השקפה

שואל שאל לפני 6 שנים

שלום הרב מיכאל ומועדים לשמחה,
רציתי לשאול אותך עם איזה אדם (בהווה או בעבר)  אתה מזדהה מבחינת השקפתו ודעותיו בנושא האמונה, והדת או לפחות הכי קרוב לדעותיו בנושאים אלו.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 6 שנים

קשה לי להגיד. יש כמה שאני מוצא דברים משותפים איתם. הרמב”ם, הרב ליכטנשטיין מגוש עציון, רש”ז אויערבך. אבל למה כל זה חשוב?

mikyab צוות הגיב לפני 6 שנים

שואל:
פשוט אני רואה בדרך חקירת האמת שלך כדרך אמיצה, שלא מהססת לשאול ולהתעמת עם השאלות הקשות, ולא לוקחת דברים כמובן מאליו, ולכן גם חשובה לי השקפתך. מכיוון שאין לך ספרי השקפה שאני מכיר, מספיק לי לדעת עם איזה קו אתה מזדהה.

שמתי לב לחסרונו הבולט של המהר”ל שרבים מתבססים עליו בענייני השקפה, ואולי גם הגר”א. יש סיבה מיוחדת שלא הזכרת אותם?

כמו כן, לגבי הרב אוירבך, אני לא מכיר ספרים שלו שעוסקים בעניינים חוץ הלכתיים. האם התכוונת שאתה מזדהה איתו בדרך הפסיקה? או גם בענייני השקפה?
———————————————————————————————————————-
הרב:
ככלל, אין לי אמון רב בספרי מחשבה/השקפה.
בכל אופן, יש להתייחס אליהם אחרת מספרי הלכה ועיון. ההבדל העיקרי הוא שבספרי המחשבה מדובר בהגות שנוצרה אצל האדם עצמו (עם ההשפעות השונות עליו) מסברתו שלו, ואין שם מסורת. המוד המחשבתי של בעל מחשבה הוא מוד של יצירה ולא של פרשנות. אז אם הדברים מדברים אליי מצוין ואם לא – אז לא. בכל אופן, ספרים אלו אינם מקור סמכות בשום צורה. לכן אין הבדל לדעתי בין ספרי מחשבת ישראל לבין ספרי פילוסופיה כללית של גויים. אם אני מוצא משהו שמדבר אליי – אני לוקח. לעומת זאת, ספרי הלכה, שכמובן גם הם מושפעים מצורות חשיבה של הפוסק/הפרשן, המוד המחשבתי הוא של פרשנות. כל פרשן או פוסק מנסה להבין מה המקורות שהגיעו אליו מהר סיני אומרים. כמובן שהתוצר הפרשני משתנה בין אנשים, אבל עדיין מדובר בפרשנות. לכן לדעתי מי שלומד טקסט הלכתי או עיוני לומד תורה בכל מקרה, גם אם זה לא מדבר אליו. אבל מי שלומד טקסט של מחשבת ישראל, אם הוא לא מדבר אליו אז זה סתם ביטול תורה.
עד כאן ההבחנה הבסיסית. מכיון שבמחשבת ישראל אין סמכות אלא רק השראה, ומכיון שבתוכן הדברים אני לא מזדהה באופן רחב עם אף אחד מהכותבים במחשבת ישראל (אם כי רעיונות טובים יכולים להיות בכל מקום, כולל ספרות לא יהודית), לכן איני מוצא טעם ללכת בעקבות מישהו מהם. בד”כ דבריהם גם לא ממש מועילים ו/או מעניינים עבורי. אחת הסיבות היא שהם מיושנים, וההשפעות עליהם (כולל מערכת המושגים) באות מהפילוסופיה העתיקה. יש היום כבר כלים טובים יותר ויכולות מושגיות ואנליטיות מדויקות יותר לנסח דברים, ולכן איני רואה סיבה במאה ה-21 ללכת בעקבות אריסטו. זה נשמע לי הזוי. למרבה האבסורד, המקום היחיד שבו עדיין מתייחסים ברצינות לפילוסופיה יוונית (כלומר רואים בה משהו אמיתי ומחייב, להבדיל מאלו שלומדים אותה בשביל העניין ההיסטורי והמדעי) הוא בישיבות. זה פשוט מגוחך, אם זוכרים את מה שאומרים שם על חכמה יוונית. מה שהרמב”ם עשה לאריסטו יש לעשות היום לקאנט וויטגנשטיין ועוד. כמובן בלי הסמכות המגוחכת שניתנה לאריסטו.

מה שמאפיין את מחשבת ישראל הוא בד”כ חוסר דיוק הגדרת המושגים, דיון במושגים עמומים במתודות לא חדות מביא למטחנת מילים שלא אומרת מאומה, אף שלפעמים זה נשמע מאד עמוק.
לגבי מהר”ל, מערכת המושגים שלו לא מדברת אליי (היא עתיקה ולא מדויקת), ולדעתי הוא עושה אונס ברוטלי מדיי למדרשי חז”ל כדי שיאמרו את מה שהוא רוצה שייאמר בהם.
ככלל, אני לא מכיר בקיומו של תחום מחשבת ישראל (“השקפה” זה בכלל מושג חרדי מאוס, שמטרתו ליצור מערכת מחייבת בתחום שבו אין דברים מחייבים. בעולם החרד”לי יש מושג מקביל. לא פחות מאוס, שם לומדים “אמונה”) או פילוסופיה יהודית. יש פילוסופיה נכונה ולא נכונה, ולא איכפת לי מקורה. אם מדובר בפילוסופיה של גוי שהיא נכונה אז היא המחשבה שלי. בה במידה אם היא פילוסופיה של יהודי, גדול ככל שיהיה, שלא נכונה, אז היא לא מעניינת אותי.
אין צורך לציין שלדעתי גם אתה לא אמור ללכת בדרכי, או בדרכו של אף אחד אחר, אלא לקבוע את מה שנראה לך נכון. כשאתה שואל אני עונה, אבל זה ודאי לא מקור סמכות אלא לכל היותר מקור השראה. אם זה מועיל לך, קבל. ואם לא, אז לא.
חג כשר ושמח.
———————————————————————————————————————-
שואל:
מה שחשוב לי בספרי המחשבה/השקפה הוא הנושאים שעוסקים בעיקרי האמונה (במיוחד מציאות השם, תורה מן השמיים), השתלשלות המסורת, תושב”ע מול תושב”כ, מידות שהתורה נדרשת בהן, אופן מסירת התורה והעברתה מדור לדור, ויכוחים בין דתיים (כמו בכוזרי), יחס לקבלה ולזוהר, יחס לביקורת המקרא, הלכה למשה מסיני, וכדומה. לדעתי הנושאים הללו נכנסים תחת התחום של מחשבת ישראל מכיוון שהפילוסופיה הכללית לא נוגעת בהם כל כך, ולכן ניתן לכנות אותם בשם “מחשבת ישראל” או “פילוסופיה יהודית”. נושאים כאלה, הם שנותנים את התוקף הסמכותי להלכה, והשגת דעות נכונות בנושאים אלה היא לדעתי תנאי מקדים לעיסוק אינטנסיבי בספרי הלכה. הבעיה שהחומר בנושאים רב מאוד, והדעות חלוקות, ולי אין כרגע את היכולת להכריע בצורה נכונה בתחומים הללו. לכן, רציתי לדעת ממך אם יש ספרים מומלצים בנושאים האלו לדעתך, ולמעשה להסתמך על שיקול דעתך בנושאים האלו. אני יודע שהרמבם עוסק בנושאים הללו בפירוש המשניות (שמונה פרקים) ובספר מורה נבוכים.גם רס”ג, המהר”ל, בן הרמב”ם, רנ”ק (מורה נבוכי הזמן), הרב קוק, הרב נויגרשל, עוסקים בתחומים הללו בספריהם. השאלה היא באילו ספרים עדיף להתמקד, ואילו ספרים קרובים יותר לאמת?לגבי הליכה בדרך של מישהו אחר, אני חושב שלפעמים במקרים שאתה מכיר בחוסר היכולת שלך להכריע בסוגיה מסוימת, הדבר הטוב ביותר שאתה יכול לעשות, הוא להסתמך על בר סמכא בנושא. מה שנותר לך לחקור הוא מיהו האדם המתאים ביותר לקבלת ההכרעה הנכונה בסוגיה.
———————————————————————————————————————-
הרב:
אני לא כ”כ מכיר את הספרים מהז’אנר וחושב שאין בהם משהו מועיל במיוחד.
———————————————————————————————————————-
שואל:
האם אתה מתכוון שאין טעם לעסוק בנושאים האלו יותר מידי? איך אתה ביססת דעה בנושאים אלו?
———————————————————————————————————————-
הרב:
לא. יש טעם בהחלט, אבל לא דרך ספרים במחשבת ישראל. על נושאי מטא הלכה יש לחשוב לאור מקורות הלכתיים ובנושאי מחשבה לחשוב לבד.
———————————————————————————————————————-
שואל:
האם לא עדיף להתבסס על דעתם של ברי סמכא כלשהם מאשר לחשוב בעצמך, בייחוד במצב שאתה לא מומחה (בלשון המעטה) בנושאים אלו? וגם יכול להיות שלחשוב בעצמך על הדברים הללו יכול לקחת המון זמן וזה לא יהיה כל כך פרקטי.
———————————————————————————————————————-
הרב:
לדעתי אין בני סמכא בתחום הזה. אם אין לך זמן או יכולת לעשות בירור בעצמך אתה יכול להישאר בלי משנה סדורה בחלק מהשאלות. בפרט כשהדברים לא נוגעים למעשה אין הכרח לסדר משנה בעניין.
———————————————————————————————————————-
שואל:
מה נשתנה התחום הזה מכל התחומים שרק בו אין בני סמכא? אני מסכים שיש תחומים שניתן יותר להסתמך על בני סמכא כמו רפואה, אבל למה אתה חושב שבתחום הזה אי אפשר בכלל?
———————————————————————————————————————-
הרב:
בגלל שהוא אינו מבוסס על ידע. צריך בעיקר מיומנויות ניתוח שונות. בדומה לפילוסופיה.
———————————————————————————————————————-
שואל:
נו והאם המיומנויות ניתוח הללו הן לא גם סוג של ידע?
———————————————————————————————————————-
הרב:
לא. משתי בחינות עיקריות: 1. קשה לאתר מומחים כאלה (זה שמישהו כתב ספרים או מאמרים בנושא לא אומר הרבה). 2. התוצר ניתן לביקורת של הדיוטות. כלומר כשתראה את הניתוח תוכל להתרשם ולהשתכנע בעצמך. לא צריך להפעיל כאן שיקולי סמכות. זאת שלא כמו בהלכה או ברפואה או בפיסיקה.
———————————————————————————————————————-
שואל:
למה אתה מתכוון באמירה שהתוצר ניתן לביקורת של הדיוטות?
שגם הדיוט יכול להכריע לגבי השאלה העומדת לניתוח?
או שמא שהתוצר של הבר סמכא כביכול, עומד לביקורת של הדיוטות שהם מחליטים אם הוא בר סמכא או לא, ולכן קביעתם לגבי סמכותו לא בהכרח נכונה?
———————————————————————————————————————-
הרב:
הראשון
———————————————————————————————————————-
שואל:
בוא ניקח לדוגמא סוגיות כמו מציאות השם, השגחת השם, תורה מן השמיים, ואי השתנות התורה. האם אתה חושב שלגבי הסוגיות הללו גם הדיוט יכול להכריע בצורה נכונה? ואם כן, אז איך ייתכן שהדעות מאוד חלוקות בסוגיות הללו, הרי בסוגיות פשוטות להכרעה, הייתי מצפה שתהיה תמימות דעים יחסית או מעין קונצנזוס רחב, אך זה לא המצב כידוע.
———————————————————————————————————————-
הרב:
זה לא בגלל שהן פשוטות. אלא מפני שידע לא נותן ערך מוסף לגביהן וזה תלוי בסברות. סברות יש הרבה. חלק ניכר מהן לא ניתן להכרעה בכלל לדעתי.

יאיר הגיב לפני 6 שנים

אשמח אם הרב יוכל להסביר את כוונתו במשפט: “בעולם החרד”לי יש מושג מקביל. לא פחות מאוס, שם לומדים “אמונה” “.

מיכי צוות הגיב לפני 6 שנים

בשני המקרים מדובר בתפיסות דוגמטיות, והמונחים השקפה ואמונה מחליפים את המונח שהיה מקובל ועדיין מקובל במקומות פחות אידיאולוגיים “מחשבה”. בעיניי זה מסמל את הרצון לא לחשוב אלא ללמוד מחשבה, ולכן נוח לכנות זאת אמונה או השקפה. כאילו אתה לומד חומר שבו מעבירים לך את מה שעליך לחשוב.

השאר תגובה

Back to top button