ביעור ספרי מינות
שלום וברכה
במסגרת הנקיונות לפסח וביעור החמץ, עלתה לאדם אחד שאלה על ניקיון רחב טיפה יותר – ביעור ספרי ע"ז, אבל למרבה הצער הספרים לא היו שלו. הוא שאל רב האם מותר לגנוב ממנו את הספר, והוא לא יידע מכך. תשובתו הייתה 'תשאל את רחל אימנו'.
אני מבין ממנו שמותר. זכורני שכתבת פעם על מקרה דומה, שהשאלת ספר לבחור ישיבה, והמשגיח איבד את הספר לדעת, וסוף הסיפור היה שהוא שילם לך את מחירו.
אשמח לדעת מה הטעמים ההלכתיים בנושא זה, לחייב בתשלום.
אם הספרים הם ע"ז ממש אז זה איסור הנאה ואין בזה גזל ולא נזק. ובוודאי הווי הסרת מכשול. במצב כזה מצווה לכפות את חברו על המצוות, ועד שאתה כופהו בגופו כפהו בממונו. אבל אני מניח שלא בזה מדובר, ואם זה לא איסור להדיא אז אסור. ואפילו אם החבר סבור שזה לא אסור ואתה סבור שכן אז אסור. אין שום צורך למקורות וטעמים כאן. זה איסור גזל/מזיק.
הרב יכול לתת דוגמה למה כן מותר?
למשל הברית החדשה?
לא חושב שהברית החדשה הוא חפץ פולחן שאסור בהנאה. לגבי ההיתר לקרוא בו, כתבו כמה פוסקים שמותר ןצורך לימוד (היסטוריה למשל).
לא לשכוח תוס’ סנהדרין סג ב שאין ציווי לגוי שלא להאמין באמונת השילוש וממילא גם אין לפני עיוור על זה מבחינתנו רק לנו יכולה להיות בעיה כלשהי של סרך ע’’ז
אמנם אין דעת הרמב’’ם כך
זה לא כל כך פשוט עובדתית השילוש הוא אמונה לא נכונה, בלי קשר לריסור להחזיק בה. לכן יש מקום רב תטענה שישבזה לפני עיוור. מעבר לזה, כאן מדובר על ספר אצל יהודי ולא אצל גוי.
יש דבר כזה לכפות על המצוות ביחיד? הקצות כותב שכל הרשות של ב"יד לכפות על המצוות היא מדין שליחותיהו.
בפשטות כן. ראה קצוה"ח ונתיה"מ ומשובב בחו"מ סי' ג.
אז אם הספר שאולי הוא היותר שייך למינות, לא נחשב עז, מה כן נחשב? ועוד אשמח לדעת, האל כפייה על מצוות לא שייכת דווקא לבית דין? או שמא אפילו אדם פרטי יכול לכפות על המצוות? כי אם כן, אנחנו קצת בבעיה עם מחללים השבת, ושאר עוברי עבירות…
סליחה, לא ראיתי שהשבת לשאלה האחרונה.
מה שמשמש לפולחן בפועל.
גם אם אדם פרטי יכול לכפות, היום לא שייכת כפייה (אין כפייה על מי שלא מאמין, ואין אפשרות לכפות בחברה שלנו גם על מי שכן מאמין) ולכן אין שום בעיה. אגב, גם אם זה דין על בי"ד אתה יכול לשאול מדוע לא כופים היום.
אשמח לדעת מה המקור, שאיסור הנאה אני יכול לכפות; ומשהו שיכול להיות בו איסור לא תתורו, או שאר האיסורים וההרחקות המוזכרים במסכת ע"ז ובשבת בפרק כל כתבי, אינני יכול.
תודה
מענין לענין באותו ענין-
(סליחה מראש אם אני מטריד את כבודו בזוטות) האם על פי הלכה מותר ללקוט פירות משדה בשנת שביעית גם אם בעל השדה לא שומר שמיטה?
ישראל,
על כל איסור ניתן עקרונית לכפות. אין הבדל בין איסור הנאה לאיסור אחר. השאלה האם האיסור מוסכם וברור, והאם בימינו שייכת כפייה.
יחיאל,
איך זה קשור לכאן?
שמור ונעבד לרוב הדעות לא נאסרו, ולכן להלכה עצם העבודה שלא כדין בשדה אינה אוסרת את הפירות. אמנם אם בעל השדה לא הפקיר את פירותיו לא ברור האם מבחינה ממונית הם הפקר. זו מחלוקת האם התורה הפקירה או שמצווה עלינו להפקיר (מבי"ט והחזו"א מול ב"י). מכיוון שאלו דיני ממונות לדעתי ראוי להחמיר כי המוציא מחברו עליו הראיה.
סידור נוצרי זה דוגמה טובה?
כמו שראיתי אחת שהתפללה מ-daily prayer book
נראה לי שבהחלט.
בהנחה שנצרות היא ע"ז כמובן.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer