אמונה ושידוכים

תודה. כרגע אין לי כיוון לזרם דתי מסוים, וגם אין לי תכנון לצאת בשאלה. עיקר הספקות שלי מתמקדים בעצם משמעות ענין האמונה, לפי מה שהבנתי, אין דרך להיות להגיע לדת בלי להאמין. אני שומעת את הסדרה של הרב בנושא האמונה, נראה שאמונה מתבססת על אינטואיציה ומסורת, ביחד עם הסברים לוגיים אבל הוכחות לא יהיו קיימות. אבל בצורה כזאת ניתן להגיע לאמונה בכל דת, בין השאר גם ליהדות. זאת כמובן מסקנה כללית מאוד, אבל היא נוגעת בעוד דברים בדת, כמו למה ללכת בזרם מסוים דווקא אם אין הוכחה שהוא הזרם האמיתי וכן הלאה בתחום ההלכה והפסיקה, מדוע לשמוע לרב פלוני דווקא וכו'

אני מעט מבוגר ממך, הייתי וכעת נמצא כאותו המקום (כנשוי)
הדברים הם רק לשיתוף, והתובנות הן דעתי בלבד (כלומר, יש מצב שמבוססות על חוויה אישית אנקדוטלית ולא מייצגת)

אז כאמור, בעודי מצויד בלבטים, בחקירות, ובמחשבות פילוסופיות ניגשתי לשידוכים.
התפיסה שלי הייתה שדעות, רעיונות, השקפות – לא רלוונטיות.
כי הכל גמיש. הכל פריך. הכל משתנה.
ובסה'כ מדובר על בחורה צעירה שטופת תעמולה מהסמינר, ושקל לשנות את דעתה.
וזה באמת לא חשוב מול החיים עצמם, זוגיות שבנויה על משיכה ואהבה.
לא הצגתי את מחשבותי (הספקניות, והמודרניות).
רק השתדלתי לגשת לבחורות מודרניות יותר, בתקווה שאלו יהיו גמישות יותר בהמשך.

כעת כמה שנים אחרי החתונה.
ניתן לומר,
צדקתי ולא צדקתי.
צדקתי, שאפשר לקיים קשר זוגי מעולה מבוסס אהבה שאינה תלויה בדבר.
שהחיים, הפרוצדורה, הקריירה, הפרנסה וכו' הם המרכז. (במיוחד כשיש ילד).
שאפשר להתחבר גם כשחלוקים בדעות,
למרות פערים ברמה דתית, והסתכלות על אמונה, על החרדיות וכו'

טעיתי,
1. לא כל כך קל לשנות את דעת בת הזוג.
2. נוצרים ויכוחים רבים סביב נושאים דתיים/השקפתיים.
3. בת הזוג מאפשרת לתת דרור להיחשפות לתכנים אנטי חרדים וכו' (למשל, טורים של מיכי אברהם).
לא טורפת את הקלפים על התנהגות דתית שונה,
ובגדול יש חופש אינטלקטואלי והתנהגותי.
אם כי, אתה לא באמת יכול "לצאת מהארון" רשמית. מבחינת הסממנים.
כי אתה כבר חלק מעוד משפחה שמרנית ממך, ואתה לא רוצה לשלם מחירים גדולים מדי.

אולם, אסכם ואומר שכמה שהרב מיכי מדגיש את הצורך בצעדים אמיצים (במובן הדתי ליברלי),
אני חושב שלא תמיד זה מומלץ וכדאי.
חרדיות זו לא כת. היא רצף, והיא לא כובלת באמת ברמה דיקטטורית.

אפשר לתת למשפחה/סביבה/מגזר, את הדיבידנד שלו (סגנון לבוש, מוסדות, שידוך וכו')
ולהמשיך בהתפתחות דתית-ליברלית-רחבה-פתוחה.
בסוף, הקשר עם המשפחה, לשמור על הקו – יש יתרון עצום בחיים האישיים.

המלצתי היא, אם את מזהה אצלך מאפיינים מודרניים (אפילו ספקנות אמונית בכלל),
ההמלצה היא לחפש בחור שמתאים סוציולוגית למשפחה שלך (חרדי נכון?)
אם כי לא קונסנזוס. לחפש בחור יותר מודרני,
יש ישיבות של בחורים יותר "חושבים" שעוסקים בפילוסופיה וכו' (חושבים הכוונה, עוסקים ומתחבטים באמונה, בשאר הכללים והחוקים).
בדרך כלל זה ישיבות "חיזוק" וכו'

תתפתחו ביחד, תחשבו ביחד, תתאימו את עצמכם יחד.
לא צריך לפרוס הכל לפני האירוסין.
אפשר רק לגשש, סביב "פתיחות מחשבתית".
ולשמוע לפי התשובות את הכיוון.

לגבי כל השאר, זו כבר התאמה קלאסית.
שתלויה בנתונים שלך.

בהצלחה

בחורה אם את מעוניינת גם אני רווק ומתחבר לסגנון של הרב מיכי אז זה רלוונטי אז נוכל להסתדר ביחד 🙂

תודה על השיתוף. כבעל ניסיון התובנות שלך עזרו לי מאוד. זה אכן בדיוק מה שאני חושבת, בסוף לרוב החרדים אין באמת אמונה שמבוססת על טיעונים חזקים מידי ולכן בעיני נראה שעם כמה שאלות ודעות בסיסיות שלי אני מפילה את האמונה שלו ואנחנו כבר באותו קו.. לפי מה שאתה כותב נראה שזה לא כל כך פשוט. החשוב ביותר זה באמת פתיחות מחשבתית וחשיבה בכלל, אבל השאלה היא איך בודקים כזה דבר עוד בשלב הדייטים, כשעוד אין באמת קשר זוגי. כי אני מבחינתי עכשיו פתוחה לכל דעה אפשרית אבל לא רואה סיכוי שאני אומרת דבר כזה בשלב מוקדם כל כך, מצד שני ברור שזה חשוב מאוד כדי לא להגיע לחילוקי דעות בהמשך. איך אפשר לגשש סביב נושא כל כך רחב ומשמעותי?
מבחינת השאלה אם לצאת מהארון, זה תמיד יהיה בעייתי. כי גם אם בן הזוג בדעות שלך יש את כל המשפחה והחברים מסביב.

אפשר לנסות.. כמובן יש עוד הרבה נתונים שדורשים התאמה מלבד החיבור לסגנון של הרב מיכי.

בן 27

אוכל לאמר לך, שאת לא מקרה חריג.
ו"לסיר יש מכסה" גם בתוך עולם הישיבות החרדי.
רבים הם הבחורים שמרשים לעצמם לעסוק וגם להרהר באמונה. הרבה מאלו מרגישים את עוולות המוסר החרדי ומביעים ביקורת רבה.
(כך למשל, יש לי אח מישיבה חרדית אליטה, שמשמיע צלילים רבים בסגנון הזה).

הבחירה "לצאת מהארון", ולנסות אולי לחפש מגזר/חברה אחרת, זה אולי נשמע כמו רעיון טוב מבחינה אידיאולוגית, אבל גרוע ברמת היציבות, במיוחד בגילך, ואת עלולה להתחרט, ולהרגיש בודדה וכו' (אחרי שיהיה לך משפחה – התהליך במידה והוא יקרה, כנראה יהיה קל יותר רגשית, כי זה לזוז יחד עם הבייס והיציבות שלך)
מה גם, שלפי השאלות שלך, נשמע שאת עדיין לא הגעת למסקנה חד משמעית,
ולמיטב התרשמותי, עוד קצת עיון בתכנים של מיכי ואולי בהמשך תקבלי תשובות מעולות לכמה שאלות (במיוחד לגבי החלק של המעבר מאמונה בבורא לדת היהודית).
כך שאולי זה נמהר לעשות טרנספוזיציה כבר בשלב זה.

ושוב, יש כרגע בעולם הישיבות החרדי, שאותו בודאי מכוונים לך, די והותר בחורים שיתאימו לך אידאולוגית.
רק נשאר לאתר אותם.

איך בדיוק? זו שאלה קשה. צריך להכיר אותך, את הסגנון משפחה, את הצעות השידוכים.

אבל בגדול, כדאי לחפש בחור פתוח, עם שכל, שמתנהג אולי בצורה מודרנית יותר, ולנסות לראות שזה לא בגלל שלא מתחבר ללימוד או ממשיכה לאופנה והנאות, אלא שיש אידאולוגיה פתוחה מאחוריה.
זו נקודת פתיחה טובה, משם אפשר להתקדם יחד, באינטרגרציה, אולי יהיו חילוקי דעות מעטים, אבל כשהפערים קטנים – זו לא בעיה גדולה.

27 ו 20 נראה לי פער די משמעותי, למרות שזה כמובן עדיף על פער השקפתי.. בכל אופן אני חושבת שהנכון ביותר הוא שבשני התחומים לא יהיו פערים גדולים מידי לכן נראה לי פחות רלוונטי. סתם מעניין, אתה גם בא מהעולם החרדי?

אני גם חושבת שהנכון ביותר זה לחפש בחור פתוח במובן השכלי, אבל האמת שאני באה ממשפחה שמרנית די קיצונית ובעיניהם כל בחור קצת יותר פתוח או מודרני עושה את זה מסיבה של רדידות

המלצה אישית:
גיל 20 הוא גיל מאוד צעיר. וכמו שאמרת, את במסע התפתחות ועוד לא ממש מגובשת על עצמך.
כדאי לך לחשוב האם את רוצה לכבול את עצמך כרגע למחוייבות, שגם במקרה הטוב ביותר שתתברר כאהבה מטורפת, לא תאפשר לך להמשיך במסע ההתפתחות האישי שלך: עכשיו לא משפחה אחת אלא שלוש מצפות ממך להישאר בנקודה שהיית בה כשנישאת, וכחרדית גם בטח מאוד מהר יגיעו ילדים וקבלה למוסדות לימוד וכו' ואת עלולה למצוא את עצמך אזוקה למקומך בלי שום יכולת תזוזה, בלי קשר לשאלה אם את מרגישה בו במקומך הנכון או לא. אנוסת תבונה, מה שנקרא.
באופן אישי הייתי ממליצה לך לחיות עוד קצת מחוץ לחממה, להכיר את העולם, להמשיך ללמוד ולהתפתח, כי נישואין הם עול מאוד כבד שברוב המקרים לא בקלות מאפשר תזוזה. לכן לא כדאי להתחתן כי "כולם", אלא כי את באמת מרגישה מוכנה לזה מכל הבחינות.
בהצלחה!