תרגול מדיטציה

שו”תקטגוריה: הלכהתרגול מדיטציה
שואל שאל לפני 3 שנים

שלום הרב,
רציתי לשאול לגבי תרגול מדיטציה, אם יש איסור בדבר? ובנוסף האם יש בעיה לחזור על מנטרות כמו “אום”?

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 שנים

איני מכיר  מספיק את התחום הזה ולכן אוכל לתת לך רק קווים מנחים.
אם מדובר בפרקטיקה כלשהי אין סיבה לאסור אותה, גם אם מי שהגה אותה היה עובד ע”ז. איני יודע מי המציא את המכנסיים, אבל גם אם הוא היה עובד ע”ז מותר ללבוש אותם. תרגול משום סוג שהוא אינו אסור.
אם יש לעבודה עצמה קשר לאליל כלשהו אז יש לדון. אם זה חלק מעבודתו אז דומני שזה תלוי האם אתה עושה זאת מתוך רצון לעובדו או בגלל התועלת של הפרקטיקה. עבודה זרה היא רק אם אתה עושה זאת מתוך קבלה באלוה (ראה רמב”ם הל’ ע”ז פ”ג ה”ו), כלומר שאתה עושה זאת כי הוא ציווה וכך פולחנו. אם הפולחן הזה מביא תועלת רפואית או נפשית, איני חושב שיש לאסרו רק בגלל שיש כאלה שלוקחים אותו לכיוונים של ע”ז.

יש לזכור שהראשונים חלוקים במהות איסורי ע”ז ואביזריהם (כישוף, תמים תהיה וכדומה). הרמב”ם וסיעתו מסבירים שזה איסור להיות שוטה סתם כי זה לא עובד. לשיטתם אם יש משהו שעובד אין בו איסור. לפי הרמב”ן וסיעתו יש איסור להיזקק גם לדברים שעובדים אם הם באים מהצד האחר (סיטרא אחרא). אין הכוונה שעובדי ע”Z המציאו אותה אלא שהתרגול עצמו נזקק לכוחות האופל (ע”ע הארי פוטר). איני יודע איך מזהים את מקורה של טכניקה ובאלו כוחות היא משתמשת, ואני נוטה לחשוב שאין דבר כזה כוחות האופל (טוב, אני סתם מוגל פשוט).

דומני שכיום מתייחסים למדיטציה כתרגול בעלמא, ולכן איני חושב שיש לאסור זאת. אמנם כדאי לבחון האם באמת זה עובד או שמדובר בסתם ניו אייג’ אידיוטי. אם כן- אז אולי זה יהיה אסור מדין אביזרייהו דע”ז (לשיטת הרמב”ם וסיעתו שהאיסור הוא להיות טיפש ולהאמין בדברים שלא עובדים).
——————————————————————————————
שואל:
מקריאה ראשונית בויקיפדיה נראה שיש מחקרים מדעיים רבים שמראים תועלות מסוגים שונים למדיטציה (הפגת מתחים, הגברת יכולת הקשב והריכוז ועוד). אני שואל ספציפית לגבי שימוש במנטרות כמו אום. לפי ויקיפדיה “אום” מציין את “המוחלט האינסופי”, ובנוסף על פי האמונה ההינדית, עוד לפני שנוצר העולם, הברהמן (שזה האל הבורא שלהם) חשב; מהמחשבה הזו נוצרה ויברציה שנשמעה כ”אום”, כלומר אום הוא היצירה הראשונה שיצר הברהמן, וכאשר נוצר העולם, האום ליוה אותו. לכן יש המפרשים את המילה אום בתור “הנני”.
——————————————————————————————
הרב:

ראשית, האם המנטרה היא חלק הכרחי של התרגול? אם תאמר “הנני” התוצאה תהיה שונה? אני מניח שלא.
אבל אם “אום” הוא המוחלט האינסופי או דברו הראשון עם הבריאה (בבחינת לעולם ה’ דברך ניצב בשמים) אין בזה שום ע”ז. זה תרגום של המסורת שלנו (שאומרת אותו דבר) לשפה הינדית. מה רע בזה? אסור לדבר הודית?
זה מזכיר לי סרט שראיתי פעם על מסיבת טרנס שבה אנשים רוקדים באקסטזה יומיים  שלמים וממלמלים מנטרות הודיות עם שמות אלים הודיים (שיווה וכו’). אני מניח שלרובם לא היה מושג מה פירוש המילה הזאת.
——————————————————————————————
שואל:

העניין שהמדריך שלי רוצה שאני אשתמש במנטרות, והבנתי שזאת סוגיה מורכבת העניין של המנטרות.
יש מאמר טוב בנושא של הרב נתן אופיר:
http://www.daat.ac.il/daat/chinuch/darkey/meditatsya-2.htm
אבל לא הצלחתי להבין את השורה התחתונה כל כך. אם מותר להגיד מנטרות או לא.

למיטב הבנתי, המנטרות הן שמות של נקודות בגוף, אם כי אולי נעשה שימוש בשמות האלו לדברים אחרים. בדר”כ אומרים את המנטרות הללו בלב.

מה דעתך בעניין זה?
——————————————————————————————
הרב:
המאמר שטחי מאד (זו סקירה ולכן אינו מתיימר להיכנס לנושא). אין שם ולו רמז על מה הבעיה ההלכתית במנטרות, ולכן לא תוכל למצוא שם פתרון הלכתי. אולי צריך לבדוק במקורות שהוא  מפנה אליהם (הרב עובדיה, הרב הלוי), ואנסה להסתכל.
——————————————————————————————
שואל:
אגב, שכחתי לציין שלשיטות כמו מדיטציה יש יתרונות בהפגת מתחים שהוכחו במחקרים מדעיים
——————————————————————————————
הרב:
אני רואה שהמקורות מהרב עובדיה הם בעיקר דברים שבעל פה. יש בשו”ת עשה לך רב ח”ב סי’ מז (יש לי בבית במאגר אוצר החכמה, ואוכל לבדוק כשאהיה שם).

ראיתי כעת, ואני שולח לך את התשובה הרלוונטית של הרב ח”ד הלוי.
הוא אכן מפרט ביחס לטכניקה אבל לא עושה ניתוח הלכתי מסודר. הוא גם עוסק במדיטציה טרנסצנדנטלית ואיני יודע אם זה מה שאתה מדבר עליו.
ככלל, אני מפקפק במסקנתו שהדבר אסור (ובוודאי בהנחה כאילו שאצלנו יש הכל ולא צריך להיזקק למשהו אחר).
התרגול עצמו אם הוא עובד אז ממש לא נראה לי משנה מה מקורו. זו טכניקה רפואית, ולמה חשוב המקור שלה?! לגבי המנטרות אכן יש איסור להזכיר שמות ע”ז, אבל הבנתי שאפשר לבחור מילים אחרות (דומות?). יתר על כן, הרי אם זה עובד אז כנראה שזה לא בגלל השמות הללו דווקא (כי ע”ז אין בה ממש). ולכן ממ”נ השימוש אינו בגדר ע”ז.
בכל אופן, אם חייבים דווקא את המילים הללו ואם אכן מדובר בשמות אלילים (איני בטוח שאצלך זה כך), אז יש מקום לדון האם מותר או אסור.
לפחות במקרה כזה, אולי כדאי לנסות לטפל במתחים קודם בדרך הקונוונציונלית ורק אם זה לא עובד לעבור לבדוק מה יש במחוזות המדיטציה.
——————————————————————————————
שואל:
לגבי איסור “לא ישמע על פיך”, שמעתי הרבה פעמים רבנים מזכירים את ישו בשמו, האם ישו נחשב עבודה זרה לעניין איסור זה?
——————————————————————————————
הרב:
שאלה גדולה. מקובל לחשוב שישו הקתולי – כן (בגלל השילוש, וגם בזה יש לדון – האם זו ע”ז והאם ישו הוא אכן שם של אליל), אבל ישו הפרוטסטנטי לא. לכן כשלעצמו איני חושב שיש בזה איסור.
——————————————————————————————
שואל:
האם יש איסור להגיד ביטויים כמו: “אל השמש” או “אל הים”, או שכל האיסור הוא רק בשם ספציפי?
ובנוסף, האם יש איסור רק באמירה בפה של שם ע”ז? או שיש איסור גם על כתיבה או אמירה בלב?
——————————————————————————————
הרב:
איני חשוב שיש בזה איסור. ואם אומרים זאת בלימוד היסטוריה וכדומה ודאי אין איסור. כאמור, אפילו לו יצויר שזו היתה הפרקטיקה היחידה שמועילה אני לא חושב שיש בזה איסור (כל עוד אינך מאמין בזה).

בתנאים שיש איסור, אני מניח שאסור גם בכתיבה, דקי”ל כתיבה כדיבור. אמירה בלב אינה אמירה ואיני חושב שזה אסור.
——————————————————————————————
שואל:
לפי זה יוצא שמותר להשתמש במנטרות כי אתה נדרש רק להגיד אותן בלב ולא בקול, לא כך?
——————————————————————————————
הרב:
לא אומרים בפה? אז נראה לי שכן. אין אפשרות למילה דומה?
המילים הם שמות אלילים?
——————————————————————————————
שואל:
לפי השיטות שלהם, הם טוענים שיש להשתמש במילים מסוימות. אבל בכל זאת, נראה לי שעדיף להימנע גם מלהגיד בלב כי אולי זה יצא מתישהו בקול בטעות.
למרות שלא נראה לי שהמנטרות מתייחסות לשמות של ע”ז, אלא למיטב הבנתי המנטרות הן הצלילים המייצגים של נקודות מסוימות בגוף (שנקראות צ’אקרות), אבל ליתר ביטחון כנראה שעדיף להימנע.

אם תרצה יש הרחבה בויקיפדיה על אחת מהמנטרות המרכזיות (שאולי אסור אפילו לכתוב את שמה לפי מה שעלה כאן):
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%9D_(%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%94)
אגב, מקודם שאמרת שכתיבה כדיבור, האם התכוונת גם לכתיבה במחשב? או רק לכתיבה במציאות?
——————————————————————————————
הרב:
מדובר בכתיבה שאינה לשם עניין אקדמי תרבותי או היסטורי. אחרת נראה לי שמותר. כתיבה במחשב יש מקום להקל יותר, כי זה כתב שלא משתמר.
——————————————————————————————
שואל:
ראיתי שכתוב בשו”ע ביו”ד סימן קמ”ז סעיף א’: “אסור להזכירה בשמה, בין לצורך, בין שלא לצורך”. האם מה שכתבת לגבי עניין אקדמי תרבותי או היסטורי לא נופל תחת הכותרת “צורך” ולכן אסור?
——————————————————————————————
הרב:
לדעתי לא. עובדה היא שכולם עושים זאת. וכי כשלומדים על הנצרות או על עבודת אלילים כזו או אחרת לא מזכירים את שמה? אפילו הגמרא מדברת על הפוער לפעור. כנראה אזכרה מתכוונת לשימוש משמעותי בה.
——————————————————————————————
שואל:
שבוע טוב הרב,
בהמשך לתשובה הזאת, נתקלתי בסעיף ד’ של אותו סימן שאומר:
מותר להזכיר שם עבודת כוכבים הכתובה בתורה, כמו כרע בל קרס נבו (ישעיהו מו, ב) העורכים לגד שולחן (ישעיהו סה, יא).
זאת כנראה הסיבה שהגמרא מדברת על הפוער לפעור (מכיוון שזה הוזכר בתורה). אבל לגבי שם עבודת כוכבים שלא הוזכר בתורה, אולי אסור להזכירה אפילו לצורך אקדמי, ייתכן?

עיינתי בבית יוסף ושם כתוב:

בית יוסף יורה דעה סימן קמז
א הנודר או נשבע בשם עבודה זרה לוקה. בפרק ארבע מיתות (סנהדרין ס:) תנן הנודר בשמו והמקיים בשמו עובר בלא תעשה פירוש לאו דושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך (שמות כג יג) ומה שכתב רבינו שלוקה על זה כן כתב הרמב”ם בפ”ה מהלכות עבודה זרה (ה”י – יא) ובביאורי לספר המדע (כסף משנה שם) כתבתי טעמו:
ואסור אפילו להזכירה בשמה בחנם שלא לצורך. שם (סג:) שנאמר ושם אלהים אחרים לא תזכירו שלא יאמר אדם לחבירו שמור לי בצד עבודה זרה פלונית. וכתב הרא”ש (סי’ ג) לכאורה משמע דוקא בכהאי גוונא אסור להזכיר עבודה זרה לצורך ומיהו נראה דבכל ענין אסור דקרא סתמא כתיב והא דנקט שמור לאו דוקא אלא אורחא דמילתא נקט שאין דרך להזכירה כלל שלא לצורך וקמ”ל דאפילו לצורך אסור עכ”ל. ורבינו כתב דאסור להזכירה אפילו שלא לצורך וכל שכן לצורך ואין לשונו מכוון דכיון שנתכוין לכך הוה ליה לכתוב כלשון הזה אסור להזכירה בשמה אפילו בחנם שלא לצורך ועוד דאע”ג דהרא”ש פשיטא ליה דלצורך אסור טפי משלא לצורך היינו משום דברייתא קתני שמור לי בצד עבודה זרה פלונית וסד”א דדוקא נקט אבל למאן דלא ידע ברייתא לא פשיטא ליה לצורך טפי משלא לצורך ואם כן כך היה לו לרבינו לכתוב אסור להזכירה בשמה בחנם בין לצורך בין שלא לצורך:

יש לי סברה שייתכן שהבית יוסף והרא”ש במילה “צורך” מתכוונים למעשה ל”צורך שימוש” ולא לצורך אקדמי. מה דעתך?
——————————————————————————————
הרב:
הסברא נשמעת סבירה. בשורה התחתונה לא מקפידים על כך כיום.

בהמשך לנדון כאן,
יש תרגיל בסיסי ביוגה שנקרא ברכת השמש. להלן תיאור קצר שמצאתי באינטרנט באתר yoga.co.il:
“תרגול ברכת השמש התפתח במטרה להוקיר את השמש. כעין מחווה השתחוות בפני השמש וכן, כדי לחבר בין השמש הפנימית לשמש הקוסמית. באופן מסורתי מתורגלת ברכת השמש בשעות הבוקר עם הפנים למזרח בתחושה של התמסרות והוקרה  לשמש. ובשעות הערב עם הפנים למערב., בתחושה של פרידה מהשמש החיצונית והתמקדות בשמש הפנימית”

התרגיל מורכב מסדרה של מתיחות ותנועות. השאלה אם יהיה מותר לבצע את התרגיל הזה מבלי שאתה מתכוון להוקיר את השמש אלא לשם הפעילות הגופנית. ואם לא, האם ניתן יהיה לתרגל ע”י הכנסת שינוי קל כמו שינוי סדר המתיחות והתנועות?

——————————————————————————————
הרב:
לא הבנתי. למה לא להוקיר את השמש? היא עושה לנו המון טוב. מה הבעיה בזה שמישהו רוצה להכיר לה טובה? גם משה רבנו הכיר טובה ליאור ולעפר והשאיר לאהרן להכות אותם.
——————————————————————————————
אורן:

אולי יש פה חשש שזו אחת מדרכי עבודתה?

——————————————————————————————
הרב:
אני לא חושב שזו דרך עבודתה. הרי אם מדובר בהוקרה אז זו לא ע”ז שעובדים אותה. וגם אם זו דרך עבודתה הרי יש כאן כוונה הופכית אם זה לשם תרגול. אם זו סתם הוקרה לשם הוקרה אז אין כאן תרגול וזו סתם עבודה בלי כוונה שבדרך עבודתה יש מקום לאסור.

השאר תגובה