ראוי ומצוי

ערב טוב!
יום טוען שלא ניתן לגזור נורמה מעובדה. ואיני מבין, הרי הוא אינו חולק שניתן לקבוע עקרונית מהי האתיקה (שאל"כ אין נושא) אלא הוא טוען שלמרות שנוכל אולי להגדיר מושגית מהי העובדה הראויה, בכ"ז לא לגזור שעלינו לבצעה. ושאלתי היא, מאי שנא מעובדה כגון שהאדם חייב לאכול, שעצם העובדה מחייבת אותו ורק יכול להחליט לרעוב ולסבול. ובין עובדה אתית, שאומנם יכול לא לבצעה, אך היא תגרום לו תסכול?
במילים אחרות: עד כמה שניתן לקבוע מהי האתיקה, מה ההבדל העקרוני בינה ובין כל עובדה פיזית, וכפי שפה האדם יכול לא לבצעה, כך גם שם? [אדגיש, ההנחה שלי שיום מסכים שעקרונית ניתן לדעת מהי האתיקה ורק שואל שלא יכולה לחייב, שאל"כ מה הוא חידש והרי פשוט שאם אין אתיקה, אין מחייב. וביותר, הטענה שא"א למצוא מהי האתיקה היא הטענה הפוסט מודרנית ולא אותה יום חידש (למרות הרלטיביזם…)]
תודה רבה!