שאלה לגבי מה שהרב כתב על הראיון עם יאיר שלג

לכאורה הרב לשיטתו שצריך לשפוט האמור בלבד ולכן אם נאמרו שם דברי טעם מאת אחד העם לבאר עניין האתיקה די בזה. ואמיר בשיטה שגם אם שמענו טעם אחד מעניין לשמוע האם יש עוד טעמים, וגם יש עניין של אד הומינם שמשליך על כמה להשקיע מחשבה אמפתית בעניין. וגם אני בשיטת אמיר ומתעניין לשמוע סידור דעתך.

אכן העליתי את זה בתגובות אבל לא ראיתי תשובה שלך אלא תגובות של אחרים ולכן העליתי את זה פה כשאלה נפרדת -סליחה אם זה נראה שרציתי להציק זו לא הייתה הכוונה שלי

רציתי את התשובה שלך אם כל הכבוד לתגובות של שאר המגיבים שם בשרשור שבמחילה חלק ממה שהם כתבו היה נראה לי תמוה

למה שמישהו ירצה להתראיין בידיעה שהמראיין יעשה בדברי המרואיין כבתוך שלו?

שוב אומר ששאלתי פה שוב לא בכדי לטרטר אלא כי אני אשמח לשמוע מה יש לך להגיד והטוקבקים שם כבודם במקןמם מונח הם פחות מעניינים אותי

מה שענו שם מספק מבחינתי.

אוקיי- לי זה נראה תמוה מאוד. למה שאדם יסכים להתראיין בידיעה מראש שדבריו כנראה יוצאו מהקשרם ועוד לא תהיה לו את הזכות לראות את הראיון כתוב ולתקן?

אני יכול עכשיו להבין יותר אנשים שמסרבים בעקביות להתראיין……….

ומה שכתבו שם בתגובות זה במחילה שטות- הראיון הוא *גם* של המרואיין. המרואיין עושה טובה לעיתון שהוא מסכים להתראיין ויש פה "תן וקח" והוא בהחלט יכול לבוא בדרישות ולצפות שלא תצא תקלה מהראיון איתו.

לפי מה שכתבו שם בשרשור "אחד העם" והמגיבים שהגיבו בדומה לו אין סיבה לאף אדם שפוי להסכים להתראיין

באמת שאף רב שאני מכיר לא מתראיין לעיתון, ועצם הראיון נראה לי די מוזר. אני עוד יכול להבין רבנים שעונים בסמס כי זאת המדיה היום. אבל התופעה של רבנים והוגי דעות שמחזיקים אתרים, פייסבוקים וכדומה נראית לי מוזרה (למרות שכאן הם יכולים לפרט את משנתם כרצונם) זה נראה לי כמו נסיונות פרסום וצבירת אהדה. אני מבין שזה עוזר להפצת רעיונות שהמפרסמים חושבים שהם חשובים אבל דוקא זה מזכיר לי חסידויות עם הרבה יחסי ציבור. היום מי שמציג עצמו וידע לשווק את עצמו (דרך המדיום החדש) ישתלט על השיח. התוכן והאמת של הדברים פחות חשובה, וזה די חורה לי. זה מאוד מסקרן ומעניין ומאפשר לראות דעות שונות אבל לפחות בעיתון אם הוא מנסה להיות אובייקטיבי נמנע עניין יחסי הציבור.

גם אני כשאני כותב כאן מרגיש לפעמים כמו חלק מהתפאורה.

אחד העם, במה זה שונה לרעה מפירסום ספרים, העברת שיעורים והקמת ישיבות? עולה באפי ניחוח תמונתו של הגראיל

אני באמת לא בטוח שזה מאוד שונה. תסכים איתי שזה מאוד שונה מלפני דור שהיו מוציאים ספר של אדם אחרי מותו או בתפוצה נמוכה וכדומה. אני חושב שאחת מבעיות הדור הקשות וזילןתוילות התורה נובעת מערבוב של דת ופרסום, וזה אחד הדברים שמכלים כל חלקה טובה ברבני וגדולי הדור הזה. זה שכל אחד מתפרסם ומיד יש לו חסידים (כולל לדעתי באתר הזה) והשפעה, וזה מרחיק מאוד את האמת. (כמובן שבאקדמיה ובשוק האזרחי הבעיה חמורה יותר, אנשים תפסו שאם הם משווקים טובים של עצמם או המוצר שלהם הם מצליחים הרבה יותר מאשר יצירת מוצר או תפיסה אמיתית לטובה יותר). הבעיה שזה מחלל (אולי בלתי נמנע) לעולם הקודש.

וכי לא היו בכל הדורות רבנים מפורסמים? לא מבין את הטענה. גם בדורות שעברו היו ספרים שהתפרסמו מוקדם (השך למשל, ועוד מאות) ורבנים שהפיצו תשובות לכל קצוות תבל (הרשבא, הרוגצ'ובר וכו'). איש לפי מהללו.
מה זאת אומרת כל אחד מתפרסם ומיד יש לו חסידים? צריך לומר כמעט אף אחד לא מתפרסם ולוקח זמן רב ומאמץ לצבור חסידים. ובד"כ גם מהחסידים נשמע לאדמור"ם (לא כמו בדיקת שתן, אלא כמו אמור לי מי חבריך).
אם אתה טוען שתאוות הפירסום גורמת לאמירת דברים לא-רציניים או משחדת לדעות מוזרות אז זה כבר עניין אחר (הפירסום כסימן) שכבר נידוש כאן להחביט.