הסכם קדם נישואין – הסכם לכבוד הדדי
שלום הרב,
לגבי "הסכם לכבוד הדדי" שמומלץ לבצע לפני נישואין ע"י רבנים דתיים שונים, ראיתי ששאלו בעבר על דעתך ואם הבנתי נכון אתה ממליץ, אבל ניסיתי למצוא נימוקים וקצת נתקעתי, ואשמח להבין יותר טוב.
שואל נטו כדי להבין אין לי עניין ליצור שיוויון מלאכותי או להפך, אני רוצה להבין את רוח התורה/חכמים ולראות האם ההסכם הנ"ל מקדם רוח זאת או דווקא לא.
מטרת ההסכם כפי שאני מבין אותו, היא מניעת סרבנות גט משני הצדדים, והוא מבוצע ע"י תשלום קנס חודשי רציף של הצד המסרב עד לנתינת הגט.
אני לא אנסה לנתח בצורה מלאה, גם כי אני ממש לא בקיא, אבל אנסה בכללי, ויכול להיות שאני אומר שטויות, אבל כרגע ככה אני מבין את זה:
1. לתורה/חכמים יש עניין נגד גירושין פזיזים, ולכן גירושין זה לא דבר מאוד קל לעשות ודורש כל מיני דברים.
2. לתורה/חכמים יש עניין נגד כפייה בנישואין ובעד חופש רצון מסויים לגירושין.
בהתאם לזה השאלה היא איך ההסכם האמור משפיע על 2 מטרות אלו של התורה שעל פניו נמצאות בסוג של משחק סכום אפס.
אז לגבי מטרה 1, נראלי יחסית ברור שההסכם לא מקדם אותה ודווקא פוגע בה.
לגבי מטרה 2, אכן נשמע שהוא מקדם אותה.
אז כרגע אני נשאר מבולבל לגבי ההסכם הזה.
עכשיו אני שואל עוד, לגבי מטרה מספר 2 של התורה, שלכאורה מוסכם שההסכם מקדם, מדוע תקנות חז"ל לאורך הדורות אינן מספיקות?
תשובות שנתקלתי בהן:
שינוי בעצמאות כלכלית של האשה, מגביר סרבנות כי מגביר ביקוש לגירושין בעקבות אי התלות הכלכלית.
שינוי בתפיסת הנישואין, (פעם זה היה טכני להקים משפחה והיום מחפשים חיבור אישי), כנ"ל מגביר ביקוש גירושין.
שינוי במערכת המשפט, פעם לבית דין היה כוח היום זה סחבת משפטית.
אז בגדול כל הסיבות האלה גורמות לעוד חוסר יציבות של הנישואין לא?
אם כבר הייתי אומר שזה סיבה דווקא לחזק את הצד של יציבות הנישואין ולא עוד יותר לעודד גירושין.
אולי עשיתי את זה קצת שטחי, אבל עדיין אשמח להבין איפה אני טועה, ואולי טיפה הסבר ללמה מומלץ לחתום,
תודה רבה.
ההנחות שלך בעייתיות. העובדה שמגמת חכמים הייתה מסוימת לא מחייבת אותנו. מגמות ומדיניות הן עניין משתנה ושנוי במחלוקת. מה שמחייב הוא ההלכה ולא המגמות. לדעתי שינוי הנסיבות כיום מחייב מדיניות שונה. אין שום עניין לעגן את האישה. זה לא מועיל בשום צורה לשום דבר.
לפי ההיגיון שלך למה יש חרם דרבנו גרשום? מגמת התורה היא שלכל אדם יכולות להיות כמה נשים שירצה. מגמתה גם שאדם יוכל לגרש אישה בעל כרחה. מדיניות היא עניין שמשתנה עם הדורות. מה שמתאים ונכון לדור אחד יכול להיות נוראי בדור אחר.
תודה רבה על המענה והזמן, שלחתי שאלה די ארוכה..
מבין ומקבל כמובן את המחויבות להלכה ולא למגמות, ניסיתי להגיד כמו שאתה אומר על שמרן פשטי ומדרשי, כי כאילו בסוף אני מניח שכן אנחנו מכוונים לרוח כלשהי של התורה (או של רצון האל), גם אם פרקטית עושים הפוך ממה שכתוב בה.
בכל מקרה אנסה מכיוון אחר, בלי להיכנס למה רוצה התורה/האל.
מסכים שאין עניין בעיגון, ואם המענה שחכמים נתנו לבעייה לא טוב היום אז זה דורש הסבר מה השתנה, ואם הוא לא אפשרי לביצוע היום אז גם דרוש הסבר.(מההסכם כבוד הדדי המדובר אני לא מבין את הדברים האלה, ונשמע שהם חשובים להבנת הצורך בהסכם. אני מבין שזה מונע סרבנות, אבל נשמע לי שטחי על גבול המניפולטיבי לא לדון בכל הרקע של הבעייה)
לגבי חרם דרבינו גרשום, אני מאוד בעד תיקונים, גם אם לא חפרתי למה פעם זה היה לגיטימי לתורה להתיר כמה נשים, בימינו אני מן הסתם לא צריך לזה נימוקים, אני מניח שרוח התורה היא נכונה ושהתיקונים האלה הם נכונים, איך זה מסתדר פחות קריטי לי כרגע, כנ"ל גירוש בכפייה שלא הכרתי.
אבל הנה עוד משהו, ההסכם המדובר הוא בעצם גירוש בכפייה, אם צד אחד רוצה להתגרש הוא בעצם מכריח את השני לשלם לו סכום משמעותי עד שיתגרש..
אישית אני כן אחתום על זה אם יבקשו ממני כי אני לא רוצה לכפות כלום או לריב עם אף אחד, אבל אם ההסכם הנ"ל באמת טוב ופותר בעיות חבל שאין הסברה יותר טובה שלו כי כרגע אני באמת לא מצליח להבין את זה.
(ואין לי שום התנגדות דתית או משהו לעניין, בשמחה אאמץ את ההסכם אם אחשוב בלי קשר לדת שהוא טוב).
יצא שוב די ארוך, סליחה על האריכות, ותודה רבה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer