הנמנעות הלוגיות, חז"ל, ותורת הקוונטים
שלום וברכה,
שתי שאלות:
א. האם לדעתך חז"ל סברו כי נמנע לוגי הוא דבר שייתכן להתקיים? מצד אחד יש את המשנה בברכות של "תפילת שווא" ממנה משמע שאין אפשרות כזו, ומצד שני יש בחז"ל מספר פעמים אמירות שנראות סותרות לכך, למשל הדין בברכות לא, ב בדין המתענה בשבת שקורעים לו גז"ד של שבעים שנה אך חוזרים ונפרעים ממנו מדין עונג שבת (ואכן רב האיי גאון כתב על כך: וחוזרין ונפרעין ממנו ענג שבת לא גרסינן , שאין לך דבר שיש לו שכר ויש לו עליו פורענות כאחת על דרך אחת, אלא אם מצוה הוא אין עליו פורענות, ואם יש עליו פורענות כעבירה היא , ושבת יש בה מצות עונג, ולא הותרה תענית בה אלא לחלום, ובו ביום בלבד, ומי שלבו תלוי בכך מפני שהוא בסכנה). וגם מענין "מקום ארון אינו מן המידה" נראה כך. האם כבר בחז"ל נחלקו הדעות בזה, וחלקם סברו כמו דעת חב"ד וברסלב הידועות בענין זה שייתכנו נמנעות לוגיות?
ב. האם מתורת הקוונטים יש איזושהי הוכחה לענין הנמנעות הלוגיות, או שאין קשר בין שני הענינים?
תודה!
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
תודה רבה!
למה הסוגיא של תענית בשבת אינה סתירה? רב האיי ראה אותה כסתירה ולכן אף הגיה אותה מהגמרא.
גם את סוגיית תפילת שווא הסבירו רבים כסתירה לוגית.
שאלה נוספת שעלתה לי: האם רעיון "עולם האצילות" הקבלי הוא סתירה לוגית (עולם אלוהי ולא-אלוהי כאחד)?
מה סותר כאן? יש אספקט כזה וכזה לתענית. וגם לעולם האצילות.
גם בתפילת שווא אין שום סתירה לוגית. אם סכלל, אז נמנעת פיזיקלית. וגם זה לא, שכן הקב"ה יכול לעשות ניתוח לשינוי מין ברחם. ולהחיות אנשים שמתו בשריפה.
השאלה היא בהגדרה, האם התענית בשבת היא עבירה או מצווה (בהנחה שכל מעשה יכול להיות מוגדר בשתי הגדרות – טוב או רע), וגם עולם האצילות – האם הוא אלוהות או בריאה.
לגבי עולם האצילות, אם עולם האצילות הוא גם וגם, הרי שהוא אינו מוגדר והופך למושג חסר משמעות תיאולוגית, ומה הוא בעצם בא לבטא?
אני חש בהתעקשות סתם. אז חשוב על שתי השאלות הבאות, ואל תענה ישר:
1. האם הכלל שמצווה הבאה בעבירה נפסלת הוא תוצאה לוגית? הפסוק מיותר?
2. האם האדם הוא חומרי או רוחני לדעתך?
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer