הרהור על הנאמר בספרך "מדעי החופש"
שלום וברכה הרב,
במהלך קריאתי בספר ״מדעי החופש״ נתקלתי בטענה אותה אתה מציג האומרת שבמצב שלאדם אין סיבות להחליט לאחד מהצדדים אזי בחירתו אינה חופשית. (הרב בספרו השווה את המצב לבחירות בשוויץ).
לעניות דעתי טענה זה אינה מדויקת. הרי לא יכול להיות מצב שבו אין כלל וכלל שיקולים ונטיות לאחד הצדדים (השיקולים יכולים להיות מינוריים, אך הם עדיין שיקולים).
כשאדם מקבל החלטה כזאת ללא שיקול דעת זה מפני שהאדם החליט שלא לעיין במקרה ולהחליט על פיו. זה לא שלא היו צדדים להחלטה ולאדם לא היה חירות בעת המעשה, אלא שהאדם החליט (במודע או שלא במודע) ששיקולים אלו אינם קריטיים ולכן אין טעם לעיין בהם ולהחליט על פיהם.
זהו עדיין קבלת החלטה על פי שיקול (השיקול האם ההחלטה קריטית דיה כדי לעיין בצדדיה ולהחליט על פיהם או לא).
אלו מחשבותיי בנושא, אשמח לשמוע את דעתך.
בברכה,
שלום א',
עקרונית אתה כמובן צודק, וגם עמדתי על כך בספרי. אבל חשוב על המקרה של ניסויי ליבט. אדם צריך להחליט ללחוץ על כפתור בזמן כלשהו. מה השיקולים שלו האם ללחוץ או לא? אין שיקולים של ממש. מה עוד שאנחנו יודעים שבשלב כלשהו מתעורר במוחו סיגנל חשמלי שגורם לו לדחף ללחוץ (מה שקרוי RP). טענתי היא שברגע שמתעורר הסיגנל הזה האדם ילחץ כי ברגע שיחוש דחף אין לו מניעה להתנגד (כי אין לו שיקולים מהותיים לכאן או לכאן). כמובן שהוא החליט לא להתנגד, וזו עצמה החלטה. ועדיין דה פקטו הסיגנל הוא שגרם לו ללחוץ. לכן איני טוען שאין לו בחירה בעניין כזה אלא שבחירתו היא טריביאלית. במילים אחרות: אנשים שטוענים שלאדם אין בחירה בגלל ניסויי ליבט טועים.
תודה על תשובתך.
אני מבין את טענותיך, אך במישור המוסרי עדיין מדובר בהחלטה חופשית אשר גוררת איתה אחריות מוסרית.
מי אמר שלא? ודאי שכך.
תודה ההיענות.
לגביי ניסויי ליבט, אני רוצה לומר יותר ממה שאמרת: לא רק שהם אינם מוכיחים את היעדר הבחירה החופשית אלא הבחירה החופשית של האדם היא שהובילה לתוצאות הניסוי, האדם החליט במודע או שלא במודע שלא להיכנס למדדי העניין של למה כן ולמה לא, כלומר האדם החליט שהחלטה זה אינה חשובה מבחינתו.
זה לא נכון. החלטה לא מודעת, גם אם היא חופשית, אין לה שום משמעות. אחריות מוסרית מוטלת על אדם כשהוא החליט באופן מודע ולא כשמכניזם כלשהו בתוכו יצר את ההחלטה, גם אם המכניזם הזה עשה זאת לא באופן דטרמיניסטי.
אך גם אם האדם פועל מתוך מכניזם מסוים, הוא בחר שלא להתנגד למכניזם הזה.
אז הבחירה היא מודעת ולא לא מודעת.
אתה בהחלט צודק, כפי שכבר כתבתי. דבריי כוונו כלפי אלו שרואים בניסוי ליבט בחירה חופשית לא מודעת (חשבתי שזו טענתך), ועל כך הערתי כאן.
אני מבין.
אך מה שאני מנסה לטעון הוא שאין באמת בחירה לא מודעת. גם בבחירות לא מודעות האדם בוחר לא לחשוב על הצדדים שבעניין (ותמיד יש צדדים).
ואני חוזר שוב שאני לגמרי מסכים.
אך בספרך כתבת על הבחירות בשוויץ, וטענת שם שהמצביע שם אינו מבצע פעולה של בחירה חופשית מכיוון של שלבחירתו אין משמעות של ממש ולכן הוא אינו מתעסק בצדדים לבחירה (כתבת שגם הליבירטיאן יודה בכך).
אך לדעתי גם הבחירה שלא להתעסק בצדדים לעניין היא בחירה חופשית.
מה שכתבתי הוא שזו בחירה חופשית שאין לה משמעות (חופש ולא חירות). הוא בוחר באופן חופשי בין שתי אופציות זהות (הוא לא זה שמחליט שהן זהות). לכן דה פקטו זו הגרלה ולא בחירה.
אך יש לבחירה משמעות מפני שהאדם החליט שלא לעיין בצדדים להחלטה.
גם אם נראה את זה כמו הגרלה, האדם החליט להגריל ולא לבדוק את בהחלטה לעומק.
אני לא מצליח להבין מה לא ברור כאן.
הבוחר בשווייץ לא החליט, כי אין צדדים שונים ולכן אין בין מה למה להחליט. זה כמו שאדם לא מחליט ש-2=2. הוא פשוט שווה ל-2 וזהו. זכור שבשווייץ המטפורית אין שום בעיה עלי אדמות שיש לפתור. כשאין בעיות הבוחר שצריך להכניס פתק לקלפי לא מחליט על כלום. הוא פשוט עושה הגרלה. יתר על כן, אפילו ההחלטה לעשות הגרלה אינה החלטה, כי אין לו שום אופציה אחרת (אין קריטריון ענייני כיצד ובמי לבחור. לכן כל מה שהוא עושה אינו אלא הגרלה).
אך האם יש מצב שבאמת אין שום קריטריון או סיבה להחליט לצד מסוים. הרי תמיד יש.
הדוגמה של שווייץ היא ניסוי מחשבתי שבא להדגים משהו. לא מדובר בשווייץ האמתית. מדובר בארץ היפותטית שבה אין בעיות.
אני מבין. אך האם מקרה כזה אשר אין שום סיבה להחליט לצד מסוים בכלל אפשרי?
עקרונית כן, אבל מעשית כמעט בלתי אפשרי. זה כמו החמור של בורידן (ראה עליו בויקיפדיה). אבל זה לא חשוב, שכן מדובר בדוגמה היפותטית שבאה לחדד עיקרון. לכן לא ממש חשוב האם היא ישימה או לא.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer