בידוד והידרדרות כלכלית
אני מודה שאני שואל מרגשות ופחד, ודווקא מפני זה אשמח לדעת.
כל שלב במלחמה הביאני לדאגה כלכלית (איני נמנה עם האמידים במדינה) בפרט אחרי המתקפה בקטאר ובפרט כשאני רואה את דברי ר"ה אלו: שלמה טייטלבאום ynet:
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודה כי ישראל נמצאת במצב מדיני קשה מול אומות העולם, ואמר: "אנחנו נצטרך יותר להסתכל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים" (משק שנשען על עצמו – ש"ט). בכנס החשב הכללי בירושלים הוא אמר כי "ניתקל במחסומים מסוימים בסחר העולמי, אנחנו בעולם מאוד מאתגר. אנחנו יכולים למצוא את עצמנו במצב שבו תעשיות הנשק שלנו יהיו חסומות אנחנו נצטרך להיות אתונה וסופר ספרטה. אין לנו ברירה. לפחות בשנים הקרובות ניאלץ להתמודד עם ניסיונות הבידוד הללו. מה שעבד עד עכשיו, לא יעבוד מעכשיו".
אני מודע לצורך לנצח אבל מודה שנוטה לוותר על זה לטובת היציבות ולמנוע בידוד מדיני וכלכלי..
מה כבודו חושב על כך?
לכבודי אין עמדה כי אין לי די מידע.
אבל יש לך עמדה שכתבת כמה פעמים שחשוב להמשיך ולא לעצור עד להשמדת חמאס בכל מחיר או כפי שכתבת "להמשיך לטבוח אותם ולא להפסיק עשרות שנים". איך קרה פתאום שאין לך עמדה בסוגיה הנוגעת לזה ישירות?
וואו, קושיה עצומה. מציע שתנסה/י לענות לבד ואתקן אם יהיה צורך. מניח שאם היית חושב/ת חמש שניות לפני הכתיבה לא היית כותב/ת.
מודה שלא הבנתי ואנסה לשאול אחרת. האם אתה חושב שיש להמשיך את המלחמה ולטבוח בהם עשרות שנים עד לניצחון הסופי כפי שסברת בעבר או שאינך בטוח ואולי עדיף להפסיק לאור המחירים כפי ששאל ניסים?
טענתי הייתה עקרונית, בעיקר מוסרית וגם אסטרטגית: יש להמשיך ולחסל אותם עד לכניעה, גם אם ייקח שנים. אין להירתע מהרג אזרחים וגם לא מגורל החטופים ולא נכון לסיים את המלחמה.
כמובן שזה נאמר עקרונית, רק אם הדבר אפשרי. הרי אין לי מידע קונקרטי. אם יתברר שאין לנו יכולת להכניע אותם, למשל אם החיילים שלנו שבורים, אין תקציב, או אם המחירים שנשלם בעולם כבדים מדיי, ברור שיש לקחת את השיקולים הללו בחשבון. זה כמובן תלוי כמה זמן יימשך העניין ומה מונח על הכף מבחינת העולם.
כתבתי כאן משהו שאינו מובן מאליו? וכי חשבת שאני בעד להתאבד קולקטיבית למען המשך המלחמה בכל מחיר? אני נוהג לציין בד"כ שאין לי מידע ודבריי אמורים רק במישור העקרוני. אבל זה מובן מאליו גם לו לא הייתי מציין זאת.
הבנתי. היות שלך אין מספיק מידע (וודאי שגם לי אין) עלינו לסמוך על מקבלי ההחלטות. האם אתה סומך עליהם? האם לדעתך נתניהו שיש לו מספיק מידע אכן מקבל את ההחלטות הנכונות לטובת הכלל?
עקרונית לא. אבל במקום שאין לי חשש שהאינטרס שלו מנוגד ולדעתי נראה שהוא גם פועל נכון, נטל הראיה הוא על המבקרים. הם ממש לא הרימו אותו, ובכל זאת יש להם עמדות מאד נחרצות לגבי דרך הפעולה ל הממשלה והצבא, כשדי ברור שאין להם יותר מידע משלי.
ראוי להזכיר כאן את קביעת ועדת החקירה לגבי פרשת הצוללות וכלי השיט שלפיה "על יסוד התיאור המפורט לעיל, בהודעת האזהרה שנמסרה לו צוין כי מר נתניהו סיכן את ביטחון
המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל." איני חושב שאדם שפוי היה סומך על ראש ממשלה כזה אפילו בהחלטות רגילות ולא כל שכן בהכרעות לגבי מלחמה הרת גורל.
כנראה אני לא שפוי. מן המפורסמות הוא שהשפיות היא תכונה ייחודית של חברי כת הרל"ב, וביטויה המזוקק ביותר הוא התייחסות למכתב אזהרה של ועדת חקירה שמסתמך על בדיקה מקדמית כשהוועדה לא סיימה את חקירתה כמוסמכת יותר מזו של רשויות החוק. חלק מאותה שפיות היא להתעלם מחלקו של בוגי יעלון שקיבל גם הוא מכתב אזהרה מה שלא מפריע לו לככב במחאות נגד ביבי. ועוד היבט שפוי במיוחד הוא עצם ההשוואה: גם אם ביבי פשע בצוללות זה היה בגלל אינטרס כלכלי ברור. מכאן לעבור לחשד שהוא פועל נגד האינטרסים של המדינה, רוצח חיילים שלנו ואזרחים עזתיים כשאין לו שום אינטרס נראה לעין (להיפך, האינטרס שלו הוא להחזיר את החטופים). בשפיות כה נישאה אכן לא ניחנתי.
איני מזהה את תוכן הטענה מאחורי הסרקזם. לא עסקתי בהליך משפטי ולא הבעתי אמון בבוגי יעלון אלא התייחסתי לאמון שאתה רוחש למנהיגותו של ראש הממשלה. אדם שפגע בביטחון המדינה למען אינטרסים כלכליים לא ראוי לאמון ואינו כשיר להנהיג מדינה מבחינה מוסרית וערכית ולכן המשפט שלך "אין לי חשש שהאינטרס שלו מנוגד" אינו מוצדק.
הבנתי. אני אכן מבזבז את זמני. אתה לא טורח לקרוא ולהתייחס לטיעונים. אז כאן סיימתי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer