הזכרת קורבנות בתפילת מוסף ע"י טבעוני
שלום הרב,
אני טבעוני ולכן לא מעוניין שיבנה בית המקדש ובטח ובטח שלא בהחזרת סדר הקורבנות (למרות שלדעתי ראוי שגם אוכלי בשר לא יתאוו לדבר כזה). אפשר לנסות לשכנע אותי בחשיבות הקורבנות אבל בוא נניח הנחה סבירה שלא השתכנעתי.
שאלתי היא מה אני אמור להגיד בתפילת מוסף- "יהי רצון.. שנעשה לפניך את קורבנות חובותינו.." וכו'. זה שקר שאני לא יכול לאמר ולכאורה ע"פ הגמרא ביומא של ירמיה ודניאל שלא אמרו נורא וגיבור, יש ראיה שלא אמורים לבקש את זה?
ושמעתי שבני דודנו הקונסרבטיבים גורסים "שעשינו והקרבנו לפניך".
מה דעת הרב?
המונח "קרבנות חובותינו" יכול גם להתפרש על קרבנות כפי שיוגדרו אז (מהצומח, או בכלל לא). לכן זה לא נראה לי בעייתי. שדמם יהיה על קיר מזבחך לרצון נשמע לי יותר בעייתי.
אני בעוונותיי לא מספיק חזק ולכן אני רק צמחוני, אבל אני מתלבט באותה שאלה. רק אומר שאני לא רואה הרג בעלי חיים באותה צורה כמו עינוי שלהם. הריגתם יכולה להיות מוצדקת מטעמים מספיק טובים, אבל לא העינוי שהם עוברים בתהליך התעשייתי.
מה שאני עונה לעצמי הוא התשובה הבאה: כרגע זה לא אומר לי כלום ואני אפילו מתנגד. ייתכן שכשאחיה בתקופה שיש מקדש אבין מחוויה אישית מדוע זה כל כך חיוני. במצב כזה זה עשוי להיות מוצדק (ההריגה ולא העינוי). ייתכן שבמצב כזה הקב"ה ידאג לכך שלא יהיו קרבנות מבעלי חיים (כמו שכותב הראי"ה קוק). לכן אני מתכוון בתפילה שתחזור השכינה, ומה שהקב"ה יחליט שיהיה אז זה מה שראוי שיהיה. אני לא מקבל החלטות מהמבט שלי עכשיו על מצב שאינו מוכר לי. הנחתי היא שאם זה מה שהקב"ה ירצה אז יש לכך הצדקה.
זה נראה כמו התחמקות- אתה מבקש משהו מה' לפי מצבך עכשיו. אם אתה לא מעוניין בו עכשיו אז אתה לא יכול להגיד עכשיו שאתה מעוניין בו. גם ירמיה ודניאל יכלו להגיד את כל הנוסח במלואו בזכות הטיעון שלך ובחרו לא לעשות כן
קודם כל, התחמקות אינה מילה גסה. יש מצבים שבהם אנחנו עוסקים בהתחמקות. למשל כשיש קושי לשנות נוסח תפילה אז גם הסבר דחוק יכול לספק.
אבל כאן זו לא התחמקות, שהרי אני מודע למצבי עכשיו ולכך שאין לי יכולת לתפוס מה שיקרה אז. אם מצב הגאולה הוא מצב משופר (זו משמעותה של גאולה), אז אני בטוח שמה שישרור אז הוא מצב טוב יותר, יהא אשר יהא תוכנו. וזה מה שאני מבקש, להביא את הגאולה ולהחזיר את העבודה. מה שתהיה העבודה אז יוחלט אז, כפי שכתבתי. אין שום בעיה לבקש זאת במצבי כעת.
לומר לך שאני מבקש על כך בדבקות, יהיה שקר כמובן. אבל לא זו השאלה.
1. התחמקות היא כן מילה גסה לדעתי ולמען האמת אני מופתע לשמוע שלדעתך זה תקין. אם יש בעיה מתמודדים איתה בישרות ובכנות. אפשר גם להגיד שאין ברירה, יש איזו מגבלה שלא נותנת לנו לנהוג בהגיון וכו' אבל לא לתת תירוץ אפולוגטי לא משכנע.
2. למה ירמיה ודניאל לא נקטו באותה מתודולוגיה שאתה מציג פה, בלעו את הרוק ואמרו את נוסח במלואו?
אבישי מה זו הדוגמא האגדית הזו מירמיה ודניאל? מה הקשר? וכי המדרש הזה מחייב הלכה? וכי זו היתה מציאות הסטורית? וכי בזמנם היה נוסח תפילה? אין ולא היה ולא יהיה שום קשר.
הגמרא הזו באה ללמד בדיוק את העקרון הזה- אדם צריך להגיד אמת בתפילה שלו.
לגבי "וכי בזמנם היה נוסח תפילה?" הגמרא מניחה שיש נוסח דיפולטיבי ומראה שצריך לשנות אותו בהתאם למציאות. אם לא היה נוסח כזה אז כל הסוגיה מיותרת ולא ברורה.
אגב, דיון דומה נערך על תפילת נחם בתשעה באב. ההבדל הוא רק ששם זה אובייקטיבי בעוד כאן, בקורבנות, זה סובייקטיבי. אבל המשותף לכולם הוא שלא מבקשים דבר שקר
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer