דטרמיניזם

האם בעולם החומרי אין כלל וכלל מקום להיות האדם יוצר הסיבות (the first casuer) של מעשיו? אני די מטריאליסט בהשקפותיי אך מצד שני אני מתקשה לקבל את היות האדם רובוט מטריקס, אינטואיטיבית זה לא מסתדר לי.

אז תצטרך להחליט. החיים אינם גויאבה. יש לך תמיד את האפשרות לחלוק על חוקי הפיזיקה ואז הכל מסתדר עם הכל. אם זה נראה לך סביר יותר, ונכון בעיניך לעשות זאת כדי לשמר את העמדה המטריאליסטית – לבריאות.

לא הבנתי את תשובתך. אתה מתכוון שצריך לוותר על המטריאליזם (לקבל דואליזם-קיומו של רוח וכו'. כדי להמשיך באופן קונסיסטנטי להחזיק בכך שיש לי רצון חופשי?

אכן. לחלופין אתה יכול לוותר על חוקי הפיזיקה ואז גם חומר אינו בהכרח דטרמיניסטי.
זההכמו מי שרוצה לאכול טעים ובריא. לא עטבד, אלא אם תשלם יותר. המכפלה של טעם בריאות ועלות היא קבועה. שדרוג של אחד דורש ויתור באחר. כך גם אצלנו: מטריאליזם חוקי הפיזיקה ורצון חופשי לא הולך יחד.