אין עונשין מן הדין בשאר מידות

שו”תאין עונשין מן הדין בשאר מידות
בנימין שאל לפני 9 חודשים

שלום וברכה
לא מצאתי היכן כולל הרמב”ם בכלל אין עונשין מן הדין את שאר המידות. אשמח שתראה לי.
בנוסף, לא מצאתי במאמרך דיון לגבי הענישה. כלומר האם הרמב”ם עקבי במשנה תורה שבכל איסור שנלמד בי”ג מידות אין לוקין?
בנימין
 
 
 
תחילת השרשור:
לפני שנים שמעתי ממך שיעור שהזכרת את דעת הרמב”ם שאיסור שאינו מפורש בפסוקים אלא נלמד בי”ג מידות אין לוקין עליו.
א. היכן זה נאמר ברמב”ם?
ב. האם הרמב”ם מתייחס לאיסור שהנלמד בי”ג מידות כאיסור דרבנן גם לענין ספיקא לקולא (וכן סמכות של חכמים להקל)?
ג. האם הרמב”ם עקבי בכך במשנה תורה, שכל מצוה הנלמדת בי”ג מידות הוא קורא לה דרבנן?
ד. איך אתה מבין את דעת הרמב”ם בד’ איסורי השמיטה? כל האיסורים האחרים של השמיטה נלמדים בי”ג מידות (ראה ספרא בהר) והרמב”ם כותב שהם דרבנן, וגם כותב שחכמים הקלו בהם במקום של הפסד. האם לדעתך הבין שמקורם בי”ג מידות או שהם רק הוסמכו על הפסוקים?
 
בברכה
בנימין
 
הרב מיכאל אברהם:

שלום רב.
1. ראה בשורש השני ובהקדמה לספר המצוות (בסוף שורש יד).
2. אני חושב שלא. פירטתי במאמרי לשורש השני בספר ישלח שרשיו (יש לינק באתר).
3. זו שאלה שנשפך עליה הרבה דיו. יש ויכוחים גדולים סביב כל הלכה כזאת. ראה במאמרי שם.
4. איני מצוי כעת בסוגיא. אבל אם לדעתו מה שנלמד מהמידות אלו איסורי דרבנן, אז איני רואה מדוע לא.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 9 חודשים

בהקדמת ספר המצוות הוא כותב:
וכשלא התבארה האזהרה מן הכתוב ילמדו אותה בהקש מן ההקשים התוריים. כמו שזכרו (סנה’ פה א) באזהרת מקלל אביו ואמו ומכה אביו ואמו (ל”ת שיח – ט) שלא התבארה בכתוב כלל שלא אמר לא תקלל אביך ולא אמר לא תכה אביך אך חייב המיתה למי שהכה או קלל הנה ידענו שהם מצות לא תעשה והוצאנו להם ולדומים להם (ל”ת כ”ו וש”נ ל”ת קצה – ו) האזהרה ממקום אחר בדרך הקש. וזה אינו סותר אמרם (פס’ כד א, יבמו’ כב ב מכות ה ב, יז ב זבחי’ קו ב) אין מזהירים מן הדין ולא אמרם תמיד (שם יז ב, קו ב יבמו’ סח ב) וכי מזהירין מן הדין. שאנחנו לא נאמר אין מזהירין מן הדין אלא כדי שנאסור מה שלא התבאר לו איסור מיוחד באופן ההקש. אמנם כשנמצא העונש בביאור בתורה לעושה המעשה הזה נדע בהכרח שהוא מעשה אסור מוזהר ממנו ואמנם נוציא בהקש האזהרה בשביל שיתחזק לנו שרש אמרם לא ענש הכתוב אלא אם כן הזהיר ואחר הגיעה האזהרה מהדבר ההוא אז התחייב מי שעבר ועשה אותו אם כרת או מיתה. ודע ההקדמה הזאת וזכרה עם השרשים הקודמים בכל מה שיבא זכרונו:
הרמב”ן בהשגות לשורש השני מעיר על כך:
וראיתי לו לרב עוד בהקדמה שהקדים לפרט המצות [עמ’ ר – רב] שאמר כשיהיה עונש פעולה מן העבירות מבוארת בתורה ואין האזהרה מפורשת כגון במכה אביו ואמו ומקלל אותם שלא נאמר בתורה לא תקלל אביך לא תכה אביך אלא שחייב מיתה למי שהכה או קלל שנוציא להם ולדומיהם האזהרה ממקומות אחרים בדרך היקש וזה אינו הפך אמרם אין מזהירין מן הדין ואמרם תמיד וכי מזהירין מן הדין שאנחנו לא נאמר אין מזהירין מן הדין אלא כדי שנאסור מה שלא התבאר לו איסור על דרך היקש אבל כשנמצא העונש בברור נדע בהכרח שהוא מעשה נמנע מלעשותו ואולם נוציא המניעה בשביל שיתחזק לנו עיקר אמרם לא ענש אלא אם כן הזהיר. וזה כולו טעות ופשרה משובשת שהקדימה לקיים דבריו שהוא מפקפק במדרש המדות. לפי שהם לא רצו באמרם אין מזהירין מן הדין אלא שאין מזהירין מדין קל וחומר. וכן אמ’ בו אין עונשין מן הדין כמו שנתבאר במקומות רבים מסנהדרין (נד א, עג א, עד א, עו א) ומכות (ה ב, יד א, יז ב). ואפילו היה העונש מבואר מפורש לא יוציאו לו אזהרה מן הדין רצוני לומר מקל וחומר בשום פנים.
יש כמה מקומות ביד החזקה שתולים אותם בעיקרון הזה, אבל רבו הוויכוחים על כל אחד מהם. אני עוסק בזה שם.

בנימין הגיב לפני 9 חודשים

כתבת שם שעונשים על קידושי כסף למרות שנלמדים מגז”ש, מכיוון שהם פרט במצוות קידושין.

הגבולות של עקרון זה לא מספיק ברורים לי. הזכרתי לעיל את מצות שמיטה. כתובות בתורה ארבע מלאכות, וחכמים דרשו לאסור מלאכות נוספות. הרמב”ם כותב שעל המלאכות הנוספות לא לוקים. הרי גם כאן לכאורה אלו פרטים במצוות השמיטה והיה צריך לענוש גם עליהן.

לא מצאתי שם בדבריך דוגמאות נוספות ברמב”ם לחילוק בין פרט מצוה שנלמד בדרש, לבין מצוה מחודשת. והחילוק שכאן עונשים וכאן לא.

mikyab צוות הגיב לפני 9 חודשים

יש לכך עוד דוגמאות. למשל בפיהמ”ש פי”ז מכלים, הרמב”ם אומר סברא כזאת בפירוש לגבי השיעורים: למרות שהלמ”מ היא מדברי סופרים, שיעורים הם דאורייתא כי הם רק קובעים את גדרי הדין דאורייתא.

בנימין הגיב לפני 9 חודשים

ראשית, זה כלל יסודי ביותר. אילו הרמב”ם היה סבור כך היה לא היה כותבו במפורש, ולא רק רומזו בסוף הקדמתו לספר המצוות?
בנוסף, האם אין דוגמאות לכך מדרשה מי”ג מידות? זה קשה שדין כל כך יסודי נשאר נסתר. אא”כ אתה חושב שהרמב”ם רצה להסתירו…

ישי הגיב לפני 9 חודשים

יש דבר שנקרא ‘דין מופלא’ שזהו דבר שגדרו מדרבנן ועונשו מדאורייתא. כמדומני שזה המקרה שאתה מדבר עליו.

mikyab צוות הגיב לפני 9 חודשים

בנימין, אתה חוזר שוב ושוב על דברים שדנתי בהם במאמר לשורש השני ובספר (רוח המשפט). הוא לא הסתיר את זה אבל זה לא מופיע כי זה די נדיר.

השאר תגובה