שאלה על פסיקת הלכה

שלום,
ראיתי בזמן האחרון במקרה כל מיני פסקים ארוכים.
למשל, ראיתי \"קונטרס\" על כיסוי ראש ופאות באורך 70 עמודים עם עשרות דעות וסיפורים ואנקדוטות ועוד (לא זוכר בדיוק מה היה שם).
ראיתי עוד \"קונטרס\" בקשר לחרקים באוכל וגם שם עשרות עמודים עם דעות וסברות ודברים שונים.
אני לומד בישיבה וחושב אולי ללמוד רבנות ולהיות בתחום, ואני לא מבין – לכל דבר בהלכה יש עשרות דעות, אנקדוטות, היסטוריה, ניואנסים ועוד שצריך ללמוד? איך אפשר להקיף את כל ההלכה ככה? כמה דברים יש כאלו? מאות? אלפים? יותר?
מה שאני גם לא מבין זה, בכל דבר בעולם, אם לא חיים את זה, לא באמת מבינים את זה. למשל, מי שלא היה בארצות הברית או מדינה אחרת בחוץ לארץ, לא באמת יבין את סגנון היהדות שם ששונה מסגנון היהדות בארץ. דוגמא אחרת, מי שלא עבר דברים בנישואים, לא באמת יבין את זה וכן הלאה.
הלכה זה בעצם התייחסות הלכתית למציאויות שקורים בחיים, אבל איך אפשר לפסוק הלכה אם ייתכן שמי שפוסק חושב שהוא מבין את המציאות הספציפית אבל ייתכן שהוא בכלל לא מבין אותה בגלל שלא חי אותה או בגלל חוסר ידע או בגלל סיבה אחרת?
למשל, רב יכול לפסוק שחובה לעשות ניתוח אורתופדי אם צריך (הגיוני לא?). אבל לי אישית ספציפית במקרה יש נסיון אישי בזה ויודע שיש ניתוחים שאפשר למנוע על ידי מספר פעולות מסויימות הקשורות לתזוזת שרירים. אז רב שפשוט לא מכיר את התחום, יתן פסיקה לא נכונה. ובמקרה הזה זה דבר מאד משמעותי.
זה סתם דוגמא, לא יודע אם מוצלחת או לא, הכוונה זה – איך רב יכול לפסוק אם ייתכן ואין לו באמת את ההבנה העמוקה של המציאות הספציפית. יתרה מכך, ייתכן וכלל אינו מודע לכך שהמציאות הספציפית רחבה / עמוקה / יש בה יותר ניואנסים ממה שיש בה באמת. כלומר, הוא חושב שהוא מבין אבל באמת הוא לא מבין את המציאות הספציפית.
תודה רבה