אני שקרן
רק הערה קטנה שעולה לי (כרגע) על השיעור של אתמול :
לפי מה שאמרת, המשפט ״אני שקרן״ אומר שכל מה שאני אומר שקרי, ולכן גם המשפט הזה שקרי וזה יוצר פרדוקס, אבל בסוף רואים שאין פרדוקס בגלל ש״אני לא שקרי״ = יש לפחות משפט אחד שלי שהוא אמת וזה לא חייב להיות המשפט הזה.
לא הבנתי למה אתה פוטר את הפרדוקס הזה בדרך כה רחוקה ועקיפה. אתה מניח שאני שקרן=כל המשפטים שלי הם שקריים, אבל זה לא נכון. ״אני שקרן״ = ״בדרך כלל אני אדם שמשקר״, כי ברור שאף אחד בעולם לא משקר תמיד אין ספק, ולכן אפשר לומר שהמשפט הזה שהוא אומר על עצמו (אני שקרן) אמיתי וכלומר שפעמים קרובות הוא משקר אבל כאן לא.
ובעצם גם ״כל תושבי כרתים הם שקרנים״ אני לא רואה בזה פרדוקס (גם בלי להגיע לפטרון שלך), כל תושבי כרתים הם בדכ שקרנים אבל מה שאני אומר עכשיו הוא אמיתי.
זה דיון סמנטי שלא ממש משנה. השאלה היא בהנחה ששקרן הוא מי שמשקר בכל דבר, האם נוצר פרדוקס או לא? אם זו אל המשמעות של המילה "שקרן" אז תשתמש במילה אחרת. אין מטרתנו כאן לברר משמעות של מילה אלא לדון בפרדוקסים.
אאא הבנתי הבנתי תודה.
המשפט ״אני יפה״ או ״אני שמן״ האם זו התייחסות עצמית ?
לא ממש (לפחות במובן שאני מדבר עליו). כי היופי והשומן מתארים את הגוף והטענה נטענת על ידי הרוח. "אני חושב" (כמו בקוגיטו) ואולי גם "אני חכם" אלו יותר התייחסויות עצמיות במובן שלי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer