דברי פרופ' שנאן על חז"ל

שו”תקטגוריה: אמונהדברי פרופ' שנאן על חז"ל
y שאל לפני 6 שנים

שלום לכבוד הרב.
יש סרטון שמשתמשים בו המסיונרים הנוצרים, בו פרופ’ שנאן, שהוא דתי, “מודה” בכך שהיהדות של היום היא לא היהדות של התנ”ך.
בין היתר הוא אומר שבתנ”ך רואים שלא היתה בעייה לשאת נוכריות כיוון שהיהדות הולך אחר האב ולא אחר האם, אך אצל חז”ל זה בדיוק הפוך.
הוא גם אמר שאם משה רבינו היה מגיע היום הוא לא היה יודע מה זה תפילין.
מה הרב אומר על כך?

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 6 שנים

יפה ששנאן זכה לכוין למה שכתבתי בכמה מקומות. אכן ההלכה של היום שונה בתכלית ממה שהיה מקובל פעם. ולכן? כבר כתבתי לא פעם שהמחוייבות לא תלויה באותנטיות (כלומר בזה שהדבר ירד מסיני). גם אם ההלכה המאוחרת התפתחה מתוך מה שקיבלנו שם היא מחייבת. הרמב”ם עצמו כותב (בתשובה הידועה לרבי פנחס מאלכסנדריה על תחילת הלכות אישות) שרוב מוחלט של הדרשות שבידינו הן הלכות שנוצרו במהלך ההיסטוריה ורק כמו שלוש או ארבע ניתנו בסיני.

Y הגיב לפני 6 שנים

אני לא מבין.
דברי הרב שנאן לכאורה רחוקים שנות אור מדבריך.
הוא טוען שמשה רבינו לא הניח תפילין.
הוא טוען שההלכה בעניין היוחסין *הפוכה* לחלוטין ממה שאמר אלוקים ולא שהיא התפתחה ממנו.
לגבי הלכות שהתפתחו מגרעין מסוים שניתן בסיני זה בסדר גמור, אבל הפך התורה 180 מעלות? שתפילין זו המצאה מאוחרת? היש לך “לא תוסיפו ולא תגרעו” גדול מזה?

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

אין לי שום בעיה עקרונית עם הטענה שמשה לא הניח תפילין (או שכן או שלא, אבל זה ממש לא בעייתי לדעתי). וכך גם לגבי יוחסין. מה שקובע הוא מה שהתקבל לאורך הדורות.

y הגיב לפני 6 שנים

אם היה מתקבל לא לשמור שבת זה היה בסדר?
לגבי תפילין מדוע לא עוברים בו על “לא תוסיפו” לכאורה זה עונה על כל הגדרים ההלכתיים של האיסור.

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

מה פירוש מתקבל? אם זה היה הפירוש שהיה ניתן לתורה ודאי שזה מה שהיה מחייב. ראה רמב”ם רפ”ב מהל’ ממרים שכותב זאת בפירוש. כך התקבל עין תחת עין ממון למרות שכתוב שזה עין ממש.
הוספה היא הוספת מצווה מעבר למה שכתוב ולא פרשנות אחרת של מה שכתוב.

y הגיב לפני 6 שנים

1) בוא נניח לצורך הדיון שמשה לא הניח תפילין.
כעת אשאל שלוש שאלות:
א) כיצד דבר כזה יכול לחייב אותי, הרי בודאי שלא לזה כיוון הקב”ה, ומה בכך אם אפשר להכניס את זה איכשהו לתוך הפסוקים?
ב) כיצד חכמי הדור שבו הומצאו התפילין הרשו לעצמם לעשות זאת? הרי הם ראו שהדורות הקודמים מעולם לא הניחו תפילין, לכאורה הם ממש עברו על בל תוסיף.
ג) האם כיום שאנו יודעים שמשה לא הניח תפילין (כביכול) אין עניין עצום לבטל אותן? כדי להתקרב לתורת משה האמתית.
2) כיצד יחוס הולד נתון לפרשנות בתוך הפסוקים. לאורך התנך רואים שזה אחרי האבא אז לפחות פה זה ודאי בל תוסיף.

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

הפניתי אותך לרמב”ם רפ”ב מהל’ ממרים. הסתכלת שם? נראה לי שלא. קודם תקרא ואז תשאל מה שלא ברור.

y הגיב לפני 6 שנים

אכן מחילה.
כעת הסתכלתי ולא הבנתי כיצד זה עונה על השאלה.
הרי הרמב”ם אומר שאם ירחיבו את איסור בשר בחלב (שזה נגד מע”פ השמועה) הרי זה בל תוסיף.
לכאורה זה בדיוק המקרה בתפילין, כיצד עמד בית דין ביום מן הימים והחליט שצריך להניח תפילין בעוד מעולם לא היה יהודי שהניח תפילין לפני כן, ועוד קובעים את הדבר לחובה וטוענים שההלכות של צבע שחור וכו’ זה הלל”מ.
אולי אפשר למקד יותר את הסעיפים הרלוונטיים ברמבם כי הרוב עוסק שם בתקנות.

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

ראשית הרמב”ם כותב שם שכל בי”ד בכל דור יכול לפרש את התורה אחרת מקודמיו. אמנם בהלכה דרבנן יש דרישה שצריך להיות גדול בחכמה ומניין, ועדיין בי”ד מאוחר יכול לשנות. משמעות הדבר היא שהתורה שבידינו לא אמורה להיות התורה שקיבל משה בסיני, יען כי יש בה הרבה תוספות מאוחרות ושינויי מסורת. כמדומני שהבאתי את הדרשה של ר”G בשבת סד לגבי “הדוה בנדתה” כדוגמה לכך.
שינוי כזה או פרשנות שונה לא נחשב בל תוסיף. הבי”ד המאוחר סבור שקודמיו טעו בפירוש התורה ולכן מפרש אחרת. הוספה היא הוספת מצווה מעבר למה שבי”ד סבור שהתורה כוללת. וזאת רק לשיטת הרמב”ם שעל מצווה שמוסיפים חכמים יש בכלל בל תוסיף. הראשונים חלוקים בזה (ראה רשב”א ותוס’ ר”ה טז רע”ב).
כעת בכל שינוי לעומת הדורות הקודמים כדי לקבוע שיש בו בל תוסיף או תגרע יש לבחון מה בי”ד עשו לשיטתם, ולא די בכך שהם שינוי מול דורות קודמים. אם בי”ד מגיע למסקנה שיש רק 10 אבות מלאכה אז זכותו וחובתו לקבוע את כל הלכות שבת אחרת. אבל הם עושים זאת מפני שלדעתם זה מה שהתכוין הקב”ה בסיני, ולא כדי להוסיף או לגרוע. בזה אין בל תוסיף ולא בל תגרע.
ר”ת נכדו של רש”י שינה את מבנה התפילין ואת זמני היום (שקיעה), ואף אחד לא טען שיש בזה בדל של בל תוסיף או תגרע.
כעת על כל שאלה שלך יש לדון לגופה, אבל העיקרון ברור. וגם אם הרמב”ם כותב שעיקרון כלשהו ירד מסיני אני לא חייב להסכים. הדרשה של בשר בחלב יוצאת מכפילות של שלוש פעמים במקרא “לא תבשל גדי בחלב אמו”, ואפשר לדרוש זאת אחרת ממה שחשבו פעם. אין בזה שום בל תוסיף אלא אם מחליטים שיש הלמ”מ שכך יש לדרוש זאת. אגב, דומני שגם את זה הזכרתי, הרמב”ם עצמו כותב שכמעט כל הדרשות שבידינו התחדשו לאורך הדורות ולא התקבלו מסיני (למעט כמו שלושה או ארבעה). כך גם לגבי “והיו לטטפת בין עיניך”, שיכול כל בי”ד לפרש ולדרוש כהבנתו ולחלוק על כל מה שחשבו קודמיו. כמובן שאם בי”ד יחשוב שזו הלמ”מ הוא לא יעשה זאת, אבל זכותו להחליט שזו לא הלמ”מ ולפרש כהבנתו.

בשולי דבריי אעיר שאיני יודע אם לזה (כלומר למה שהבאת בתחילת דבריך עם השימוש בדברי שנאן) התכוונו כאן אלו שהזכירו את הסרטים הנוצריים ה”מעמיקים”, אבל אם כן אז כמו שחשדתי באמת מדובר בחוסר הבנה.
נכון שלצערי שותפים לטעות הזאת גם יהודים רבים (כולל ת”ח), אלו שאוחזים בתפיסות הילדותיות שכשאומרים שתושבע”פ ירדה מסיני מתכוונים לכל פרטי ההלכה שבידינו שמשה קיבלם מסיני. זו כמובן שטות גמורה וחסרת שחר. לכאורה היא מועילה בהתמודדות מול ביקורת על המסורת, אבל כאן תוכל לראות מדוע נזקה רב על תועלתה. זאת כמובן מעבר לזה שאין זו אמת (ראה בטור 21 שלי כאן על שק”ק).

y הגיב לפני 6 שנים

שלום לכבוד הרב, ותודה עצומה על המענה פה ובשירשורים במקבילים.
אשתדל להיות כאן ענייני יותר.
לגבי הייחוס שבתנ”ך הולך אחרי האבא ועל פי חזל אחרי האמא.
פרופ’ שנאן טען שזה שינוי שהכניסו חז”ל נגד התורה.
מהי ההצדקה לשינוי כזה? לכאורה כששינו ידעו שלא לזה כיוון ה’ ושמעולם לא נהגו כך..

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

אני צריך לראות את הטיעונים ואת המקורות ואז אוכל להתייחס.

y הגיב לפני 6 שנים

https://m.youtube.com/watch?v=D5N4pB2KI0c

ישי הגיב לפני 2 שנים

הרב?

אברהם הגיב לפני 8 חודשים

“אלו שאוחזים בתפיסות הילדותיות שכשאומרים שתושבע”פ ירדה מסיני מתכוונים לכל פרטי ההלכה שבידינו שמשה קיבלם מסיני. זו כמובן שטות גמורה וחסרת שחר.” *תשובה*: מה לעשות שחזל אמרו שהגמרא והמשנה ניתנו בסיני?! ברכות ה ע”א: “ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: מאי דכתיב ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם? לוחות – אלו עשרת הדיברות, תורה – זה מקרא, והמצווה – זו משנה, אשר כתבתי – אלו נביאים וכתובים, להורותם – זה תלמוד. מלמד שכולם ניתנו למשה מסיני”. והרי זה לא יתכן שהגמרא מלאה -גם- בטעויות מדעיות או עיוות פסוקים מהתורה שאין סיכוי שיצאו מפי השם כמו: וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת.

זאת הפעם – מלמד שבא אדם על כל בהמה וחיה ולא נתקררה דעתו בהם עד שבא על חוה יבמות סג א. יתכן ששטות כזו נאמרה מפי הגבורה? יתכן שאדם הראשון בעל זברות או דובות פנדה? שהרי הם גם לא אומרים שכך מקובל מפי משה בסיני אלא הם למדו זאת מהפסוק… ואם זה הלימוד שלהם מפסוקים אז בר מינן

mikyab צוות הגיב לפני 8 חודשים

לא הבנתי את ההערה המוזרה הזאת. אמרתי שמי שמבין את חז”ל כפשוטם חושב באופן ילדותי. כוונתם לומר שיש להתייחס לתוצרי הפרשנות שלנו כאילו ניתנו כולם מסיני. מדובר על טענה נורמטיבית ולא היסטורית. זאת בניגוד לילדים העמארצים שחושבים שהכל באמת ניתן מסיני, מה שאין צורך להסביר שהוא שטות. הגמרא עצמה מתעדת כיצד ומתי נוצרו כל מיני דרשות והלכות דאורייתא (דוגמה בולטת ר”ע על “הדוה בנידתה” בשבת סד ועוד). הרמב”ם אומר שרוב הדרשות שבידינו הן יוצרות ולא סומכות. הרמב”ן ותלמידיו טוענים שאפילו גז”ש שאדם לא דורש מעצמו אלא אם קיבלה מרבו אינה מסורה לנו מסיני. ועוד ועוד. בקיצור הטענה שהכל ירד מסיני זה גם ילדותי וגם עמארצי.

נתעלמו ממנו מקראות מפורשים הגיב לפני 8 חודשים

בס”ד ב’ בסיון פ”ב

ראה שננתעלמו מפרופ’ שנאן מקראות מפורשים. מצוות תפילין מוזכרת בארבע פרשיות בתורה:שבהן נאמר ‘והיה לך לאות על ידך ולזכרון / ולטוטפות בין עיניך’ (שמות יג), ‘וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך’ (דברים ו), ובפרק יא: ‘וקשרתם אותם לאות על ידכם והיו לטוטפות בין עיניכם”.

בן איש מצרי ואישה ישראלית יצא ממצרים ‘בתוך בני ישראל’, ולעומתו יחד עם הנשים הנוכריות – מוציאים מעם ישראל בימי עזרא גם את ‘הנולד מהם’ (עזרא י,ג). לעומת זאת מתקבלת האבה רות שהצהירה: ‘עמך עמי ואלקיך אלקי’.

בברכה, אדמון עקביה ליעטמן-לדרר המאירי

Back to top button