האופן לאכוף ציות
אני לא מבין מדוע ההנחה שהעולם אידיאלי רלוונטית.
ההנחה שהעולם אידיאלי רלוונטית כי כיום לא ניתן להקנות לבית הדין סמכות להכות אותך על פי שיקול דעתו וכן בית הדין לא מתערב בתחומי או"ח ויו"ד.
אני גם לא מבין את החילוק בין העילות וגם לא מדוע הוא רלוונטי לשאלה.
ניתן לסבור שרק לגבי זכות אוניברסלית (להשיב את הגזלה) בית הדין יזקק לתביעה גם אם התובע לא מקיים הלכה, כי לא ההלכה היא זו שהקנתה לו את הזכות אלא הוא זכאי לה אף אם לא הייתה ההלכה.
לעומת זאת, לגבי זכות שחידשה התורה (מזונות) בית הדין לא יזקק לתביעה אם התובע לא מקיים הלכה, כי דווקא ההלכה היא זו שהקנתה לו את הזכות והוא לא זכאי לה אם לא הייתה ההלכה.
עקרונית בי"ד אמור להיזקק לכל תביעה בלי קשר לטיבו של התובע.
כלומר אסור לבית הדין להשתמש באי היזקקות לתביעה כסנקציה לכפות על המצוות?