הונאה בימינו

שו"תקטגוריה: הלכההונאה בימינו
אורן שאל לפני שנה 1

שלום הרב,
נניח שיש משחק כלשהו שבו מתנהלת כלכלה בין שחקנים שונים ברשת של חפצים שונים במשחק. החפצים בעלי שווי כספי אמיתי וגם שווי כסף משחקי. בתוך המשחק לפעמים מישהו מציע למכור או לקנות משהו והוא מוכן לעשות זאת במחיר X מתוך חוסר ידיעה שיכל לקבל מחיר טוב יותר. האם יש חובה ליידע שחקן כזה בטעותו, או שניתן לנצל את חוסר הידיעה שלו כדי לעשות רווח? (מבחינה מוסרית והלכתית).
בברכה,

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני שנה 1

מבחינה הלכתית, הבעיה היחידה היא אונאה. אם יש חפץ שיש  לו מחיר שוק אז יש איסור במכירתו או קנייתו במחיר שונה. אבל גם זה, כשזה נעשה בתוך המשחק איני חושב שיש בזה איסור. זהו משחק ומה שקובע שם הוא כללי המשחק. אני התלבטתי פעם במשחקי golden ball של ה-BBC (יש ברשת: https://g.co/kgs/YKdSrE). אנשים שם משחקים בדילמת האסיר, והאופציות הן לעמוד במילתך או להפר אותה. השאלה האם יש בעיה מוסרית באי עמידה במילתך? נדמה לי שלא. אלו כללי המשחק, מאותו טעם שכתבתי למעלה.
מבחינה מוסרית, ייתכן שיש בעיה בתוך המשחק. אלא אם מטרת המשחק היא לבדוק את יכולתך הכלכלית ויכולתך לברר מחירים. במקרה זה אם השני אינו מברר מחירים אז הוא נכשל במשחק ואין סיבה לסייע לו.

אורן הגיב לפני שנה 1

לעניין איסור הונאה, מה זה משנה שזה נעשה במשחק אם יש שווי אמיתי לחפצים הוירטואליים שם. אפשר לחשוב על זה כמו אספנים של קלפי NBA. כל קלף יש לו שווי ואספנים מחליפים ביניהם את הקלפים תמורת כסף או קלפים אחרים.

ועוד שאלה, הרי תמיד אפשר לתלות שאדם מוכר מתחת למחיר השוק כדי לעשות עסקה מהירה או שהוא צריך את הכסף מהר. לעיתים קשה למצוא קונה במחיר הוגן לחפץ כלשהו. האם צריך לחשוש לאפשרות שהוא עושה זאת מחוסר ידיעה בכל זאת?

מיכי הגיב לפני שנה 1

כנראה לא הבנתי את הסיטואציה. מוכרים חפצים במשחק, אבל הבעלות עוברת גם בעולם האמיתי? אז באיזה מובן מדובר במשחק? לא מבין.

בדיני אונאה, אם יש מחיר שוק אסור לך לקנות בפחות. בלי קשר לשאלה אם ההוא לחוץ למכור או לא.

אורן הגיב לפני שנה 1

קצת קשה להסביר, אבל בגדול מדובר במשחק שבו אוספים חפצים והם נשמרים לאורך זמן רב. ניתן למכור חפצים כאלה גם עבור כסף אמיתי.

לגבי דיני אונאה, מסתמא המוכר מוכן למחול לי על האונאה כדי שהעסקה תצא לפועל. הרי זה גם אינטרס שלו. ועוד שזכור לי שבדיני קידושין יש מושג שנקרא הנאתו קרובה שאומר שאם ההנאה מגיעה מהר יותר, זה מעלה את ערכה. אז למה פה זה לא כך? ועוד שדיני אונאה שייכים לחו"מ ולא ליו"ד כמו ריבית, ולכן לא שייך כאן ענייני שכר המתנה או קיצור המתנה.

הפוסק האחרון הגיב לפני שנה 1

ההונאה יכולה להיות גם מצידו. הוא לא גילה לך שהוא היה מוכן לשלם לך מחיר גבוה אף יותר.

mikyab צוות הגיב לפני שנה 1

אני לא מבין את הסיטואציה. אם החפצים נקנים באמת ויש להם ערך אמיתי, אז נראה לי שאין שום משמעות לזה שמדובר במשחק.
אם הוא מודע לזה ומוחל זה בסדר גמור. זה כמתנה על מנת שלא תהיה לך עליי אונאה.
המושג הנאתו קרובה מופיע בכמה מקומות ומשמעותו היא שהערך של הדבר קרוב אליו. לתת לעני צדקה כסף אין הנאתו קרובה כי צריך לתרגם את הכסף למוצרים. אבל לתת לו מזון הנאתו קרובה כי הוא מקבל ישר את הערך של הדבר. לא רואה קשר אלינו.

אורן הגיב לפני שנה 1

בשוק שבו שאר השחקנים לא מקפידים על איסור אונאה, יש עדיין תוקף לאיסור הזה?

mikyab צוות הגיב לפני שנה 1

בשוק כזה אין מחיר שוק.

אורן הגיב לפני שנה 1

למה אין מחיר שוק? נניח שיש חפץ X כלשהו שרוב האנשים מוכרים אותו במחיר Y ופתאום נתקלתי במישהו שלא כל כך מבין במחירים ומוכן למכור לי את החפץ הזה בחצי Y. כל מי שהיה פוגש בו לא היה חושב פעמיים ולוקח את העסקה המשתלמת הזו (כלומר אף אחד לא מקפיד על דיני אונאה), אבל עדיין יש פה מחיר שוק.

מיכי הגיב לפני שנה 1

אם יש מחיר שוק יש אונאה. אני לא רואה השלכה לעובדה שהרבה אנשים אינם ישרים ועובדים על התמימים. וכי משום שאוכלים שום יאכל גם הוא שום?

אורן הגיב לפני שנה 1

אבל התמימים עצמם יעבדו על תמימים אחרים אם ישימו אותם בסיטואציה כזו. אם מישהו מוכן לעבוד על מישהו אחר, למה שהמוסר יקנה לו הגנה שהוא עצמו לא מוכן לתת?

mikyab צוות הגיב לפני שנה 1

איך אתה יודע שהתמימים יעבדו על האחרים? אבל גם אם כן, זה לא אומר שמותר לעבוד על מי שעובד על אחרים. מותר לך לעבוד עליו כדי להתגונן מפניו אבל לא סתם לעבוד עליו כשזה אסור.

אורן הגיב לפני שנה 1

זה מזכיר לי מה שאתה אומר על העלמת מיסים או חיפוף בחוקים של המדינה כמו לעבור ברמזור אדום ברגל. בחברה שבה נוהגים לחפף בזה, תוקף האיסור מתרופף.

השאר תגובה

Back to top button