תקנת הרבנות הראשית למזונות לילד עד גיל 18
כתבת כמה פעמים שהרבנות הראשית היא גוף לא מחייב הלכתית, אלא מנגנון של המדינה, ואין לו משמעות לדינא.
מדינא, אב חייב מזונות לבנו עד גיל 6. הרבנות הראשית קבעה תקנה (הנפק"מ היא בעיקר כלפי גרושים) שיש לאב לשלם מזונות לילדיו עד גיל 18. מדובר באלפי שקלים לחודש לכל ילד, וכך בתי הדין פוסקים לדינא. האם, לטעמך, אין תוקף לתקנה זו? האם אב לא חייב, הלכתית, לשלם מזונות לבנו אחר גיל 6?
ראשית יש לזה תוקף מדינא דמלכותא ומדין מנהג. מעבר לזה, בי"ד אינו הרבנות הראשית. אם בי"ד דן אותך אתה חייב לציית.
האם בית דין יכול לחייב ממון, ללא דין קיים או תקנה קיימת? כלומר הוא רשאי לא רק "להפעיל" חיוב, אלא ליצור אותו יש מאין? (מלבד דינא דמלכותא ומנהג)
זה עם דינא דמלכותא ומנהג.
בי"ד מכים ועונשים שלא מן הדין, ובפשטות גם בממון כך. אבל זה רק לבי"ד הגדול שבדור.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer