גדרי לימוד תורה
שלום רב ! יש לי שאלה בבקשה :
בשיעור א של הקורס למדנות ישיבתית אתה אומר שאתה מסכים עם התפיסה הישיבתית הרואה את ניתוח הסוגיא כתכלית בפני עצמה וההלכות הן רק נ״מ, ואתה מביא הוכחה שבכלל לימוד תורה רק כדי להגיע להלכה, ובמילים אחרות לימוד תורה אליבא דהלכתא, זה לא לימוד תורה באמת.
זה פעם ראשונה שאני שומע דבר כזה, ולכן רציתי לשאול שא״כ לפי תפיסתך כל האברכים שלומדים בכולל הלכה רק לימוד אליבא דהלכתא כגון לעבור על הגמרא רשומים טור ב״י לדעת מה ולמה נפסק בשו״ע, הם בעצם לא באמת לומדים תורה ? וכגון רב כמו הרה״ג עובדיה שלמד ״כל״ חייו לימוד אליבא דהלכתא היא בעצם ״אף פעם״ לא למד תורה באמת ????
ביותר קיצוניות, האם יש לברך ברכת התורה על לימוד כזה ?
תודה !
שלום רב.
אכן, בעיניי זה לא לימוד תורה. הרי בזה חייבות גם נשים, למרות שהן פטורות מתלמוד תורה.
בעניין זה, ראה מאמרי ב'צהר' שמופיע באתר:
https://mikyab.net/כתבים/מאמרים/מבט-על-לימוד-תורה-לנשים-ולמדנות-נשית
הבנתי .
אז הרב אתה רואה (בהקשר על מה שכבר דיברנו בתחילת השבוע) ! אתה אומר שזה לא לימוד תורה, ורבנים אחרים אומרים שזה בעצם עיקרו של הלימוד תורה.
אז במקרה כזה מה אני עושה ?? את מי אני שומע ?
איך אני יודע מי צודק ?
כמו שכתבתי לך אז, רואה את הטיעונים של הצדדים ומגבש עמדה.
נכון אבל שני גדולים עומדים בכל צד, איך אוכל אני להכריע ביניהם ?
אחזור עוד פעם אחרונה: בדוק את הטיעונים ותכריע לפי מה שאתה מבין. אין מישהו אחר שיעשה זאת במקומך.
ראה גם בטורים 328, 247-8 באתר שלי,
אאא הבנתי, תודה רבה רב מיכי זה מאוד עוזר לי תודה
ערב טוב רב,
האם אתה מכיר את הרב משה אביגדור עמיאל זצל ?
ואם כן, מה אתה חושב על ספריו ודרכו בלימוד ?
בהחלט מעניין. שווה ללמוד את ספריו
רב, בשיעור אתה אומר שלכתוב ״שלחן ערוך למדני״ זה יהיה באמת עבודה נפלאה ביותר.
האם ספר מדות לחקר ההלכה של הרב עמיאל הוא בעצם שלחן ערוך כזה שממיין את הנושאים לפי עקרונות ומושגים למדניים ולא לפני תכנים ?
כתבתי שם שיש כאלה. אבל זה לא מבוסס על מיון מלא, ולא באמת מאפשר למי שתקוע בשאלה לחפש פתרון. לכן זו רק אנקדוטה ביחס לפרויקט השלם.
רב בעצם מה מרשים אותך יותר בין מי שבקי בכל התורה כולה יודע הלכות על בורין ויודע לפסוק וכו וכו, לבין מי שיודע פחות אבל מעמיק יותר למדן כזה שהולך עמוק בסוגיא וכו וכו ?
ואם תאמר שהשני מרשים אותך יותר, כבר אמרה הגמרא שסיני עדיף, לא ?
אולי יש מאמר שלך שמבהיר את הסוגיא הזאת של סיני ועוקר הרים מי עדיף ??
בימינו החשיבות של עוקר הרים גדולה הרבה יותר,כי המידע נגיש בספרים ומאגרים וממופתח היטב. כבר כתבו כמה פוסקים שהיום אין איסור שוכח דבר ממשנתו (ר"ח מוולוז'ין) ואין דין רבו מובהק (רמ"א) בגלל שהמידע מצוי בספרים.
מעבר לזה, היום נכון יותר למגרס איניש והדר למיסבר,ולא כמאמר חז"ל למיגמר והדר למיסבר.
הבנתי תודה.
עוד שאלה, למה אתה מתכוון כשאתה כותב בספר ישלח שרשיו ״ספירה הנומטיבית״, מה זה ?
ספירה זה תחום חשיבתי-מושגי. ספירה נורמטיבית עוסקת בראוי ולא ראוי, בעד שהספירה העובדתית עוסקת במה שקיים
רב לא הבנתי, מה אתה סופר ? 1 2 3 ? ו״ראוי ולא ראוי״ למי ? על מה מדובר ? לא מצאתי מידע באינטרנט.
וגם, מה זה ״תורת המשפט״, לפעמים אתה מגדיר דבר וכותב ״לפי תורת המשפט של ימינו״. מה זה ?
זה לא מלשון לספור, אלא מלשון סביבה. ספירה נורמטיבית היא סביבה נורמטיבית או שדה נורמטיבי. sphere.
תורת המשפט היא התיאוריה של המשפט, מטא משפט.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer