  
בנוסף, תוכנות המריצות קודים של אינטלגנציה מלאכותית (AI) עוזרות להבין איך מחשבים יכולים ללמוד ע”פ זיהוי תבניות ועדכון האידוקציה שהן בנו בהתאם למפגש עם עוד ועוד נתונים. צריך להעיר, שחוקרים טוענים להבדלים מהותיים בין המערכות הממוחשבות למערכות ביולגיות. אבל ברור לשני הצדדים שמדובר במנגנון שאפשר להסביר בכלים מדעיים.
לפיכך, יוצא שאפשר להבין את האינטואיציה בצורה סבירה בלי צורך בסיפור מסגרת (או נרטיב) רוחני.
כמו-כן אפשר לערוך ניסויים שונים (הן חברתיים, והן כאלו המודדים גירויים במוח וכדומה) והעמיק את ההבנה של אופן הלמידה האנושי ודרכי הסקת המסקנות.  
וגם אם נניח בצד את שאלת הצורך בהסבר רוחני (וקושיית התער של אוקאם),
מכל אילו יוצא שהאינטואיציה אינה יכולה להוות קריטריון לבחינת אמיתות. האינטואיציה היא רק עוד מנגנון חשיבתי שבעזרתו ניתן לערוך בחינה ראשונית, אך בטח לא ממצה.
בנוגע להחלטות שהן גם מוסריות, גם כאן לא נראה שהאינטואיציה צריכה להיות בעלת מעמד מיוחד.
כך לדוגמא, ניסויים שונים הראו כי ניתן לנסח שאלות זהות עם מלל שונה ולקבל דעות חלוקות, ועוד כהנה מנגנוני כשל חשיבתי מובנים המובילים אנשים (גם חכמים מאד) למסקנות שגויות (ולא עקביות) בנוגע לשאלות של שיפוט מוסרי.
אשמח לתשובתך,

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 8 חודשים

השאלות הללו עלו כאן לא פעם. לטעמי אין טעם להיכנס לכל הדוגמאות הללו, שכן יש דוגמאות גם לכשלים של חוש הראיה שלנו. האם בגלל זה אתה מוותר על האמון בו? אם תוותר על האמון באינטואיציה שלך, אז גם הדוגמאות הללו לא מחזיקות מים, שהרי אין שום אספקט של החשיבה שלנו (כולל המדע האמפירי) שלא נסמך על האינטואיציה.
כל מה שהדוגמאות הללו מלמדות אותנו הוא שהאינטואיציה אינה מוחלטת והיא יכולה לטעות. לכן בהחלט שווה לבדוק את עצמך ולהצליב מידע ולבקר את האינטואיציה. אבל ויתור גמור עליה אינו אופציה גם אם תרצה בכך.

אדם הגיב לפני 8 חודשים

אתה רגיל להשוות את תופעת פטה מורגנה שלא גורמת לנו לנטוש את האמון בחוש הראיה, לפגמים באינטואיציה.
אבל פטה מורגנה זה משהו נדיר, ולעומת זאת בחוש הראיה אינספור פעמים שהידע שהראיה מעבירה אלינו מתאמת באמצעים רבים (מה שאנו רואים אנו גם שומעים כשיש לו קול, וגם ממששים, וכו’). ולעומת זאת באינטואיציה קשה למצוא הוכחה חותכת שהיא נכונה, והמושגים שהיא מעבירה פעמים רבות אינם מוגדרים (האם נערך פעם מחקר שהוכיח שהידע שמגיע מהאינטואיציה נכון?). אז מה ההשוואה בכלל?

ואגב, האם קראת את הספר ‘הגורילה הבלתי נראית – איך האינטואיציה מוליכה אותנו שולל’ ?

mikyab צוות הגיב לפני 8 חודשים

איני יודע אם קראת את מה שכתבתי. נראה שלא. אחזור ואומר שאין שום דבר בעולם שלא מבוסס על אינטואיציה. אז אם אתה לא מקבל אותה, אתה הופך לספקן גמור בכל תחום שהוא.

אדם הגיב לפני 8 חודשים

אכן הכל מבוסס על אינטואיציה. אבל יש לחלק בזה בין שני סוגים של אמירות אינטואיטיביות: א. כשהאינטואיציה אומרת לנו להאמין לכלי אחר שפשוט הוכיח את עצמו; ב. כשהאינטואיציה בעצמה מספרת לנו משהו.
כשהאינטואיציה אומרת לי להאמין לחוש הראיה, אני מקבל את זה, כי האמון בראיה מוכיח את עצמו – אני מצליח גם למשש את האובייקט שאני רואה, וגם לשמוע את הקול היוצא ממנו וכו’. אז נכון שגם החשבון הזה (למה להאמין לחוש הראיה) הוא תוצר של האינטואיציה, אבל בסופו של דבר הקוהרנטיות הזו מהווה עבורי סיבה טובה להאמין כאן לאינטואיציה. אם פטה מורגנה היה תופעה נפוצה, זה היה מערער את כל האמון בחוש הראיה. אבל זה משהו נדיר.
אבל כשהאינטואיציה מדווחת לי על קיומו של משהו סתם כי נראה לי, ואני יודע שפעמים רבות דיווחים כאלו של האינטואיציה (הסוג השני) מתבררים כלא נכונים, אז למה להאמין לה?

ומה לגבי הספר הנ”ל? האם קראת אותו?

mikyab צוות הגיב לפני 8 חודשים

לא קראתי את הספר, אבל אני מכיר היטב טעויות של אינטואיציה מכל מיני כיוונים (בפרט כהנמן וטברסקי). כמובן שגם במדע העקביות לא אומרת מאומה, שכן כל ההצלבות שאתה עושה מבוססות על האינטואיציה שלך, ואפילו עצם התובנה שהצלבה משפרת את האמינות. יתר על כן, מי שלומד ומכיר יכול גם לשפר את היכולת האינטואיטיבית שלו, אבל זה לא רלוונטי לדיון.
אתה מסתכל על זה לא נכון. יש לנו כושר שקרוי אינטואיציה, והוא פועל בכל מיני הקשרים שאתה לא יכול להפריד ביניהם. אם הכושר הזה אמין אז הוא אמין ואם לא אז לא. אם האינטואיציה עובדת טוב במקומות שבהם אפשר לבחון אותה (כמו במדע) אז זה סימן לכך שהיא כושר טוב ואמין ולכן ניתן לסמוך עליו גם במקומות אחרים. בדוק כמו חוש הראייה, שאם הוא עובד בהקשרים מסוימים אתה מאמץ אותו גם להקשרים אחרים.
זה שיש הקשרים שאי אפשר להעמידם למבחן הפרכה לא אומר שהגיוני לזנוח את האמון באינטואיציה. זה טיבם של ההקשרים הללו וזה מה שיש. לא הכל ניתן לטיפול מדעי.

אדם הגיב לפני 8 חודשים

מה כוונתך “כמו חוש הראייה שאם הוא עובד בהקשרים מסוימים אתה מאמץ אותו גם להקשרים אחרים”? אלו הקשרים שונים יש בחוש הראייה?

mikyab צוות הגיב לפני 8 חודשים

אם ראית צמחים, אתה מאמין גם לראיית כוכבים או תווי פנים אם ראית גופי מסיביים אתה מאמין לראיית גלי אור וצבעים.

אדם הגיב לפני 8 חודשים

כי החוש הוא אותו חוש, והעין מבחינה בצמחים בדיוק בצורה שבה היא מבחינה בכוכבים.
אבל באינטואיציה, צורת הפעולה שלה עמומה ומעורפלת, לא משהו שאפשר למדוד. אז אי אפשר לומר שזו “צורת פעולה מסוימת אחת” שהוכיחה את עצמה.

מיכי הגיב לפני 8 חודשים

טוב, מיציתי

השאר תגובה