רלטיביזם מוסרי, is-ought, ואפקט פלצבו
שלום הרב,
גילוי נאות – בחור חילוני שקורא את סיפרך "אלוהים משחק בקוביות".
נטען כנגד תפיסות אטאיסטיאות (כמו שטענת בסיפרך) שאי אפשר לגבש ענדה מוסרית מעובדות. כמו כן שללא אלוהים נופלים לרלטיביזם מוסרי ומה ש"רע" או "רשע" אינו אלא דעתי בלבד. לפיכך אלוהים מקנה תוקף אובייקטיבי לתורת מוסר כזו או אחרת.
שאלותי הן ככה:
האם המאמינים לא נופלים לרלטיביזם סובייקטיבי בעצמם, מפני שהאל שלהם הוא אחד מיני רבים שמאמינים בהם -דהיינו שיש עוד אלים בפנתאון הכלל אנושי שכל אחד מהם טוען לאמת.
ואם כך או כך, יכול להיות שאלוהים למעשה מתפקד בחיינו כאפקט פלצבו פסיכולוגי -חברתי? כלומר האמונה באלוהים עוזרת לנו להפוך דברים ל"אמת" למרות שלוגית קשה להגדיר הרבה אקסיומות חברתיות ומוסריות כ"אמת". כל זאת ללא השלכה "מציאותית קיומית פיזית" כשלעצמה. דהיינו ש"אין" אלוהים אלא האמונה באל חיונית לנו.
תודה רבה על זמנך.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לפני כעשור קראתי את ספרך משחק בקוביות בעונג רב, אך כעת לצערי אין מקומו איתי.
רציתי להבין את הטענה שמוסר ללא אלוהים אינו מוסר אחיד, מדוע אין מספיקה לכך הסכמת הציבור למערכת חוקים מסויימת, ואם תאמר מפני שהיא עשויה להשתנות, ומה בכך, הלא בכל דת עינינו הרואות שהפרשנות לחוקים משתנים, אדרבה אנחנו נמצאים במצוקה מסויימת על אי השתנות חוקים מסויימים, רציתי לעמוד על דעתך בענין, האם כתבת על כך באתר או במרחבי האינטרנט?
ראה בהודעה הקודמת. לא כתבתי שהמוסר ללא אלוהים אינו אחיד אלא שאין מוסר בכלל ללא אלוהים. ראה מחברת רביעית חלק ג.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer