זמן ובחירה

בוקר טוב!
לגבי שאלה אחת, לא מבין מה לא נכון בהגדרתי?

איינשטיין לא גילה שהזמן הוא מרחב. הוא גם לא גילה שההווה, העבר והעתיד קיימים בו-זמנית. חוץ מזה הכל נכון. 🙂

טענתך שאיינשטיין לא גילה כביכול שהזמן הוא מרחב היא נכונה כמובן. אבל לגבי הקביעה השנייה שלך, שלדעת איינשטיין ההווה, העבר והעתיד לא קיימים בו זמנית הייתי מבקש הבהרה. אני יודע שדבריו של איינשטיין בעניין זה דווקא כן יכולים להתפרש ככה. ובשפה יותר טכנית: אני הבנתי שקו העולם של אובייקטים במרחב מינקובסקי נתון מראש וכך כל אירוע שעובר האובייקט על אותו קו זמן מתרחש באופן סימולטני (על אף שאנחנו לא חווים זאת ככה אלא כאילו האירועים ערוכים בסדר זמני, כלומר על פני חץ הזמן). אם אני טועה בפרשנותי אשמח אם תגיד לי במה.

זה לא המקום להיכנס לניואנסים של תורת היחסות. רק אומר שקו העולם הוא קו במרחב של אורך וזמן, כלומר יש בקו רגעים שונים. זה עצמו אומר שאין כאן סימולטניות. לגבי המשמעויות הפילוסופיות של התייחסות לקו עולם במקום לאירועים בדידים, שם יש התבטאויות של איינשטיין כאילו שזה משהו סטטי (כמו במכתבו הידוע למשפחת ידידו, באסו. ואני חולק עליו בזה). עצם המושג סימולטניות מניח שיש ציר זמן ושני אירועים סימולטניים מתרחשים באותה נקודת זמן. אם הכל מתרחש באותה נקודת זמן אז הכל סימולטני ובעצם אין זמן ולכן גם אין משמעות למונח סימולטניות.

אני התייחסתי בשאלתי לצד הפורמלי בלבד של היחסות. לפי תשובתך פה נראה שאתה מסכים איתי שבמישור הזה איינשטיין ניסה לכל הפחות לבטל את ההבחנה בין עבר הווה ועתיד ("משהו סטטי"). אלא שעכשיו אתה מוסיף לזה גם רפלקציה פילוסופית, נכונה לדעתי, ומציין שתפיסה זו לא קוהרנטית.

לא. זו תפיסה לגמרי קוהרנטית, שכן טענה על הסטטיות של הזמן (שלדעתי לא מוגדרת היטב) אינה שקולה לטענה לגבי סימולטניות שלו (שאינה קוהרנטית). איינשטיין טען שהוא סטטי ולא שהכל סימולטני. שאלת ההבחנה בין עבר הווה ועתיד היא בכלל שאלה אחרת, שכן ישנה תלות מסוימת במערכת הצופה, אבל לא שלגמרי בוטל ההבדל בין עבר הווה עתיד (בטח לא מחוץ לקונוס האור).