תקנות – מקורם וסמכותם

שו”תקטגוריה: אמונהתקנות – מקורם וסמכותם
משה שאל לפני 2 שנים

שלום הרב,
1.
רציתי לדעת מה מקורם וסמכותם של תקנות חז”ל, הגזרות והסייגים? הרי לא תסור בוודאי שהוא איננו מקורם כי זה לחלוטין לא פשט הפסוקים. וכך גם בשאר המקומות.
זה לא אבסורד שמקור הסמכות של חכמים הוא מדרשת חכמים!?
2.
האם הרב מכיר דוגמאות לתקנות קדומות בתנ”ך? שהם חייבו את הציבור?
 
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שנים

שלום משה.

  1. זה כן פשט הפסוקים. ראה בתגובתי ל-igod. זה לא אבסורד, בדיוק כמו שבחוק הישראלי ביהמ”ש העליון קובע את סמכויותיו של עצמו. בראש כל פירמידה עומד רק גורם אחד, ובהגדרה הוא קובע את סמכויות עצמו (כי אין מישהו מעליו). וכי זה לא אבסורד שהקב”ה קובע את סמכויות עצמו?
  2. תקנות קדומות לא מתועדות בפירוש, אבל חז”ל מסרו לנו שהיו תקנות קדומות, של משה רבנו ושלמה המלך ועוד. תוכל לראות סקירה בתחילת הכרך הראשון של ספרו של י. שציפנסקי, התקנות בישראל.
משה הגיב לפני 2 שנים

1. קראתי ואני אכן מסכים שע”פ פשט הפסוקים קיים ביד המוסד המחוקק העליון לדון בקשיים (“כי יפלא..”) חדשים.

!אבל! אין בין הפסוקים הללו לבין להוסיף ציווים – תקנות וגזרות- שום קשר.

ועל כן אני שואל מאיפה חז”ל מצאו את היכולת לתקן תקנות?!
אם זה בהתבסס על פסוק אחר לא קשור וממנו הוציאו אסמכתא הרי גם זה איננו כח שניתן להם מהפסוקים כי זהו מעגלי.

בנוגע לטעות הלוגית החמורה של דברי הרב על ההיקש בין הקב”ה לחז”ל.
אז רק רציתי לומר שבניגוד לכך שהקב”ה יכול לקבוע מצוות וכו’ וביד כל אדם לא להיענות, לחז”ל אסור לעשות משהו שהוא לא חלק מהתורה. הרי כתוב אל תוסיפו.

מיכי צוות הגיב לפני 2 שנים

אם יש להם סמכות לפרש סביר שיש להם סמכות לחוקק בעת הצורך. זו סברא פשוטה. בדיוק כמו שביהמ”ש העליון לא קיבל סמכות לחוקק והוא בכל זאת עושה זאת (חקיקה שיפוטית. למשל המהפיכה החוקתית של אהרן ברק). וטועים אלו שמבקרים אותו על עצם החקיקה השיפוטית. יש מקום לביקורת על המינונים כמובן.
אגב, כי ייפלא לא בהכרח עוסק בפרשנות התורה, אלא בכל מקרה שיש דין שאנשים לא יודעים מה לעשות או דין בין אנשים. לכן גם שם נאמר ככל אשר יורוך, וזה כבר תקנות.
ומעבר לכל זה, יש לחכמים כוח של “בידו” (רא הרא”ש ב”ב לד, שהוא חזק ממיגו). בידם להציג את דברים כפרשנות לתורה ואז זה היה מחייב, אז יש להם כווח גם לחוקק חוק חדש.

באשר ל”טעות הלוגית החמורה” שלי. ראשית, מי אמר שלא תוסיפו מדבר על חכמים? (כידוע נחלקו בזה הראשונים. ראה רשב”א ותוס’ ר”ה טז רע”ב). שנית, אני מדבר על הסמכות העקרונית. אתה שאלת כיצד יש להם סמכות בלי מקור ולא כיצד סמכותם מסתדרת עם בל תוסיף. על שאלתך עניתי בהשוואה לקב”ה שגם לו יש סמכות בללי מקור.
את השאלה השנייה כבר שאלו הראשונים הנ”ל ועוד (הרמב”ם למשל בהל’ ממרים כותב שבאמת זה נאמר גם על חכמים אבל כשהם מחוקקים חוק דרבנן חדש עליהם לציין שזה לא מדאורייתא, ובכך נמנע איסור בל תוסיף).

משה הגיב לפני 2 שנים

1.האם הם קיבלו את ההיתר לעשות תקנות מהתושב”ע או שזו הייתה ככה”נ סברא בעלמא?
[2. גם הכח של בידו הוא מעגלי, אז הקושיה חוזרת גם אליו.]

מיכי צוות הגיב לפני 2 שנים

1. לא יודע. אבל כך או כך יש להם סמכות.
2. אתה מתייחס ל”בידו” כדין שחכמים קבעו, אבל זו לא תקנה אלא סברא. אתה כמובן יכול לחלוק עליה, אבל מעגליות אין כאן.

השאר תגובה