גבולות המידתיות בעזה
שלום הרב,
- לפי הדיווחים (יולי 2025) היחס בעזה עומד בערך על לוחם חמאס אחד לכל 1–1.5 אזרחים שנהרגו – נתון דומה או נמוך מזה שנרשם במבצעים מערביים באפגניסטן ועיראק, אך עדיין מעורר ביקורות עזות בעולם. אם כי יש הערכות של גורמים זרים על יחס גרוע יותר שמגיע עד ל 1 ל 4.
- במקביל מתרבים דיווחי-רעב בעזה, וישראל מגבילה את אופן חלוקת הסיוע כדי להבטיח שלא יגיע לידי חמאס (GHF), אך חמאס עצמו מנסה ומצליח לפגוע בחלוקת הסיוע החדשה של ישראל כדי להביא לחזרה למתווה הישן שבו חמאס שולט בסיוע. כתוצאה מכך משבר הרעב מחריף.
- עד כה נהרגו כ60 אלף אנשים בעזה, ונפצעו כ110 אלף. יש כ100 הרוגים ליום לחימה בעזה.
לאור זאת האם לדעתך אנו כבר מתקרבים לגבול המידתיות? או שעדיין רחוקים ממנו? האם לדעתך צה״ל עושה מספיק כדי לצמצם פגיעה בחפים מפשע ולמנוע רעב?
תודה רבה,
רחוקים כרחוק מזרח ממערב. גבול המידתיות הוא הריגת כל תושבי עזה או חיסול דה פקטו של חמאס. המספרים הללו חסרי כל משמעות לדעתי.
אין לי מידע, אבל אני מתרשם שבהחלט נעשים מאמצים חזקים לא לפגוע בלא מעורבים.
אז אם אני מבין אותך נכון אין גבול מידתיות במלחמה שלנו עם חמאס בעזה (כי גם אם נצטרך להרוג שם את כולם כדי לחסל את חמאס, זה עדיין יהיה בגדר גבול המידתיות). איך זה מסתדר עם מה שכתבת במקומות אחרים שצריך להתחשב בשיקולי מידתיות גם כשנלחמים בקולקטיב רודף? כלומר שאמנם מותר לפגוע בחפים מפשע לצורך הריגת מחבלים כל עוד החפים מפשע שייכים לקולקטיב הרודף, אבל קיים גבול כלשהו שהחל ממנו הפגיעה בחפים מפשע תהיה בלתי מידתית.
ועוד, למה המספרים האלו חסרי כל משמעות לדעתך? (ולאיזה מספרים התייחסת?)
אהלן הרב מיכי
מה הכוונה ״גבול המידתיות הוא הריגת כל תושבי עזה או חיסול דה פקטו של חמאס״ ?
המספרים חסרי משמעות בעיניך כי אין אפשרות אחרת להשיג את המטרות של המלחמה (שהן כמובן מוסריות/הכרחיות) תוך כדי שמירה על בטחון חיילנו מבלי להרוג את הכמות שאנחנו הורגים של אנשים חפים משפע (למרות שהכמות הזו יכולה להיות אינסופית ולא פרופורציונלית ביחס למחבלי חמאס )?
האם אמירה שאומרת נשטח את כל עזה (תוך כדי הריגת כל החפים מפשע כדי לא לסכן אפילו לא חייל אחד כי בהנחה שאם נתעסק בצמצום הריגת חפים מפשע זנה ודאי יבוא על חשבוננו גם אם זה יהיה יחס של 1 למיליון ) אם לא תתפרקו מנשקיכם ותחזירו את החטופים היא אמירה לגיטימית בעיניך מבחינה מוסרית ?
זה שיש גבול לא אומר מהו.
לדעתי בהקשר של עזה אם נדרש חיסול כולם כדי לחסל את חמאס זה עדיין בתוך הגבול. לעומת זאת, אם מניעת נפגע אחד תדרוש הריגת מאה אלף בלתי מעורבים זה מעבר לגבול.
אורן, התייחסתי למספרי הנפגעים האזרחים שמצוטטים תחת כל עץ רענן.
Ysd, ראה תשובתי לאורן. ברור שאני מדבר על השגת מטרות המלחמה ולא על מניעת פיגוע.
יורשה לי להציע את גבולות המידתיות: לאחר שחמאס יושמד עד האחרון שבהם, וכל תושבי עזה (איך פרקטית יבוצע הדבר, אין לי מושג) יצהירו שמעתה ואילך היהודים אינם אוייבים וכך הם ינהגו למעשה, פעולה מלחמתית נוספת, תחשב בלתי מידתית. לא לפני כן.
לרב מיכי
האם אתה מקבל את הביקורת שיש להרבה ישראלים שהם לא מבינים למה אנחנו צריכים לסכן את החיילים כדי שכמה עזתים לא ימותו? למה שולחים אותם לפשיטות על איתורים שיש בהם ספק מטענים/מחבלים במקום להפציץ מהאוויר הכל? למה אנחנו מוכרחים לשלם בדמנו מחיר כבד כדי להשיג את מטרות המלחמה אם יש לפנינו אפשרות לא לשלם את המחיר הזה אלא שרק הצד השני ישלם אותו(במיוחד שאם הוא רוצה אז שיתפרק מנשקו יחזיר את החטופים וסאלאמת האירוע נגמר לא ניגע בהם)?
אני יכול להגיד מההיכרות שלי הן בתמרון בעזה והן בתמרון בלבנון שכל הנופלים(למעט תקלות מבצעיות ) היו מזה שנכנסנו לאיתור כדי ״לטהר״ אותו למה למה לא להפציץ הכל (אמנם הרבה פפעצים זה בגלל חוסר בתחמושת אבל לא רק )?.
אני מסכים עקרונית שלא צריך לסכן חיילים, אבל הביקורת הזאת לא מדויקת. גם בגלל החוק הבינלאומי והעולם, וגם בגלל שבמקרים רבים זה נעשה משיקולים מבצעיים. צבי סוכות בדק פעם לעומק את הטענות הללו, והבאתי כאן בעבר את מאמרו בעניין.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer