בין רצח צ'ארלי קריק לפרוצה שהותקפה
כתבת בטור של "בין אשמה לאחריות" ואני מצטט:
אם יש אישה שלבושה באופן בוטה והותקפה או הוטרדה מינית יש לה אשם תורם במה שקרה לה. הטענה שזכותה של האישה ללכת איך שבא לה, גם אם היא הייתה נכונה (ולדעתי היא לא), רלוונטית רק לשאלת האשמה. אבל שאלת האחריות בעינה עומדת.
איך תתייחס למקרה של רצח צ'ארלי קריק, שהיה מאוד בוטה וקיצוני בדעותיו ודאג גם להעמיד אותם מעל לכל במה, ביחס לאחריותו לרצח של עצמו?
האם אתה משווה את זה לאשה שלבושה באופן בוטה והותקפה?
כי אני יודע שמאידך, אתה תומך בחופש ביטוי מוחלט (אתה מדבר גם על הכחשת שואה וכל סוג של דעה שצריך לתת לה במה).
ובהנחה שלדעתך יש לו אחריות,
לדעתך זה צריך להילקח בחשבון משפטית?
למשל, לחנון את הרוצח מעונש מוות הצפוי לו?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
בעידן של היום, שבו הרשתות החברתיות מכניסות את המח שלנו לבועה, מחקרים מדגימים איך המח והדופמין מתגייסים כולם לטובת הדעות שמתאימות לנו, ואיך הקיטוב והשנאה מתגברים בעקבות כך, עד כדי סקר שהראה ש 50% מהאמריקאים לא יחתנו את ילדם עם הצד השני (בניגוד ל 3% בסקרים מפעם) –
מבחינת הדחף והעוצמה, אני חושב שאפשר להקביל את היצר המיני, לשנאה הפוליטית.
ושניהם מגיעים כיצר כמעט בעל כורחו של הבן אדם.
מהצד של קריק, חשוב להדגיש שהוא מנומק ועדין, אבל גם תועמלן וקונספירטור.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer
