"אמת" במשנתו של ליבוביץ'

שו”תקטגוריה: פילוסופיה"אמת" במשנתו של ליבוביץ'
נ' שאל לפני 6 שנים

הרב מיכי שלום רב,
 
קראתי באתר שלך את המאמר “שרירות הרצון במשנתו של ליבוביץ'”. אני מסכים עם הביקורת שהעברת על שגיא אשר סבר שמושג שרירותיות אינו מחייב פלורליזם. עם זאת, בהמשך המאמר אתה מנסה לטעון כי ליבוביץ’ האמין כי משנתו הפילסופית והדתית נכונה על אף שהנחות היסוד הם ”שרירותיות”. אני מסכים איתך שגישה כזו אפשרית, אך מקריאה מדוקדקת בכתביו של ליבוביץ’ נראה שזאת לא הייתה גישתו. כך למשל הוא כותב במכתב שהתפרסם בספרו ”רציתי לשאול אותך” – 
“התנהגותו של אדם מתחייבת מהכרעותיו הערכיות, והללו אינן נובעות ממה שהוא יודע אלא ממה שהוא רוצה בו. ”אמת” ו”ערך” הם שני עולמות נפרדים”. 
 
בציטוט זה נראה כי ליבוביץ לא רק מדבר על שרירות הרצון וחוסר האפשרות לרציונאליזציה של תחום הערכים אלא מוסיף שמדובר בתחום שהוא אינו נכלל בכלל בקטגוריה של אמת ושקר, זאת אומרת שהוא פשוט רצון גרידא (כמו הרצון לאכול גלידה). 
 
הוכחה נוספת לגישה זו נמצאת בספרו ”שיחות על אמונה ופילוסופיה עם אבי רביצקי” – 

“ליבוביץ: אני מציג בפניך סיטואציה שהנה האדם צריך להחליט בין שני דברים שיקרים לו מאוד ואז האחד נדחה מפני השני וזה מוכיח שבשביל האדם הזה השני הוא הערך, בזה נגמר הדיון! רביצקי: ובזה הוכח שהראשון לא יקר לו כלל? 
ליבוביץ: עוד הפעם… יקרים לי הרבה דברים. עוגה עם קצפת מתוקה יקרה לי מאוד, אבל ברגע שהדבר הזה ידרוש ממני לרצוח נפש בכדי להשיג את העוגה הזאת, אז מתברר שעוגה עם קצפת איננה ערך בסיטואציה שבה היא מחייבת לרצוח נפש. 
רביצקי: זו התנגשות בין אינטרס של קצפת מתוקה לבין ערך. 
ליבוביץ: אינני יודע – עניין ההבחנה הזו בין אינטרס לערך – אני יש לי אינטרס לשלטון הצדק בעולם. נו, מה תאמר על הדבר הזה? אינטרס הוא ערך. יש לי אינטרס בעצמאות הלאומית המדינית של העם היהודי. [צוחק] ”
 
נראה כאן כי הוא רואה בערך סתם רצון שרירותי ולא קשור כלל ל”אמת” בדיוק כמו שהוא רוצה עוגת קצפת…

יש לי עוד כמה ראיות אך נראה שאלו מספיקות. לדעתי, ליבוביץ’ אכן היה פוסטמודרניסט וסבר שערכיו אינן הערכים הנכונים אלא הן אך ורק הכרעותיו הסובייקטיוביות.

אשמח להתייחסותך
 
תודה רבה

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 6 שנים

שלום נ’.
הראיה הראשונה אינה ראיה כלל. כשהוא מדבר על רצון כוונתו לומר שזו לא עובדה ולא שזה שרירותי. אני רוצה בערך כלשהו אבל הערך אינו עובדה. הראיה השנייה שלך מהזיהוי בין אינטרס לערך היא אכן קשה (וזה חוזר אצלו לא פעם, כמו אלינור רוזוולט עם הפלייבוי), אבל זו פשוט אי ההבנה שלו (את עצמו ובכלל).
דומני שהסברתי שם שדי ברור לי שלייבוביץ לא הבין את עצמו. הוא היה פוזיטיביסט, וככזה הוא היה בעל חשיבה מוגבלת. הוא לא היה מוכן לקבל אמיתות שאין לנו ההוכחה עבורן. לכן מבחינתו כל אקסיומה היא שרירותית (כי אין לו נימוק או טיעון שמבסס אותה), “כי כך אני רוצה” (כמו גלידה). אבל להערכתי מה שהוא התכוין לומר היה שזה נכון בעיניו למרות שאין לזה נימוק.
ההוכחה הכי ברורה לזה היא שקשה מאד לקבל את הפאתוס המוסרי שבו הוא ביקר את כל היקום ואישתו (הכיבוש, הדיסכותל ועוד), אם מדובר בסתם דברים שבא לו ולא בדברים שהוא מחויב אליהם ורואה אותם כמחייבים גם אחרים.
אגב, רבים מהפוסטמודרניסטים הם כאלה שלא מבינים את עצמם. הם מתכוונים לומר שהדברים לא הכרחייים ותלויים בהנחות יסוד, ובמקום זה הם אומרים ששום דבר לא נכון, והכל נרטיבים ושאר הבלים. ברוב המקרים אלו סתם חוסר הבנות שלהם את העולם ואת עצמם.

נ' הגיב לפני 6 שנים

מעניין.

לגבי הסיבה לכך שהוא היה כ”כ תקיף והטיף רבות בנושאים שונים הוא מביא לזה הסבר בהמשך הספר (http://www.leibowitz.co.il/word/PDF/Leibowitz&Ravitzky_V.1.0.pdf – סוף 46 עד 48). הוא מסביר שהוא נלחם כי הוא באמת באמת שונא את זה, שלא כמו גלידה שהוא מוכן לראות אצל אנשים אחרים….

בכל אופן, תודה רבה ואני נוטה להסכים איתך

השאר תגובה

Back to top button