הפשיזם הנצחי
קראתי את המסה "הפשיזם הנצחי" מאת אומברטו אקו (1995). הוא מונה שם 14 מאפיינים שונים של "קדם-פשיזם":
- פולחן מסורת
- דחייה של המודרנה
- פעולה לשם פעולה וחשד כלפי תרבות
- אי הסכמה פירושה בגידה
- הפחד מהשונה ושנאת זרים
- פנייה למעמד ביניים מתוסכל
- אובססיה של מזימה להפלת השלטון
- האויב חזק מידי וחלש מידי בעת ובעונה אחת
- פציפיזם הוא חבירה לאויב
- בוז כלפי החלשים
- חינוך לאור הגבורה, ופולחן המוות
- מאצ'ואיזם
- פופוליזם איכותני
- "שיחדש"- קידום אוצר מילים דל ובערות על מנת להגביל חשיבה ביקורתית.
2 ציטוטים לדוגמא:
מאפיין 3: "התרבות חשודה מראש ככל שהיא מזוהה עם חשיבה ביקורתית. החל מהאמירה המפורסמת המיוחסת לגרינג ("כשאני שומע את המילה תרבות אני מושיט יד לאקדח שלי") ועד לביטויים כמו "אינטלקטואלים מסריחים", "סנוב רדיקלי", או "האוניברסיטאות הן קיני הקומוניזם"- חשדנות כלפי העולם האינטלקטואלי הייתה תמיד סממן של קדם פשיזם."
מאפיין 9: "הקדם-פשיזם לא "נאבק למען החיים", אלא "חי למען המאבק". לפיכך, הפציפיזם הוא חבירה לאויב, הפציפיזם רע כי החיים הם מלחמה קבועה. התובנה הזו יוצרת תסביך גוג ומגוג: כל עוד אפשר וצריך להביס את האויב, חייב להתרחש קרב סופי שאחריו תשלוט התנועה בעולם. פתרון סופי כזה מרמז על תקופת שלום שתבוא בעקבותיו, תור זהב הסותר את עיקרון המלחמה המתמדת. שום מנהיג פשיסטי לא הצליח לפתור את הסתירה הזאת".
זה נראה כי ניתן למצוא הרבה מהמאפיינים האלו היום בישראל, במגזרים שונים ואף מנוגדים זה לזה אידאולוגית.
האם מאפיינים אלו היו קיימים בישראל מאז הקמתה ועד היום? האם יש התגברות שלהם בשנים האחרונות?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
הירשמו כדי לקבל את הפוסטים האחרונים שנשלחו למייל שלכם.
אגב, אמירות מהסוג הזה הן דוגמה מובהקת לסתימת פיות ליברלית. מנסים להשתיק את הפשיסטים בתעמולת שווא ובדמגוגיה, שעיקרה הוא שפשיזם הוא דמגוגי ושהוא משתיק את המתנגדים ולא קשוב להם. לא יאומן.
תודה על התשובה.
אולי יש לי גם כשלים לוגיים בחשיבה או הטיות, אבל אלו ההתרשמויות שלי-
1. כיצד המסה הזו היא סתימת פיות, אם הם לא פירטו שם צעדים שיש לנקוט בהם, במידה ורואים חלק מהמאפיינים?
המאמר רק מפרט את מאפייני הקדם פשיזם לפי מיטב הבנתו של אקו, ומבקש מאנשים להישאר ערים אליהם. אין שם שום פירוט על צעדים שצריך להפעיל על מי שמבטא מאפיינים אלו.
האם לציין מאפיינים לא מחמיאים או מעוררי חשש זוהי סתימת פיות?
2. ברור לי כי חלק מהמאפיינים האלה יכולים לתאר גם שמאל קיצוני, דוגמת הקומוניזם או הפרוגרס הרדיקלי שרואים בארצות הברית. אך בישראל נראה עדיין כי מרבית המאפיינים מתארים דווקא את הימין.
בקשר של מאפיין 9, האם לא שמענו מאישים שונים בימין כי אנחנו בתקופה של נס, במלחמת נצח, וכי הנופלים נפלו על קידוש השם, וכי הם לא נופלים אלא מתעלים?
בעיני יש הבדל בין לצאת למלחמה כי זה מה שצריך לעשות כדי להגן, לבין לצאת למלחמה על קידוש השם או על קדושת האדמה.
אפשר ללכת יותר אחורה, לשיר ההמנון של האצל:
"חַיָּלִים אַלְמוֹנִים הִנְנוּ, בְּלִי מַדִּים,
וּסְבִיבֵנוּ אֵימָה וְצַלְמָוֶת.
כֻּלָּנוּ גֻיַּסְנוּ לְכָל הַחַיִּים:
מִשּׁוּרָה מְשַׁחְרֵר רַק הַמָּוֶת…."
אם לא הייתי יודעת, הייתי חושבת שזה תרגום לשיר של תנועת טרור אסלאמית כלשהי.
3. אקו לא טוען במסה שכל אחת מ 14 התופעות מאפיינת או מובילה לפשיזם כשלעצמה. ייתכן כי חלק מהמאפיינים כשלעצמם הם תמימים. אבל צירוף של כמה מהם יכול לבשר על פשיזם, ויש לשים לב לכך, זה הכול.
את בטוחה שקראת את דבריי?
1. המסה הזו (כאמור, רק לפי הסיכום) היא סתימת פיות מובהקת, מפני שאין בה שום טיעון אלא רק סטראוטיפים. סתימת פיות אינה רק הכנסה לכלא אלא גם שלילת לגיטימיות ומניעת דיון ענייני. זו סתימת הפיות הרווחת במחוזותינו, מפני שהיא זו שאפשרית במדינה דמוקרטית.
בפרט כשרוב ככל המאפיינים הללו לא מאפיינים פשיזם בשום צורה. חקםם לא נכונים וחלקם מאפיינים עוד תפיסות וחלקם סתם דרישות קדם בנאליות כמו דופק. מכאן עוד יותר ברור שעניינם הוא רק סתימת פיות, כלומר לעשות דמוניזציה במקום לנהל דיון.
2. המאפיינים הללו מתארים כל קבוצה שמחזיקה באידאולוגיה כלשהי. אבל בתעמולה השמאלנית הרווחת כל עמדה וכל אידאולוגיה הן פשיזם (חוץ מזו שלהם כמובן). ואכן בישראל המאפיינים הללו מייחדים את הימין כי הוא זה שמחזיק באידאולוגיה. משעה שתמצאי שמאל שמחזיק באידאולוגיה תמצאי גם שם את אותם מאפיינים.
הבאת כאן אמירות מאישים שונים בימין כי אנחנו בתקופה של נס, במלחמת נצח, וכי הנופלים נפלו על קידוש השם, וכי הם לא נופלים אלא מתעלים. מה למדת מכאן? איך זה קשור לפשיזם? זו התעמולה השמאלנית שמשתמשת ב"משיחיות" כבסיס לדמוניזציה בדיוק כמו שאקו עושה בפשיזם. עייני ערך דוד זיני.
זה שבעינייך יש הבדל בין לצאת למלחמה כי זה מה שצריך לעשות כדי להגן, לבין לצאת למלחמה על קידוש השם או על קדושת האדמה, זה מצוין. אבל מה לזה ולפשיזם? אתה רק טוענת שאת לא מאמינה באידאולוגיה שלהם, אבל את כן מוכנה להילחם על האידאולוגיות שלך. ואם את לא, זה רק אומר שאין לך אידאולוגיה בכלל ולא שאינך פשיסטית.
השימוש המוזיל בפשיזם אחרי השואה עניינו הוא סתימת פיות. בדיוק כמו השימוש במשיחיות" בשיח הישראלי של הזמן האחרון (שאין לו שחר).
השימוש המוזר (ואני מתבטא ממש בעדינות) שעשית בשירו של יאיר "חיילים אלמונים" מבטא בדיוק את אותה סתימת פיות שעליה אני מדבר. כל כך התרגלת לשיח המגמתי הזה שאת אפילו לא שמה לב שאת סותמת כאן פיות. תראי לי ילד שעבר כיתה ג שיבין מהשיר הזה שיש ערך למלחמה באשר היא (מה שאת משייכת, שלא בצדק, לפשיזם), או שמדובר בתמיכה בטרור. את באמת חושבת שאם הבריטים היו נותנים לנו מדינה אצ"ל היה ממשיך להילחם סתם כי בא לו להילחם או כי הוא רואה ערך בלחימה לשם לחימה? ושוב, את יכולה לטעון שיאיר היה טרוריסט, אבל השיר הזה לא אומר את זה בשום צורה.
הרי גם ההגנה עשתה אותו דבר (בדרכם שלהם). גם הם נלחמו להקמת מדינה ולא להגנה פיזית על החיים. זה גם פשיזם? אז כל מי שנלחם למען משהו שאינו הצלת חיים במובן המצומצם הוא פשיסט? יכולה להיות לך ביקורת על האצ"ל, ואת יכולה לומר שההגנה היו צודקים יותר בעינייך, וזה בסדר גמור. אבל לעניין עצם המלחמה למען מטרה של הקמת מדינה ולא רק להגנה אין הבדל ממשי ביניהם. וזאת גם אם מאמצים את התזה הלא נכונה שלפיה פשיזם רואה במלחמה כשלעצמה ערך.
תנועת טרור אסלמית דוגלת בלחימה ללא אבחנה. היכן ראית את זה בשירו של יאיר? בזה שגם הוא דוגל בלחימה? האסלמיים גם לובשים מכנסיים ואוכלים.
האינטלקטואליזם המזויף נוסח זה של אקו הוא אג'נדה פוליטית, למעשה תעמולה., במסווה של הגות.
האם המאבק להקמת המדינה היהודית, לא היה מאבק להגנה על חיי היהודים שסבלו תחת שלטון הגויים?
כלומר פתרון מעשי למצוקה אמיתית, ולא אידאולוגי (שנובע מהבטחה אלוהית).
הלח"י, ושאר חלקים מהימין, האמינו בזכות נצחית של עם ישראל על כל ארץ ישראל, וכיבוש על ידי מלחמה "ארץ נכבשת בדם". הרב קשתיאל מהמכינה בעלי טוען שהייתה לנו חובה לכבוש את עזה (ועוד שטחים מעבר לה), גם אם תושבי עזה "רק היו מגישים לנו פרחים". יש גם רבנים בצבא שמטיפים לחיילים את אותו הרעיון.
בשיר של יאיר אני רואה חלק מפולחן מוות, שבעיני הוא מעורר חלחלה.
אני אגיד שאלו רק התרשמויות שלי, כמי שגדלה בחינוך אחר. לא מתיימרת להיות מומחית בתהליכים שחברות עוברות עד שהן מגיעות למשטר פשיסטי מלא.
ממש לא. היהודים בארה"ב חיים בסדר גמור בלי מדינה. הייתה הצעה באוגנדה ולא קיבלו אותה. זו הייתה מלחמה להקמת מדינה, והצלת הנפשות היא בשוליים ובדרך כלל בעיקר תעמולה שבאה לתמוך בצורך להקים מדינה. חשבי על כל המלחמות בעולם שנעשות למען אינטרסים, החל מארה"ב בכוויית (מלחמת המפרץ הראשונה), או בווייטנאם או קוריאה, כמובן כל הקולוניאליזם של כל ארצות המערב, ועוד הרבה. אפשר להתנגד למלחמה כזו או אחרת, ואפילו להחזיק בעמדה (המופרכת לטעמי) ששום מלחמה אינה מוצדקת אלא אם היא באה להציל חיים. אבל מכאן ועד האשמות בפשיזם המרחק עצום, וזו סתימת הפיות שעליה דיברתי.
אפילו הציטוטים שהבאת מאותם רבנים שממש אינם כוס התה שלי, לא שונים במהותם מהתנועה הציונית כולה. כיבוש הארץ, וכל השאלה זה רק מהי הארץ שאותה יש לכבוש. היום זה פחות אופנתי ולכן הם מואשמים בפשיזם, אבל אמירות כאלה כשלעצמן ממש אינן פשיזם. וכמובן שזה שרב אזוטרי כזה או אחר אומר אמירה שנשמעת פשיסטית (גם אם זה היה באמת פשיסטי), זה אומר שיש התגברות של פשיזם בישראל?
בשולי דבריי אוסיף שהתעוררות של גישות והתייחסויות כאלה באה בד"כ בעקבות מצוקה אמיתית. בישראל זו תגובה לאלימות והטרור הפלסטיניים, ובמערב זו תגובה ליחסם הליברלי מדיי למהגרים. כשמבינים את זה, רואים שהגישה שמאשימה את הרעיונות הללו בפשיזם היא זו שגורמת להתעוררותם. עדיף לדון ברעיונות הללו עניינית, לבקר אותם על בסיס ענייני, לומר שלמרות שהאלימות הפלסטינאית לא נכון להכליל ולתת יחס בעייתי לכל הפלסטינאים או לכבוש את כל השטחים שבשליטתם. אפשר להתווכח על כך וראוי לעשות זאת. אבל ההאשמות בפשיזם במקום להעלות טענות ענייניות, הן אלו שמעוררות את התגובות ה"פשיסטיות" הללו. אני כמי שמתנגד להן בעצמי, מוצא עצמי שוב ושוב מתוסכל מ"שותפיי" לדעה משמאל, שכן הם יורים ברגלו של המאבק בדעות הללו. תחושות דומות עולות אצלי ביחס למאבקים בביבי וממשלתו. ההשתלחויות חסרות האבחנה בכל מה שעושה הממשלה, יורות ברגלן של ביקורות מאוזנות ומחזקות את התמיכה של הבייס.
אוקיי הבנתי את הבעייתיות שאתה מדבר עליה בגישה המבוטאת במאמר.
אך האם בעיניך אין ערך ליצירת מאפיינים כלליים לתופעות? לזיהוי דפוסים?
כלומר, אין להכליל אלא לבחון כל מקרה וכל אמירה לגופם באופן סטרילי?
כתיאורטיקן מושבע שעוסק כל הזמן בניסיון לאפיין ולהגדיר תופעות ולרדת לפשרן, ברור שאני רואה ערך רב בניסיון להגדיר תופעות. אבל מה שהופיע כאן אינו הגדרה נכונה, וניכרת המגמתיות שבה. דווקא בגלל שלדעתי זו פעולה חשובה ונחוצה, אני מתקומם נגד מי שעושה אותה שלא כראוי.
לדוגמא, מאפיין כמו שכתבת בטור 5:
" תפיסה ימנית יוצאת מנקודת מוצא קולקטיביסטית. האונטולוגיה (תורת היש) של הימין היא שקולקטיבים, כמו עמים למשל, הם יישויות שקיימות ופועלות בעולם. זהו הבסיס לתפיסה הפוליטית הימנית (שרואה בארץ ישראל נכס של הלאום שלנו). לכן הימין הוא גם לאומי יותר. ואילו תפיסת העולם השמאלית שמה את האינדיבידואל במרכז."
כלומר ניתן לאפיין לפי צורת חשיבה, אך ללא מגמתיות בנוגע לסכנות שכל צורת חשיבה (ימנית או שמאלנית) עלולה להוביל אליהם?
אכן
עוד שאלה שאולי היא לא קשורה-
לפי דעתך האם לייבוביץ חטא בדמוניזציה כלפי הלאומנות בישראל כאשר טבע את הביטוי יודו-נאצים?
עקרונית כן, אבל אצלו זו אפילו לא דמוניזציה. סתם תעמולה ריקה עם כינויי גנאי חסרי קשר למציאות. קשקוש בעלמא.
כאשר אתה קורא מאמר, מה גורם לך להתייחס אליו כאמין ומה גורם לך לראות אותו כמגמתי?
אילו כלים ביקורתיים אתה מפעיל?
שאלה כללית מדיי. העיקרון הוא שלא מעניין אותי מה הכוונות של הכותב. מעניין מה שהוא כתב. כשהטיעונים מוטים זה סימן למגמתיות. בודקים האם המסקנות עולות מההנחות וגם מדוע נבחרו ההנחות הללו. אם הן לא נגזרות מההנחות או שההנחות נבחרו באופן שמוביל באופן בוטה למסקנה בלי הצדקה נראית לעין. אם זה קורה פעם אחת זו יכולה להיות טעות. כולנו טועים. אבל אם הטיעונים טיפשיים ובפרט אם הכותב אדם אינטליגנטי, ואם זה שיטתי ולא מעידה חד פעמית, המסקנה המתבקשת היא שיש כאן הטייה, מכוונת או לא.
תודה
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer