שבועה שנשבעו אבותינו על הר סיני
מובא בחז"ל כי אבותינו שעמדו למרגלות הר סיני נשבעו לקיים את התורה [ומתוך כך "אין שבועה חלה על שבועה", ועוד.]
א. מה צורך בשבועה זו. תוקף ציוויו של האל תקף גם בלעדיה.
ב. לא אני נשבעתי אלא אבותיי נשבעו, מה זה שייך לי. [ואין כציווי האל השייך לכל הדורות, ולכן הוא גם תקף כלפיי.]
א. כבר העירו שלא באמת היתה שם שבועה. סביר יותר שמדובר בפיקציה משפטית, כמו כל מערכת נורמטיבית שמגדירה את המודל המחייב מבחינתה. כמו האמנה החברתית שהיא בסיס למוסר יש את שבועת סיני שהיא הבסיס למחויבות ההלכתית.
יכולת לשאול כיצד השבועה בכלל מחייבת, אם כל תוקף השבועה הוא רק מכוח איסורי התורה והחובות לקיים שבועות. בכך כבר עסקתי בכמה מקומות, ואכ"מ.
ב. הרא"ש בתשובה שמובאת ברמ"א ביו"ד כתב שחרם קהילה חל גם על הדורות הבאים (בניגוד לנדר ושבועה רגילים שאדם מחיל רק על עצמו). וההסבר הוא שהקהילה שמחרימה היא קולקטיב ולא הפרטים, והקולקטיב לא מת אלא רק פרטיו מתחלפים. וכל מי שמשתייך אליו מחויב לקיים את החרמות והשבועות הללו. בדיוק כמו חוקי המדינה שנחקקים היום ואם לא ישתנו הם מחייבים את אלו שיחיו כאן עוד מאתיים שנה. וזהו תוקף מעמד הר סיני, שמי ש"מושבע" שם הוא הציבור.
הרב, בהמשך לא' אשמח לחידוד –
אני מבין שזו הייתה פיקציה משפטית, אבל מדוע יש בה צורך בכלל? אם דבר ה' עצמו מחייב (וראיתי שכך כתבת כמ"פ), אז מה מוסיף החובה מצד האדם. לשון אחר: גם ללא שבועה היה צורך לקיים את דבר האל כיון שזו בקשתו.
תפקידה של פיקציה אינו לתת בסיס למשהו שאין לו בסיס, אחרת גם אחרי הפיקציה אין לו בסיס. הפיקציה מכניסה אותו לגדר הלכתי. כעת למחויבות שלנו יש דפוס הלכתי, שבועה, וניתן לדון בהשלכות (כמו מושבע ועומד מהר סיני).
אוקיי, תודה.
בראיון שלך עם נועם אורן אמרת כך:
"אך נראה שגם אם נקבל את עובדת קיומו של מעמד הר סיני אין זה נוגע אליך כלל. מדוע אתה מחויב לאירוע שקרה לפני אלפי שנים?
הסיבה שאני מחויב לאירוע שקרה לפני הולדתי היא אותה סיבה שאתה מחויב לחוקים אשר המדינה חוקקה לפני שהיתה לך זכות הצבעה. כאשר יש קבוצה שקיבלה על עצמה חוקים מסוימים זה מחייב, במידה מסוימת, גם את ילדיה, גם אם כל מחוקקי החוקים כבר מתו מזמן. חוקים שחוקק הקונגרס האמריקני לפני מאתיים שנה עדיין מחייבים את האמריקאי בן ימינו. הסיבה לכך נעוצה בכך שהגורם שהתחייב לחוקים אלה זה הקולקטיב האמריקאי ולא אוסף הפרטים שחיו באותו הזמן, והאמריקאי בן זמננו הוא עדיין חלק מאותו קולקטיב. בנוסף לכך, אני מאמין כי אני מחויב לעשות דבר ה'. משתי סיבות אלו אני מרגיש מחויב לחוקים אשר התגלו במעמד הר סיני."
ואני רק רוצה לסכם לעצמי:
א. יוצא שעיקר (?) הטיעון הוא שעצם דבר ה' ובקשתו, זה עצמו מחייב אותי. נקודה. ומי שלא מבין זאת הוא עיוור וכו'.
ב. בנוסף לכך יש גם סברא שכן אני חלק מ'היהדות' ואבותיי קיבלו וכו'.
ג. האם נכון יהיה לומר, שללא הטעם הראשון, אילו כל הסיבה הייתה 'אבותיי', אז היית בועט במערכת? אני מתכון לשאול: לדעתך סביר (ולא מוצדק) שמישהו ימשיך את כל המורשת – שבטעות יסודה! – רק משום קבלת אבות?! נשמע לי לא סביר (ואז המנוע תמיד הוא האמת שבדבר ה').
אתה מסכים?
לגמרי. איני מחויב למסורת מטופשת גם אם כל אבותיי עשו זאת.
ראה טור 457, שם הבחנתי בין הסיבה לכך שמעשה כלשהוא הוא מוסרי, שזו הגדרה שכנררה כפויה גם על הקב"ה, לבין זה שדרוש ציווי שלו כדי שזה יחייב. וכן במצוי הראשון שיחה רביעית ח"ג חילוק דומה לגבי קאנט (שכותב שהמוסר זוקק אלוהים ומבסס אותו על ניתוח אפריורי הומניסטי וחילוני).
תודה רבה!
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer