הטרדה מינית בדין תורה

שו”תקטגוריה: עיון תלמודיהטרדה מינית בדין תורה
שואל שאל לפני 6 שנים

בדין תורה – מה תהיה התביעה כלפי אדם שהטריד מינית בחורה?
בשם מה נתבע אותו?
ממוקד יותר – האם יש משהו מדויק כלפי הטרדה מינית או שרק יסוד כללי של פגיעה בזולת [ ואז המשפט הכללי מגלה רגישות יותר מדין תורה…]

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 6 שנים

בלי לבדוק יותר מדיי לעומק, דומני שהחיוב היחיד שניתן לתבוע הלכתית (תביעה נזיקית) במצב כזה הוא בושת (אף שיש לדון בבושת שלא נעשה ברבים). אבל אין בושת על הטרדה, כפי שכותב הרמב”ם הל’ נערה בתולה פ”ב ה”י שכל שאין לה קנס אין לה בושת ופגם.
ובכלל נזקים נפשיים בעייתי לתבוע בהלכה (למעט כשיש נזק אמיתי שאז אולי אפשר לתבוע גם ריפוי נפשי כחלק מתשלומי ריפוי). כמובן שיש מקום לתקנות בעניין זה, אבל דומני שכיום אין מי שיעשה זאת.
 
ברור שמי שעושה זאת הוא עבריין, ולו רק על “ואהבת לרעך כמוך” – מה ששנאוי עליך… אבל זה איסור ולא עילה נזיקית. אמנם מעולם תמהתי מדוע יש מהאחרונים שמביאים מ”ואהבת” את האזהרה על איסור נזקי ממון, ובעיניי אלו דברי תימה מכמה סיבות ואכ”מ.
 
באשר להערה על הרגישות של ההלכה, אכן ההלכה הרבה פחות רגישה מכל מערכת משפטית אחרת. ההלכה לא מחייבת על גרמא ולא מחייבת עונש בלי אזהרה ובלי שני עדים וכו’. ניתן להציע לכך כמה הסברים (שלא כולם מסבירים הכל): למשל, בגלל שהיא נקבעה בזמנים קדומים שבהם בכל העולם היתה פחות רגישות. וגם בכלל שדברים כאלה נותרים לתקנות חכמים ולא לעיקר הדין. וגם בגלל שהקב”ה הוא שייפרע מאנשים שונים שבי”ד לא מעניש אותם, מה שלא קיים במערכת משפטית רגילה.
——————————————————————————————
שואלת:
תודה. מעניין מאוד. בעיקר ניסיונות ההסבר מדוע המערכת ההלכתית פחות רגישה.
זה מעלה את השאלה אם אמנם אפשר שמערכת המשפט תהפוך [מתי שהוא] למערכת הלכתית. האם זה נכון רצוי וכו’.
——————————————————————————————
הרב:
המערכת ההלכתית בנויה משתי קומות: ההלכה הטהורה + תוספות והתאמות (=תוספות שנכנסו להלכה על ידי גורמים מתקנים, לא כפרשנות או דרש) ומחוץ להלכה יש עוד קומה של לפנים משורת הדין (=מה שנשאר מחוץ להלכה אבל ראוי לעשותו). חשוב להבחין ביניהן, ובדבריי כאן (על חוסר הרגישות) דיברתי רק על הקומה הראשונה. זו הולכת לפי האמת המשפטית-הלכתית ולא לפי רגישויות וצרכים אנושיים (זה תפקידם של חכמים או המלך. יש לשים לב שאין כאן שאלה מה התורה רוצה, שהרי ברור שנדרשת מאיתנו רגישות אנושית, אלא מה התורה רואה כתפקידה ומה היא מותירה לחכמים). הקומה השנייה כמובן תהיה רגישה למצוקות ולצרכים לפי החכמים שיישמו אותה ולפי המקום והזמן (ובימינו ברור שכשתהיה סמכות צריכה להיות לה רגישות לנפגעות הטרדות מיניות). אבל בכל מקרה זו לא רגישות של ההלכה (=התורה) אלא של החכמים שקובעים אותה. עמדתי על כך מזווית מסויימת במאמרי באקדמות “האם ההלכה היא משפט עברי?”. עוד אעיר שבמקור התוספות וההתאמות נעשו על ידי המלך, ואחרי עידן המלוכה זה עבר לבי”ד (וכך נוצרה ההלכה שבי”ד מכים ועונשים שלא מן הדין). לכן בבית שני נשיאי הסנהדרין (כמו רבי ושושלתו, מהלל הזקן) היו מזרע דוד.
לכן מצב שבו חוק המדינה ייקבע על פי ההלכה יתאפשר רק כאשר תהיה סמכות הלכתית שיכולה להוסיף את ההתאמות הנדרשות (תקנות ופרשנויות) וכמובן גם מוכנות לעשות בה שימוש. זה לא המצב כיום, ולכן טוב שהחוק כיום לא נוהג על פי ההלכה. מעבר לזה, מסיבות אלו (ועוד אחרות) כיום אני מאד לא ממליץ ללכת לבי”ד הלכתי בשום מקרה.

השאר תגובה

Back to top button