שאלות על "מדעי החופש"

שו”תקטגוריה: מחשבהשאלות על "מדעי החופש"
אריאל שאל לפני 7 חודשים

שלום הרב מיכאל,
בספרך “מדעי החופש” הבאת את פרדוקס ניוקומב כהוכחה נגד הדטרמיניזם.
לדעתי, ההוכחה הזאת לא מדויקת. אני מסכים שזה מוכיח שלא יתכן קיומה של נבואה כזו (גם לא מפי אלוהים בעצמו), אך האפשרות שהמידע הזה קיים עקרונית עדיין קיימת.
להבנתי, השורש של הפרדוקס הוא שונה, ואינו קשור כלל לבחירתו החופשית של האדם. גם אם כל המשתתפים בסיפור היו מחשבים (מחשב “נביא” ומחשב שבוחר בין הקופסאות) הפרדוקס היה נשאר על כנו, למרות שפעולתם של מחשבים היא דטרמיניסטית ואיש לא מעלה בדעתו שיש להם בחירה חופשית.
השורש של הפרדוקס נעוץ ברקורסיה האינסופית שדורשת נבואה שמשפיעה על התגשמותה שלה. אנסה להבהיר את כוונתי בעזרת דוגמא שקראתי אצל יובל נח הררי (גם שעון מקולקל וכו’).
נניח שמדינת ישראל תצליח לפתח מחשב שמשקלל את כל הנתונים בהווה, ועל פיהם לחזות את העתיד. כעת, אותו מחשב חוזה את התרחשותה של פלישה איראנית לישראל שתגבה קורבנות רבים. מדינת ישראל מרכזת כוחות בנקודת הפלישה הצפויה ומצליחה למנוע אותה. המחשב טעה.
אבל אם כך, זה אומר שבעצם האלגוריתם לא באמת חישב עד הסוף את כל הנתונים בהווה ואת כל ההשלכות שלהם, כי עצם קיומו של אותו מחשב עצמו והעובדה שהוא עתיד לספק תחזית שתניע את ישראל לפעולה הם גם חלק מהנתונים שהאלגוריתם צריך להתחשב בהם. ואם כך, היה על המחשב לספק תחזית לפיה הפלישה לא מצליחה. אבל אם זאת הייתה התחזית – ישראל לא הייתה מתכוננת כמו שצריך והפלישה כן הייתה מתרחשת.
במילים אחרות, על המחשב לחשב נתונים שהתוצאה של החישוב עצמו היא חלק מהם. כי התוצאה של החישוב היא נתון רלוונטי שמשפיע על התוצאה של החישוב. זה כמובן יוצר רקורסיה אינסופית, ולכן חישוב כזה לא יגמר לעולם. לכן אני מקבל את מסקנתך שאלוהים לא יכול למסור נבואות על העתיד כאשר עצם קיומה של הנבואה עשוי למנוע ממנה להתגשם.
אבל כל זה נכון רק אם לקיומה של הנבואה יש השלכה על ההתגשמות שלה עצמה.
עדיין יתכן שהעולם הוא דטרמיניסטי, ושאלוהים יודע את כל העתיד. אך הוא לעולם לא ימסור לנו ידיעה זו, ולכן עצם העובדה שיש אצלו תחזית מוכנה – לא תשפיע על ההתגשמות בפועל (היא לא נתון רלוונטי ש’האלגוריתם הממוחשב’ של אלוהים צריך להתחשב בו).
ב. טיעון נוסף שהעלית שם: המעגל השוטה של הדטרמיניזם. גם איתו אני לא מסכים. אנסה להסביר את הביקורת שלי עליו ע”י השוואה לטיעון מקביל שהעלית במקום אחר: המעגל השוטה של המטריאליזם האבולוציוני.

  1. למסקנה שהמטריאליזם האבולוציוני נכון, הגענו באמצעות המוח שלנו.
  2. אם המטריאליזם האבולוציוני נכון, אין סיבה להניח שהמוח שלנו מוביל אותנו למסקנות נכונות (הסיכוי לכך אפסי).
  3. אין סיבה להניח שהמטריאליזם האבולוציוני נכון.

אם מוסיפים לתמונה תכנון אלוהי הבעיה נפתרת:
אלוהים תכנן את המוח שלנו כך שיוביל אותנו למסקנות נכונות. לכן סביר לסמוך על המסקנות של המוח. המוח הוביל אותנו למסקנה שאלוהים תכנן את המוח שלנו. את הטיעון הזה אני מבין.
כעת אציג באותה תבנית את המעגל השוטה של הדטרמיניזם:

  1. למסקנה שהדטרמיניזם נכון הגענו באמצעות המוח שלנו והנתונים שהוא קלט מהעולם, שפועלים באופן דטרמיניסטי.
  2. אם הדטרמיניזם נכון, אין סיבה להניח שהמוח שלנו, שפועל באופן דטרמיניסטי, מוביל אותנו למסקנות נכונות.
  3. אין סיבה להניח שהדטרמיניזם נכון.

אני לא מבין מה הנימוק לשלב 2. בהנחה שיש התאמה בין המוח שלנו לעולם (תכנון תבוני או כל סיבה אחרת), מה זה משנה אם המוח שלנו דטרמיניסטי? למה זה גורע מהאמינות שלו?
האם תפיסת עולם ליברטיאנית תשנה את המצב? אם מוח דטרמיניסטי (שיש לו רק פלט אפשרי אחד) הוא לא אמין, למה מוח ליברטיאני שיש לו טווח מעט רחב יותר של פלט אפשרי, אבל עדיין אפסי לעומת כל מרחב האפשרויות העצום, יהיה יותר אמין? אני מבין למה הוספה של אלוהים כל יודע לתמונה מבטיחה אמינות. אבל למה הוספה של בחירה חופשית אנושית זה אינדיקציה לאמינות?
יותר מזה: אם הבנתי נכון, אתה מניח כאן שלאדם יש בחירה חופשית לאיזו מסקנה שכלית להגיע. יש לזה השלכות מרחיקות לכת. לדוגמה, האם כופר יכול לבחור להיות מאמין ולהיפך. ראית שהשתמשת בהקשר הזה במונח “שיקול דעת”. לא הבנתי עד הסוף למה הכוונה. האם זה ממש בחירה חופשית או משהו ‘רך’ יותר? אשמח אם תוכל להסביר לי.
הדברים עלו לי בעקבות הקריאה ב”מדעי החופש”. נזכרתי בהם כעת במהלך הקריאה ב”אין אדם שליט ברוח” (שניהם ספרים נפלאים, תודה) והחלטתי לנסות לנסח זאת בכתב. מקווה שהצלחתי להבהיר את כוונתי ושלא הארכתי מידי. העדפתי להסתכן באריכות יתר מאשר בניסוח סתום להבנה.
בסופו של דבר שכנעת אותי שיש בחירה חופשית (בעיקר בגלל אינטואיציית הבחירה ואינטואיציית השיפוט המוסרי), וממילא גם בכך שאלוהים לא יכול לחזות מה נבחר. אך את שני הנימוקים הללו לא הבנתי. אנא הסבר לי היכן הטעות שלי.
בברכה
אריאל וינוגרד

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 7 חודשים

אני לא מסכים לתיאור הלולאתי שלך. ראיתי פעם מאמר של אריאל רובינשטיין שבו הוא טען שלא תיתכן תיאוריה כלכלית שלימה כי ההתחשבות בה עצמה תשנה את התוצאות הכלכליות (המצב הכלכלי). אבל הוא טועה, כי ישנה פונקציה שיכולה לקחת בחשבון גם את עצמה. המצב הכלכלי יהיה נקודת שבת של הפונקציה הזאת. הוא הדין לנדון דידך. כל זה נכון לגורמים דטרמיניסטיים. רק אם מעורב כאן גורם בעל בחירה אתה נקלע לבעיה, והוא אשר אמרתי.
בהנחה שיש התאמה יש התאמה. השאלה מניין ההנחה הזאת עצמה. לא הבנתי מדוע מגוון האפשרויות משנה משהו לדיון. זה עניין כמותי.
לגבי שיקול דעת, עמדתי על כך בטור 35 ו-175.
 
 

אריאל הגיב לפני 7 חודשים

תודה על תשובתך.
לא הבנתי את הסברך למה אריאל רובינשטיין טועה. אשמח אם תוכל להרחיב יותר או להפנות אותי למאמר שעושה זאת.
אני מקבל את טיעון המעגל השוטה של המטריאליזם האבולוציוני, ולכן מגיע למסקנה שיש מתכנן תבוני שיצר התאמה בין המוח שלי לעולם. מעכשיו אני יכול לסמוך על המוח שלי. מה זה משנה אם הוא דטרמיניסטי והמסקנות כפויות עלי? הן כפויות עלי אבל אלוקים דאג שהן תהיינה נכונות.
לגבי שיקול הדעת, מהקריאה בטור 175 הבנתי שאתה מגדיר זאת בערך “מערכת בקרה שמתבוננת על מערכות ההתבוננות עצמן”.
1. מניין שהיא לא דטרמיניסטית? נדמה לי שתאורטית אפשר לתכנת רובוט שילמד מהניסיון להבדיל בין פטה מורגנה למראה אמיתי (בהנחה שגם מחשבים רואים פטה מורגנה, אין לי מושג).
2. זה רק מסיט את הבעיה בשלב אחד, אבל לא פותר אותה. מניין לי שאותה מערכת בקרה היא אמינה? האם האינטואיציה שאומרת לי ששיקול הדעת שלי אמין, שונה באופן מהותי מהאינטואיציה שאומרת לי שהמוח והחושים שלי אמינים?
3. גם אם שיקול הדעת אינו דטרמיניסטי, למה העובדה הזו היא אינדיקציה לאמינות? אם אני *בוחר* בין כמה קופסאות סגורות שאין לי דרך לדעת את תכנם זה לא שונה מהותית מהטלת מטבע. העובדה שיכלתי לבחור באפשרויות אחרות לא אומרת כלום על נכונות הבחירה שלי. זה מה שהתכוונתי קודם בפיסקה על מגוון האפשרויות.

mikyab צוות הגיב לפני 7 חודשים

פעם כתבתי על כך אבל לא פרסמתי (זה מאמר בכלכלה מתמטית. לא התחום שלי). הוא מניח שאין פונקציה שיכולה לקחת בחשבון את עצמה ולתת תוצאה נכונה. אבל יש פונקציות כאלה. חשוב על פונקציה G שלוקחת בחשבון את כל המשתנים הכלכליים הרלוונטיים ומוציאה כפלט את המצב הכלכלי. אחד המשתנים הוא המצב הכלכלי עצמו והידע שלנו אודותיו. לכן בארגומנט של הפונקציה תופיע גם G, ממש כמו במשפט גדל. ה מה שקרוי “נקודת שבת”. אולי אין פונקציה כזאת, אבל עצם הלולאתיות לא מכריחה זאת.

מאד חשוב שזה לא דטרמיניסטי. אם זה דטרמיניסטי אזי המסקנה שאלוהים עשה זאת ודאג להתאמה היא עצמה לא אמינה.

1. זו שאלה אחרת. לא הסברתי מניין לנו. מה שטענתי הוא שאם אנחנו לא מניחים זאת אי אפשר להאמין לשיקול הדעת שלנו. תשובתי לשאלת ה”מניין” היא כי אני רואה זאת (בעיני השכל). כמו תשובתי לשאלה מניין שהקיר שאני רואה לפניי אכן קיים שם.
2. ברור. כי אם המערכת דטרמיניסטית יש סיבה פוזיטיבית לא להאמין לה. זה לא כמו תהיות ספקניות (שזה מה שקיים אם היא לא דטרמיניסטית). הסברתי זאת באורך בספר.
3. אי הדטרמיניזם אינו ערובה לאמינות. הוא רק מאפשר אותה. בלי זה אי אפשר להניח אמינות.

השאר תגובה